הסניף המקורי של תנעמי חומוס-בר נמצא ברעננה, ומדובר באחת החומוסיות הוותיקות והמוערכות באזור השרון. סניף רמת-השרון נאמן מאד למקור, בטעם ובאווירה. דגמנו.
תנעמי חומוס-בר
סוקולוב 72, רמת-השרון
כשר
עדכון 1.1.2009: המקום נסגר.
אל תגיעו לתנעמי לניגוב מהיר. זהו חומוס שמומלץ לאכול בעיקר אם אתם רעבים – אחרת תמצאו את עצמכם מהר מאד מפוצצים לגמרי, עם חצי צלחת מלאה.
בתנעמי מגישים את החומוס בצלחות ג'מבו, מתובל היטב, שוחה בשמן זית ולימון. החומוס עצמו מעט גס וקצת כבד – בפירוש לאוהבי הז'אנר – אבל אנחנו (עבדכם ומ. דור שבתמונה) נהנינו וניסינו באומץ להשאיר צלחת ריקה.
תנעמי חומוס-בר המקורי הוא ככל הנראה בעל הזכויות על החמשוקה, מנת חומוס שבמרכזה מונחת שקשוקה. השילוב הזה נשמע מעט מוזר, אבל הוא זוכה להצלחה גדולה ואהוב על רבים. תוכלו לקבל את החומוס גם עם, חצילים, פול או גרגרירים, וכל מיני ווריאציות. ה"מסבחה" של תנעמי היא בעצם מנת חומוס-גרגרירים, עם הרבה טחינה ורוטב.
התיבול כולל לא רק שמן-זית, פטרוזיליה, לימון, שום, פפריקה וכמון (וערימת סחוג קטנה ואכזרית בפינה) אלא גם זעתר – תוספת שאפשר להתווכח עליה, אבל מכל הבלאגן הזה יוצאת בסופו של דבר מנה טעימה בהחלט. החומוס מגיע לשולחן עם בצל, עגבניות, חמוצים, פלפלים חריפים וחיוך. אנשים נחמדים יש בתנעמי.
אגב, אפשר גם לארוז ולקחת או להזמין בפיתה (אותה, עם קצת מאמץ, דווקא יש סיכוי שתצליחו לגמור). המקום קטן, אבל נעים ולא צפוף מדי, ממוזג ושקט.
ועוד משהו: אני עוד מנסה לפצח את סוד הקשר בין החומוס לעדה התימנית. מתי בדיוק ב-125 השנים שחלפו מאז אעלה בתמ"ר, צורף החומוס לארסנל הקולינרי התימני, והפך חבר של כבוד בינות לג'חנון והסחוג. אותו הסיפור עם הפלאפל, אגב. רעיונות ומקורות יתקבלו בברכה.
