גם יפה, גם אופה, גם בלוגרית אוכל מהשורה הראשונה וגם אוהבת חומוס – האם יכולנו בכלל לסרב לה? וכך, לפני שהבנו מה קורה, נטלה עלמה את א' והמצלמה ויצאה לכבוש. קבלו.
חומוס חסון
כתובת: הרצל 68 תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 10-19:00, ו' עד 15:30
טלפון: 077-4070490
כשר
"אני מתה על בלוג החומוס," הסברתי פעם לשוקי בשיחת קיאמק על בלוגים והחיים, "כי אני אוהבת חומוס וכי אני אוהבת את זה שנוצרה שם קהילה, וכי אני בעד שאנשים יהיו משוגעים-לדבר. אבל, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזה בלוג-של-בנים".
"הו" אמרתי אני בעודי מנסחת בראשי את המניפסט הפמיניסטי הבא של התנועה העממית לשחרור החומוס הנשי, "פשוט מאוד, כי כולם כל הזמן עסוקים שם בשיאים ובתחרות נוסח החומוס-הכי-טוב או המנה-הכי-גדולה. זה נורא גברי. מה הבעיה פשוט לדבר על זה שחומוס זה טעים, ולחלוק טיפים והמלצות? מה הקטע עם ההתנצחויות? מזכיר לי קנאות דתית כזו, או תחרויות אגו של-בנים. בלוג חומוס של בנות יהיה שנון ומעניין ויתאר חומוסיות שונות, שכל אחת מהן מוצלחת בדרכה ויש בה את היתרונות שלה. במובן הזה, אני בעד בלוג חומוס של טחינאים".
"נו," אמר שוקי "יאללה, תזמיני את א' לצלם בחומוס החדש פה בפלורנטין ותכתבי לי פוסט-של-בנות. אני מחכה".
בסבלנות חיכה השוקי. בהתחלה כי לקח לנו זמן לאכול בחומוס חסון החדש, שנמצא ממש כאן קרוב (הרצל פינת וולפסון בשבילכם). אחר כך כי לקח לנו זמן לחזור לשם עם מצלמה, אחר כך כי המצלמה לא עבדה כמה זמן, ובסוף כי פיתחתי פחד קהל קטן לפני ביקורת האוכל הראשונה שאכתוב בחיי.
ובכן, פעמיים אכלנו בחומוס חסון. המנות שנבדקו היו חומוס-פול, מסבחה עם ביצה, חומוס קומלפט וחציל בטחינה. פחות או יותר חלק הארי של התפריט, שלא כולל הרבה יותר מזה. וחזרתי לספר.
החומוס עצמו היה מאוד-מאוד משחתי וטחינתי, כמו שאנחנו אוהבים, ותובל בעדינות ובטעם. מדובר במרקם חלק קליל ונעים, והחומוס היה טרי ומוצלח בשתי הפעמים. גם המסבחה הוכתרה כהצלחה, בין היתר בגלל נוכחות טובה של הרבה מאוד שמן זית.
מנת החומוס פול הייתה קצת פחות מוצלחת. החומוס הגיע עם מעט מידי פול, שהיה מעט מפורק ומעוך (אני בעד פולים יותר שלמים וגדולים על החומוס שלי).
החומוס הגיע עם פיתות טובות, אמנם לא משהו מיוחד או שנאפה במקום, אבל בהחלט משביע רצון. גם שאר התוספות (סלט, מיץ, חמוצים וחריף) היו בסדר גמור מצד אחד, ולא משהו מאוד מיוחד, מצד שני.
האווירה במקום, כיאה לפלורנטין, שכונתית ונעימה. העיצוב מזמין ומואר, ולמרות שמדובר במקום יחסית חדש כבר יש קהל של קבועים.
המחיר האטרקטיבי (17 שקלים למנת חומוס) דורש התייחסות, מפני שמדובר במנה יחסית קטנה. האמת היא שמנת חומוס קטנה היא דווקא יתרון מבחינת חלק מהסועדים, אבל בהיותינו זוג חזירים קטנים ומורעבים, נותרנו קצת רעבים והיינו צריכים להזמין תוספת חומוס (עשרה שקלים) מה שהפך את המחיר להרבה פחות אטרקטיבי.
בקיצור אפשר בהחלט לומר שחומוס חסון הוא אופציה מעולה לארוחת צהריים ספונטנית בפלורנטין. הדבר העיקרי שטוב שם זה החומוס, ויחסית למקום שמגיש בעיקר חומוס, זה נשמע לי סידור לא רע בכלל. לא הייתי נוסעת אליו במיוחד מירושלים, אבל בהחלט אוכל בו שוב, ושמחתי מאוד לגלות מקום נעים וקרוב לבית שעושה חומוס כל כך חלק וטחינתי.
הערת המערכת: בנושא בנים, בנות ובלוג החומוס, כמו גם בעניין הטחינה והטחינאות, נעסוק בצורה יסודית יותר בפוסטים עתידיים. מה שאנחנו יכולים לומר בינתיים, רק כהערת אגב, הוא שבלוגריות חומוס זה לוהט…