ימי הרמדאן קשים לא מעט למוסלמי המאמין. כדי להמתיק את הימים האלה מנעימים את הלילות במעדנים עתירי סוכר, שהזאלאבי הוא ללא ספק מהנאים שבהם.
המוסלמים נוהגים לצום לאורך כל חודש הרמדאן, מצאת החמה ועד שקיעת השמש. מלבד הצום, הם נוהגים מנהגי תענית שמזכירים קצת את אלו של היהודים, כולל הימנעות ממין, עישון ורחצה לשם הנאה.
כדי לשרוד את החודש הזה ולהגיע בשלום לעיד אל פיטר, הם מקפידים להשלים בערב את מה שהחסירו ביום – עם דגש על האוכל.
אם במהלך היום אסור לאכול, אז בערב מתענגים על המאכלים הטעימים ביותר, ומקנחים בקינוחים שערורייתיים כמו עטאייף, פאתיר, כנאפה, וזאלאבי.
הזאלאבי (או זלאבי, ואצל הסורים: אוומי או עוואמי, תלוי את מי שואלים) הן מעין סופגניות זעירות ופריכות, בעלות טעם לימוני ארומטי. הטעם הזה – שמקורו בשמן נרולי, מי זוהר (מי פריחת הדרים) או סתם גרידת לימון – הוא כה עז שניתן להבחין בו היטב מבעבד למי הסוכר בהם הזאלאבי ספוג.
המתכון פשוט מאד. מה שקשה זה לקבל את הצורה המושלמת ואת הטעם המדוייק. את המגש היפה שבתמונה צילמתי בממתקי אבו נאדר. על צלחת זאלאבי, קנקן קפה וארבע עטאייף (שניים עם אגוזים ושניים עם גבינה) שילמנו כ-30 ש"ח. לכו מהר לפני שהרמדאן נגמר.