חומוס להמונים

מה קשורה תל-אביב לחומוס?

בלוג החומוס הוא בלוג עם קארמה טובה. מאז שהוא קם, טפו טפו, לא היו פה מריבות מי יודע מה, לא תגובות שטנה ולא סכסוכי דמים. אז למה לי להכניס לכאן את מערכת הבחירות של תל-אביב יפו? רק כי אני חושב שזה רלוונטי.

במסעיי בין החומוסיות אני שומע הרבה סיפורים, טובים יותר וטובים פחות. חלק גדול מהסיפורים הלא-נעימים, קשורים לענייני שכירות, חניה, פקחים ודו"חות – מסוג העניינים שקשורים קשר הדוק לעירייה. זו לא בעיה שקיימת בעיר תל-אביב (כלומר, תל-אביב יפו…) בלבד, אבל בתל-אביב לפעמים יש ממש תחושה שכל מה שהוא עממי, פשוט ובגובה העיניים, אינו רצוי לאנשים שיושבים למעלה.

בשנתיים האחרונה נסגרו בתל-אביב וביפו כמה וכמה חומוסיות טובות. אני לא יודע אם בכל המקרים מי שאשם היא העירייה, כפי שאני לא יודע אם כל המועדונים והפאבים שנסגרו בעיר בשנים האחרונות נסגרו באשמת העירייה. אני יודע שהעירייה תרמה את חלקה, לפחות בחלק מהמקרים.

חומוס, פלאפל וסוגים אחרים של אוכל-רחוב הם לכולם – עניים ועשירים, פועלים ומנהלים. אפילו ראש-עיר יכול לאכול חומוס. הוא יכול אפילו, אם רוצה, לנסוע אל פאיז ביפו ולאכול צלעות טלה, מנת משולשת וקערת סלט, לשתות בירה שחורה, לקנח בקפה, ולשלם 60 ש"ח. או שהוא יכול לאכול במסעדת רפאל סטייק ב-195 ש"ח.

אני, שרוצה שתמשיך להתקיים הבחירה הזו, הולך להצביע לעיר לכולנו ולדב חנין.