היום (ד') ומחר (ה'), מתקיים בגני יהושע בתל-אביב פסטיבל ניג'וזים… סליחה, ניגובים 2008. ביקרנו, ניגבנו וחזרנו לספר, קצת מאוכזבים.
פסטיבל ניגובים הוא מסוג האירועים שמערכת חומוס להמונים מגיעה אליהם במסגרת חובותיה המקצועיות. היינו מוסיפים שמדובר ב"חובה נעימה", אבל האמת העצובה היא שהשנה הפסטיבל קצת מאכזב.
נתחיל בגילוי נאות: אנחנו חושבים שמארגני הפסטיבל שגו כשלא טרחו ליצור איתנו קשר מראש. מה זה אומר – שהם לא מחפשים "חומוס" בגוגל? או אולי שהם חוששים שהחומוס של צבר (המותג שעומד מאחורי הפסטיבל) הוא לא מספיק טוב ולכן כדאי לו לשמור מרחק מדברים שקשורים לחומוס אמיתי, כמו בלוג החומוס? ואם כן, אז מה זה אומר על החומוסיות שנבחרו להשתתף בפסטיבל?
בכל זאת, השתדלנו לא להיות קטנוניים ולא להיעלב. מה שפגע בהנאה שלנו (ומישוש היתר על-ידי המאבטחים בכניסה לא פיצה) היא העובדה שהניגובים קיבלו מקום מאד שולי בפסטיבל ניגובים 2008. איזור החומוסיות המקורה מוקם בשולי המתחם והיו בו מעט מדי דוכנים של מעט מדי חומוסיות טובות. רוב שטח היריד הוקצה לדוכני אוכל אחרים – מדוכני הבורקס והאוכל המרוקאי, דרך דוכן היח"צ לדגמי הביסלי החדשים ועד לשני הדוכנים של הגלידה האמריקנית.
יש בניגובים גם במות עם הופעות, וחלק מהאמנים שראינו ושמענו (רקדניות בטן, מוזיקה יוונית) דווקא מצאו חן בעינינו (בעיקר רקדניות הבטן. סתאאאם… בעיקר המוזיקה היוונית). ובאמת שאין לנו שום דבר נגד דוכן הענק שמוכר צעיפים וכריות בסגנון מרוקני. אבל מה כל זה קשור לחומוס?
תחזרו לכאן מחר בשביל תמונות, וכמה לקחים בענייני החומוס של פסטיבל ניגובים.