במבט ראשון, הפלאפל של מפגש אושר נראה די סטנדרטי, והטוויסט באופן ההכנה של המנה נראה כמו טריק זול. בטעימה הראשונה הבנו שיש פה משהו, ובשנייה כבר הגענו למסקנה שמדובר באחת ממנות הפלאפל הטובות בעיר.
מפגש אושר
כתובת: המלך ג'ורג' 105, תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 10:30-22:00, שישי עד 16:00
טלפון: 054-4289765
מפגש אושר בפייסבוק
רחוב קינג ג'ורג' בתל-אביב היה מאז ומעולם רחוב של פלאפל. טכנית, הוא הופרד מרחוב הכרמל וקיבל את שמו של המלך ג'ורג' החמישי רק בשנת 1935, כשהתורים בפתחי הפלאפליות של שוק בצלאל (מנוחתו עדן) כבר היו ארוכים ארוכים.
בשמונים השנים שחלפו הוא ארח לא מעט שמות גדולים בתחום. באלף הנוכחי מדובר בעיקר על פלאפל הקוסם, פלאפל רצון, וד"ר סעדיה – שלושה מקומות שונים מאד זה מזה, שכולם זוכים לפופולריות גדולה. אתם יכולים להוסיף לרשימה עוד שם: מפגש אושר.
מפגש אושר, שחוגג בימים אלה ארבע שנות קיום, הוא ללא ספק המתחכם שבחבורה. זה מתחיל בטאגליין ("נוסד קונספטואלית ב-1991"), ממשיך בתפריט ("כמו שאתם מכירים רק יותר טוב"), ומסתיים בפיתה שכוללת התחכמות קולינרית: מרכיבי המנה מעורבבים בנפרד בקערה ורק אז מכניסים אותם לפיתה. זה נשמע כמו משהו טריוויאלי, אבל התוצאה די מאלפת. מדובר באחת המנות הטובות בעיר.
מדובר במקום קטן – דלפק ארוך וצר וכ-20 מקומות ישיבה. בשעות השיא תמצאו אנשים חמושים בפיתה גם על ספסל הרחוב הסמוך. אם אתם חשים מיזנתרופים וזקוקים לצל תוכלו לצעוד כ-20 שניות לספסלים ולצל של כיכר מסריק הסמוכה.
המייסדים, בנצי ארבל ועמרי קרביץ, הם שני שפים צעירים עם ניסיון בבישול עילי, שהחליטו לשחזר את זכרונות הילדות שלהם מהפלאפליות של חיפה. הם עשו את זה עם כמה טוויסטים עכשוויים, ובלא מעט מקוריות ותעוזה, ועם הזמן גם הרחיבו מעט את התפריט.
מלבד הפלאפל (18/13 ש"ח למנה/חצי) והסביח (22/15 ש"ח), יש גם "סביח" בטטה עם שמנת חמוצה, כרובית מטוגנת עם ירקות, ולבנה עם גרגרי חומוס וקארי (20-26 ש"ח למנה, 13-16 ש"ח לחצי מנה). יש גם מנות בצלחת – חומוס (עם גרגרים, כרובית מטוגנת או סלט), סלטים מושקעים, ותבשילים בחורף (25-39 ש"ח).
בכל אופן, מנת הדגל של המקום היא הפלאפל בפיתה, שאותו מומלץ לקחת עם "מיץ אושר" (5 ש"ח), מיץ אננס עם נענע (הומאז' למיץ האננס שארבל נהג לשתות בילדותו עם המנה, בפלאפל אוריון בכרמל).
קציצות הפלאפל, כשלעצמן, לא נראות מבטיחות – אלו כדורים קטנים וחיוורים שתוכם בהיר, שנעלמים בקלות בתוך הפיתה התפוחה והבשרנית. שאר המרכיבים, נראים די סטנדרטיים בסך-הכל – חומוס, טחינה, חריף, עמבה, כמה סלטים וכבושים וערימות של מלפפונים ועגבניות חתוכים לקוביות. הלקוח נשאל מה הוא רוצה שיהיה בפיתה (או בעיקר מה הוא לא), והכל נערם בתוך קערת נירוסטה, עובר ערבוב נמרץ, ואז נמזג לפיתה ומצטרף שם לקציצות.
הטחינה היא כמובן חובה, ותעשו כל מאמץ לא לוותר גם על העמבה. באופן כללי מומלץ לבקש "הכל" כי למרות הפשטות ולמרות שהערבוב מחוץ לפיתה נראה כמו טריק זול, התוצאה פשוט מצוינת. ניכר שמאחורי הפיתה הזו יש הרבה ידע, מחשבה והקפדה.
אם כל זה מצדיק את המחיר הגבוה (במושגים של פלאפל) – זה דבר שאפשר להתווכח עליו, כמובן. ואני בטוח שכמה אנשים יחלקו על הטענה שהפלאפל והסביח של מפגש אושר הם "כמו שאתם מכירים רק יותר טוב". בכל אופן, ולמרות שאנחנו נוטים לשמרנות בענייני פלאפל, אנחנו נגיע לשם שוב.