חומוסיית הבקתה, מקום לא צפוי על גבול תל-אביב יפו, מציעה תפריט טעים ומשתלם שכולל מנות חומוס, מנות בשר, ושילובים ביניהן. ויש גם סלב.
חומוסיית הבקתה
כתובת: שלבים 27 תל-אביב
טלפון: 054-7545510
כבר קרה לנו שהגענו לחומוסיה קצת אחרי שנפתחה, ואחרי שאכלנו התלבטנו והתלבטנו ובסוף החלטנו שמוקדם מדי לכתוב עליה. יש חומוסיות שמצליחות להבריק מהרגע הראשון; באחרות יש תהליך הבשלה שלרוב נמשך כמה חודשים, אחריו הן מתייצבות ומקבלות את הטעם והאופי שלהן – ואז זה זמן טוב ללכת לטעום.
הבקתה. בשנות השמונים קראו לזה "כפרי".
זה גם מה שקרה עם חומוסיית הבקתה. למרות שמדובר בעסק שכבר פעל קודם במשך תקופה במקום אחר (רמת אביב), בפעם הראשונה שביקרנו בו במשכנו החדש (דאז) הוא לא לגמרי עשה לנו את זה – או שאולי פשוט לא ידענו איך לאכול אותו. חצי שנה מאוחר יותר, מצאנו שם חומוסייה נעימה ומהנה שחיבבנו מייד.
המיקום, לא רחוק מפינת סלמה ורחוב שלבים (בסמוך לגבול המערבי של שכונת פלורנטין) הוא לא בדיוק אידיאלי. ממול יש סופר (ברקת) וכנראה גם חניה (לא בטוח, הגענו ברגל), אבל זה סוג של ישימון – אזור תעשייה לשעבר, שאמנם נמצא בתהליך פיתוח מתמשך שבסיומו הוא מתוכנן להפוך לשכונה פורחת, אבל עוד חזון למועד.
חומוסיית הבקתה. אפשר לאכול בפיתה, זריז על הבר, או לפתוח שולחן בחצר.
על הרקע הזה חומוס הבקתה נראה בתחילה כתוספת מעט הזויה – בית אוכל מעוצב בפשטות (אם כי בטעם) במין גירסת עץ ואבן מודרנית של מה שהוגדר בשנות ה-80' "כפרי" (ע"ע "הבקתה"). מאחורי הדלפק, במפתיע, עומד – לא פחות ולא יותר – אבי, העובד המיתולוגי של חומוס אשכרה הידוע בזכות הרפליקה האלמותית "מה בשבילך נסיך?". בביקור הראשון שאלתי את עצמי לרגע אם יכול להיות שיש כאן איזו מתיחה מתחכמת. האמת היא שהמקום פשוט לא הרגיש כל-כך כמו חומוסייה.
אבל כאמור, חצי שנה אחרי כל העסק נראה מגובש יותר ופשוט "עובד". נעשו שינויים בתפריט, יש שיפור מסוים בשירות, ומשהו באנרגיה של המקום (סליחה על הצרפתית) זורם טוב יותר.
הגענו ביום סתיו שמשי בשעת אחר-צהריים לא מוקדמת מדי, אחרי העומס אני מניח. היו מקומות בחצר – היא לא גדולה ולא מגודרת, אבל יש בה עציצים גדולים וכסאות נוחים והאווירה הייתה נינוחה והמלצרית שטיפלה בנו הייתה סבבה.
חומוס עם פטריות וצנוברים. מנה מצוינת.
התפריט הוא קצת יותר רחב מרוב החומוסיות בעיר וחלק גדול ממנו הן מנות שכוללות בשר. ישנן מנות החומוס הקלאסיות (21 ש"ח), ומנות חומוס עם פטריות, שקשוקה או בשר (27-29 ש"ח), וגם שתי מנות שנתקלים בהן פחות: חומוס עם רצועות עוף וחומוס עם מעורב ירושלמי (שתיהן 29 ש"ח).
את כל המנות אפשר לקבל עם תוספת ביצה (3 ש"ח) או צנוברים (5 ש"ח), ויותר חשוב – בפיתה, תמורת 14 עד 24 ש"ח.
בנוסף, יש שניצל, חזה עוף, רצועות עוף, מעורב ירושלמי, וקבב (34 ש"ח כולל שתי תוספות) ומדי פעם תבשילים שונים נוספים. וגם סלטים (17-27 ש"ח) ושקשוקה במחבת (26 ש"ח).
חומוס עם מעורב ירושלמי. הקליקו להגדלה
הזמנו מנת חומוס עם פטריות וצנוברים ומנת חומוס עם מעורב ירושלמי, שהגיעו בין רגע עם פיתות דשנות, זיתים לא רעים, שיפקה ורטבים חריפים. שתיהן היו גדולות ועשויות היטב, מתובלות נכון וטעימות מאד. מנת החומוס פטריות, באופן ספציפי, היא כנראה אחת הטובות בעיר, בעיקר עם הצנוברים הקלויים הזעירים האלה, שפוזרו עליה בנדיבות.
החומוס של הבקתה הוא בהיר ומעט סמיך ובעל מרקם משחתי חלק. הוא יכול בהחלט לעמוד בזכות עצמו, אבל גם מתחבר יפה לתוספות. הפול שניסיתי איתו בפעם הקודמת היא למיטב זכרוני לא רע, אם כי אולי מעט חסר מעוף. מצד שני, הרבה דברים השתנו מאז הפעם הקודמת, אז אולי יהיה ביקור נוסף כדי לטעום את הפול. ובכלל, יש לי הרגשה שהמקום ראוי לביקור נוסף.
