היא לרוב החומוסיה הראשונה שנתקלים בה כשמגיעים לנצרת, והיא באמת מקום לא רע בכלל לנחות בו אם אתם מגיעים אחרי נסיעה ארוכה. בחומוס עימאד האוכל זול וטרי ומוגש בנדיבות, ונעים לשבת בה – אך האם זו החומוסייה הטובה בנצרת?
מסעדת עימאד
כתובת: תופיק זיאד (המוסכים) 52, נצרת
שעות פתיחה: א'-שבת 6-18:00
טלפון: 04-6464209
נצרת, בעבר יעד שמעבר להרי החושך עבור תל-אביבים כמו כותב שורות אלה, נמצאת היום במרחק של כשעה וחצי בלבד מהמרכז הודות לכביש 6 (ואז כביש 65 עד לעפולה ומשם כביש 60 לנצרת).
התל-אביבים לא צריכים אפילו רכב – לוקחים את האוטובוס המהיר או עדיף, מונית שירות, ומבקשים לרדת ב"רחוב המוסכים" (תופיק זיאד. אפשר להיעזר ב-Google Maps/Waze). ברחוב הזה ובסביבותיו, ברדיוס של כחצי ק"מ גיב אור טייק, מרוכזות רוב החומוסיות והמסעדות הנחשבות של נצרת. הראשונה בה תיתקלו, כמאה מטרים אחרי הכניסה לרחוב מצד שמאל, היא זו של עימאד. החומוסייה הכי ידועה ו(לרוב גם הכי) נחשבת בז'אנר החומוסיות הנצרתי.
במסלול הזה בדיוק עברנו בדרך לשהייה בעיר בסופ"ש במהלכו התקיימה חתונת בנו של ידידנו מ'. נחתנו בצהרי שישי, על מקלנו ותרמילנו, ישירות על מפתנו של עימאד – כשמגיעים לעיר לכמעט-יומיים, יש היגיון רב בלהתחיל כאן.
לפי חוקי הז'אנר, שעימאד היא מאלו שעיצבו אותו, הם מגישים בעיקר מנות חומוס ושווארמה גדולות, מלוות בפיתות רכות, צ'יפס, פלאפל, זיתים, חמוצים, פלחי בצל, פרוסות עגבנייה, ובמקרה הספציפי שלהם גם צלחת נאה של סלט כרוב. לשווארמה יש דלפק מיוחד, בכניסה למסעדה, למי שרוצה לקחת בפיתה או בלאפה. בפנים יש עוד תריסר שולחנות גדולים וקטנים, עמוסים בסועדים שהגיעו מקרוב ומרחוק בקבוצות גדולות או קטנות, מרבד אנושי צבעוני ומגוון להפתיע, שעסוק בעיקר באכילת חומוס ומסבחה.
האוכל כאן פשוט, טרי, טעים וזול. דבר אחד בטוח מעל לכל ספק: אתם תצאו שבעים. הכמויות של המנות והתוספות מתוכננות היטב, כך שרק יחידי סגולה יוכלו להשאיר צלחות ריקות. בנצרת אוהבים שפע, במיוחד אך לא רק במנות שכוללות בשר, כמו מנת החומוס-בשר שלקחה זוגתי.
רוב חסידי המקום ממליצים על המסבחה או על מנת החומוס ה"רגילה". אני התאוויתי הפעם, משום מה, לחומוס פול. כמו שאר המנות של עימאד, גם זו, הגיעה כשהיא מתובלת בעדינות, טובעת בשמן זית גלילי טוב ומעוטרת במעט פטרוזיליה קצוצה. עיסת הפול החמימה דלילה יחסית, וצפים בה פולים נימוחים. שילוב המרקמים, כמובטח, מאלף.
החומוס של עימאד, בשונה מרוב החומוסיות האחרות בעיר, נטחן כשהוא חם (או חמים) מה שמעניק לו מרקם קטיפתי יותר וטעם מעט שונה. בניגוד לאחרים בתת-הז'אנר הזה ("חומוס חם") החומוס של עימאד לא מרגיש כבד, ולא ימנע מכם להגיע לאחת מחנויות המתוקים שבמעלה הרחוב כדי לאכול בקלאווה או כנאפה (לפני כן, מומלץ בכל זאת לטעום מקפה הבית המוגש בכוסות חד-פעמיות קטנות, מטעמי נימוס).
מצד שני, כשאתם טועמים מהתוספות מומלץ להתרכז בירקות ולא בצ'יפס והפלאפל. הם לא רעים כשלעצמם, אבל גם לא מבריקים במידה שמצדיקה התפוצצות. על פרוסות המלפפונים החמוצים אפשר לוותר (יש כמה אופציות מבטיחות יותר בוויטרינת הסלטים של השווארמה, אם תתעקשו). באופן כללי יותר, אם אתם רגילים להשאיר צלחת ריקה ואין לכם קיבולת גבוהה במיוחד, עדיף לא להתקרב לנצרת.
בשורה התחתונה, מחומוס עימאד תצאו בכל מקרה שבעים ומרוצים, בנזק אופייני של 25-50 ש"ח + שתייה לסועד. זה גם מקום שנוח לשבת בו וכמעט תמיד אפשר לפתוח שולחן, ויש אווירה נעימה ושירות סביר בהחלט, לכן זה גם אחלה מקום לצנוח בו אחרי הנסיעה ה(מעט) מעייפת. אך האם זו החומוסייה הטובה בנצרת? בזה לא השתכנענו. כנראה שגם הפעם מדובר בעניין של טעם.
