סטטיסטיקות מומצאות הן לא תופעה חדשה בתקשורת הישראלית, במיוחד כשמדובר בחומוס. חבל. זה לא שחסרים דברים אמיתיים שאפשר לומר על חומוס.
"ישראל היא מעצמת חומוס" הכריזה מוקדם יותר החודש כותרת ב-NRG. כמו החומוסאי הסביר, מיהרתי להקליק ולקרוא:
"מגזין הטיולים הבינלאומי המוביל לונלי פלאנט מכתיר את ישראל כמעצמת חומוס אזורית. סקר שפרסם המגזין שערך מותג החומוס האמריקאי סברה, המוחזק על-ידי חברת שטראוס, קובע כי הישראלי הממוצע צורך כפליים חומוס משכניו הערבים בירדן, ברשות הפלסטינית, במצרים, בסוריה ובטורקיה."
מלכי החומוס? מלכי הקומבינות.
איך אומרים – "פה חשדתי".
האם ייתכן שחברת Sabra האמריקנית, ששטראוס שותפה בה עם ענקית המזון פפסיקו, ערכה סקר רב-מדינתי יקר בין תושבי כל מדינות המזרח התיכון רק בשביל לגלות איפה אוכלים יותר חומוס?
לרגע חשבתי שאולי בכלל מדובר בפתיחת סיבוב חדש ב"מלחמת החומוס" – שאולי פפסיקו ושטראוס יזמו מהלך יחסי ציבור שישכנע את האמריקנים שהחומוס בכל זאת ישראלי, למרות שהלבנונים הם אלה שמחזיקים נכון לעכשיו בשיא גינס האווילי (לייצור כמות מטורפת של חומוס שייזרק לפח אחרי שתלך התקשורת).
ליתר ביטחון, חיפשתי ומצאתי את המקור (כנראה) בלונלי פלאנט, תחת הכותרת "Hunting for hummus in Israel". זמן הפרסום: עשרה ימים לפני הידיעה ב-NRG. זו, אני מנחש, הפיסקה הרלוונטית:
"according to Israel-based hummus manufacturer Sabra Salads, Israelis consume twice as much hummus as their Arab neighbours"
המאמר, של העיתונאי הבריטי דן סייברי-רז שחי בישראל, מדבר קצת על תרבות החומוס המקומית וממליץ על כמה חומוסיות נבחרות.
אבל שימו לב לזה: הקישור שבציטוט, כמו במקור, מפנה לאתר באנגלית של אסם, חברת-האם והמשווקת הבינלאומית של סלטי צבר הישראלית.
כאן המקום להזכיר: סלטי צבר, המייצרת את המותג "חומוס צבר" היא שותפה במותג הסלטים האמריקני Tribe ואילו דווקא שטראוס, מתחרתה המקומית עם "חומוס אחלה", היא שותפה ב-Sabra האמריקנית.
איך זה קרה מלכתחילה – זה כבר סיפור לפוסט אחר (שיכול להיות שכבר פורסם בבלוג הזה ואנחנו לא זוכרים).
בינתיים, מעניין לשאול מה קרה בדרך מלונלי פלנט ל-NRG, שגרם לכך שהקרדיט על הסקר עבר מאסם/צבר לשטראוס/אחלה, ואיפה הסקר המדובר – בהנחה שהוא בכלל קיים. איך ייתכן שדבר קיומו לא פורסם קודם בארץ? (חפשו).
אולי אני סתם חשדן, אבל איכשהו פשוט קשה לי להאמין שאסם עשתה סקר במדינות ערב והנתון של פי שניים חומוס נשמע לי מצוץ מהאצבע. כלומר, יכול להיות שהוא נכון אבל תמיד יותר קל להמציא נתון מאשר ממש לבדוק. לא ככה?