"בכ"ח באייר תשכ"ז, כשחיילי צה"ל עמדו לראשונה במה שאנחנו מכירים היום כרחבת הכותל, קשה להניח שמה שהעסיק את מחשבתם היה חומוס. קרוב לוודאי שלפחות חלק מהצנחנים של מוטה גור לא טעמו חומוס מעולם, בטח שלא חומוס פלסטיני. הם לא יכלו להתחיל לשער שמוקדי העלייה לרגל של נכדיהם לא יהיו הכותל והר הזיתים אלא חומוסיות פלסטיניות."
הציטוט שבכותרת המשנה לקוח מ"חומוס ובלבו חומה" מאמר שכתבתי לגיליון מודפס מיוחד של כתב העת "ערב רב", שנדפס במסגרת פרויקט שישה ימים ביוני.
אסף עברון 2011. ללא מילים.
הפרויקט המתגלגל הזה, שמציג את עיר הקודש דרך עיניים ונקודות מבט שונות, נפתח ביום ירושלים ובמלאת 44 שנים לכיבוש ו/או שחרור העיר.
במרכז הפרויקט עמד מסע בן שישה ימים בירושלים וסביב לה. מסע של מקומות, אנשים, מחשבות, רגשות ועשייה אמנותית ואינטלקטואלית וממילא גם פוליטית.
רונן אידלמן, יונתן אמיר וגיא ברילר, סובבו את העיר בקרוואן ותיעדו את המסע – עם קצת עזרה מחברים – בסטילס, וידאו וטקסט, אופליין ואונליין.
שישה ימים ביולי. צועדים בסימטאות הרובע הנוצרי בעיר העתיקה – אחרי חומוס ומסבחה אצל עיכרמאווי ולפני הכנאפה אצל ג'אפר.
אני הצטרפתי ליום האחרון של המסע, ששיאו היה פתיחת שולחן אצל עיכרמאווי, כולל שיחה מרתקת ומרגשת עם מוחמד עיכרמאווי, הבעלים.
הצטרפו יובל יאירי ומצלמתו, ושלום בוגוסלבסקי ששימש כמורה דרך.
באתר הפרויקט תוכלו לצפות בכמה תמונות ובסרטון הכולל חלק מהשיחה. אבל הכי טוב שתתחילו במאמר על החומוס (זה הזמן לגלול אחורה ולהקליק על הלינק הראשון). ממנו כדאי להמשיך לאחד-עשר המאמרים האחרים שנכתבו עבור הפרויקט. כדאי.