כידוע, אין סוף לטעמים ולמרקמים אליהם חומוס יכול להגיע. ובכל זאת, מנת הקומפלט של הסורים מכרם התימנים לא דומה כנראה לשום דבר. בלי התחכמויות, בלי גיוונים, בלי גינונים ובלי מצלמות – או שתאהבו אותם או שלא. אנחנו אהבנו.
חלק מפרוייקט כרם התימנים
עדכון 1.1.2015: המקום נסגר. ראו גם הפוסט "הבן של הסורי".
הסורים
מל"ן 28, כרם התימנים
א'-ו' 7:00-14:00 בערך
כשר
כמו כמה מוסדות חומוס וותיקים וחשובים אחרים, גם החומוסייה של דיבו, זכי ואלי (להלן: "הסורים") היא מקום שנוי במחלוקת. אפילו על השם (הסורי? הסורים?) אין הסכמה.
יש אנשים שיישבעו לכם שזה החומוס הטוב בתבל ואחרים שטוענים בתוקף שהוא אובר-רייטד בטירוף. יש שמתקוממים על המנות הקטנות, ואחרים שאומרים שהן "בדיוק". רבים יטענו באוזניכם שהסורים הם אנשים לא נחמדים, למרות שיחידי סגולה – לקוחות וותיקים שהתקרבו אליהם מספיק – טוענים שמדובר באנשים חמים ומתוקים, לא פחות מריח הפתילייה המשכר שאופף את המקום.
קטונתי מלהכריע בכל השאלות הרות הגורל הללו. אני יכול רק לומר שאכלתי אצלם אחת ממנות הקומפלט הטובות ביותר שזכורות לי. זה היה ביום רע, והייתי ממש זקוק למשהו טוב וחם ומעודד, מצאתי אותו במל"ן 28 (לשעבר פדויים).
כשביקשתי בנימוס לצלם את המקום מבפנים הם סירבו בנימוס (מזל שאת המנה הספקתי לצלם עוד קודם, בחוץ), ומכיוון שאי אפשר לראות נשאר רק לספר. זה מקום צנוע, שקט, לא גדול.
שעות הפתיחה לא הכי נוחות והמלצרים לא מזמרים. ובכל זאת, אנשים יספרו לכם שהם שבים לשם שוב ושוב, במשך שנים, לפעמים בתדירות של מספר פעמים בשבוע. מה שמביא אותם לשם הוא הטעם.
אל תחשבו להזמין אצל הסורים שום צירוף מלבד זה בו הם מתמחים: חומוס-פול-ביצה (למעשה, נראה שלא כל-כך משנה מה תזמינו – בכל מקרה תקבלו מנת קומפלט. אני, למשל, הזמנתי בלי ביצה אז קיבלתי רק קצת ביצה).
זוהי מנה מדוייקת, שרכיביה השונים משתלבים זה בזה בשלמות שמצדיקה את השם ("קומפלט"). החומוס עדין-עדין; הפול צבוע חום עמוק וטעמו לא תקיף מדי; הביצה החומה אוורירית ונימוחה. וכל השאר – הטחינה, שמן הזית, הפטרוזיליה והתיבול העדין – יושב בדיוק במקום. התמונה (הנדירה) שלפניכם יכולה לתת לכם מעט מושג (תקליקו להגדלה) אבל לא מספרת את כל הסיפור.
המנה מגיעה עם פיתות, בצל ופלפל ירוק חריף; על השולחן יש כלי פלסטיק עם מלח, למקרה שתרצו. זהו. פשוט אבל קולע, לא מכביד על הכיס ולא על הבטן. אכלתי והלכתי, בתחושה טובה, מציין לעצמי בסיפוק שהנה יש עוד מקום לחזור אליו.