הבן של הסורי. הביקורת
הוא נפתח רק לפני שבוע, ולאור מבול המבקרים שנחת עליו מאז קשה לבוא בטענות על מה שלא עובד כמו שצריך. אבל לפחות במה שקשור למנת הקומפלט שבשבילה הגענו, "הבן של הסורי" מספק את הסחורה.
הבן של הסורי
כתובת: הלל הזקן 10, כרם התימנים, תל-אביב
שעות פעילות: א-ו' 8-14:30
טלפון: 054-2920004
כשר
זה התחיל כבר בתור בכניסה. הוא היה ארוך מדי וכלל אנשים שחיכו הרבה פחות זמן מאנשים אחרים. אחר-כך, תוך כדי המתנה לאוכל, לשתייה או לפחות למזלג נקי במקום זה שהחזרתי – כנראה בפעם השנייה או השלישית בחיי, במסעדה כלשהי – הייתי צריך ממש להחזיק את עצמי כדי לא לקום וללכת. בשולחן שלידנו קיבל צמד לקוחות VIP את המנות שלו. תוך שלוש דקות. כשאנחנו בולעים רוק כבר למעלה מרבע שעה.
הבטתי בפניה של זוגתי והבנתי ששערי הגיהנום הולכים להפתח. ואז, בדיוק רגע לפני ש"הבן של" וחבריו הבינו בדרך הקשה שאין לקוחות VIP כשיש ג'ינג'יות רעבות בסביבה, זיהה בעל הבית את הסכנה ופנה לשרת אותנו, בחיוך ובקול רך. המזלג, השתייה ולבסוף גם המנות שלנו הגיעו לשולחן.
עדיין בפנים זועמות, היא טעמה ואמרה "קיבינימאט, זה באמת טעים. ממש קיוויתי שזה לא יהיה טעים…".
אז כן, המנה של של הבן של הסורי דומה עד זהה למנת הקומפלט המפורסמת. עם כל הכבוד לחקיינים, מסתבר שדם סמיך יותר מרוטב פלפלים חריפים ושאי אפשר באמת לשפר מתכון מנצח.
לנוכח מה שהיא ללא ספק אחת ממנות החומוס-פול (וקצת ביצה) הטובות בעולם (30 ש"ח כולל שתייה קרה), כעסינו התפוגגו. בסך-הכל, ועם כל הכבוד לרקע המשפחתי, יש גבול למה שאפשר לצפות ממקום שנפתח רק לפני שבוע ומהרגע הראשון הוצף בנחיל של חומוסאים מיותמים.
הג'ינג'ית העירה שהמקום יפה ואסתטי. טכנית, היא צודקת – יש שלט יפה בכניסה ומתחתיו חזית זכוכית שקופה. יש חלל גדול יחסית, מעוצב פשוט ואלגנטי, מואר ומאוורר. כעשרים שולחנות עם כסאות עץ ישנים, שמלבד להיות אופנתיים בימים האלה התגלו גם כדי נוחים.
אני חושב שעבור חלק מלקוחות הסורי, לפחות, המקום הזה ירגיש אופנתי ואלגנטי מדי. עם המנורות התלויות והריצוף המבריק, והמלצריות הצעירות במקום גברים מאפירים.
גם לי, משהו בקסם קצת חסר. המנה – עדיין החלק הכי חשוב בחוויה – זהה כמעט למקור, אבל יותר מדי דברים מסביב השתנו. ומצד שני, יש גם להודות שנדרש לא מעט אומץ וחזון כדי להצעיד את המורשת הסורית לדור הבא ולדרך חדשה.
זה גם לא הוגן לשפוט מקום בשבוע הראשון לקיומו. לרוב עוברים כמה חודשים עד שהוא מתייצב ומקבל את האופי, הסגנון, הקצב והטעם שלו – לטוב ולרע.
חוץ מזה, שמדובר בחתיכת מנה טעימה. עם החומוס המריר והסמיך שלה ועיסת הפול החומה והמהבילה, המנוקדת בפירורי ביצה. והתיבול החמצמץ, העוקץ בכמון ובכורכום, שביום טוב אפשר לזהות בו שלוליות קטנות של שמן זית. המנה גדלה קצת, למקרה שתהיתם.
24 באוקטובר 2014 ב-15:41 //
בשניה הראשונה חשבתי שזה סרט ההמשך לכלה הסורית (אפרופו, שמות טובים לחומוסיות)
24 באוקטובר 2014 ב-16:58 //
תל אביבים… די עם השמות האלו וההתפנפנויות
28 באוקטובר 2014 ב-10:13 //
מי שהוא יודע מה הולך עם אלי?
29 באוקטובר 2014 ב-20:21 //
שוקי – מה זה הדברים האלה על החומוס (ליד הביצה?)
8 בדצמבר 2014 ב-14:08 //
חומוס מדהים מהיותר טובים וקמצני.מנה קמצנית אם אחזור ספק היות והמנה קטנה.
8 בדצמבר 2014 ב-20:35 //
לעודד: מה שעל החומוס מורכב משלושה (חוץ מטחינה, שאתה בטח מכיר).
הראשון, עלים ירוקים, נקרא 'מנאחת', אשה תימניה עושה מזרע של גת שנקטף עם הזריחה.
השני, פתיתים בצבע בז', מכין עבורה עיראקי סטודנט להנדסת-מזון, 96% ביצה והשאר תעלומה.
השלישי, עיסה חומה, אתה לא רוצה לדעת, אבל זה הסוד של הטעם
16 במאי 2015 ב-23:53 //
ביקורת על החומוסיה
פעמיים ביקרתי במקום פעם ראשונה באמצע השבוע, פעם שניה בשישי לפני הלחץ (10:45).
1) אני רוצה להתחיל מהחריף, אני לא אוהב את הקונספט של חריף שנשאר על השולחן עם כפית וסועד אחרי סועד משתמש באותו הכלי, זה לא נעים לא הגייני ולא כיף, בנוסף החריף לא טעים ומלוח בצורה מוגזמת.
2) הביצה, אני אוהב שהביצה מגיעה ככה מפורקת (טעם אישי) אבל במקרה הטוב אתה מקבל חצי ביצה, וגם זה אני לא בטוח שיש שם (חסכון על הלקוח 1).
3) גרגירים, במקום אין גרגירים, אבל כשאתה מזמין חומוס גרגירים לא אומרים לך שאין, אלה מביאים לך בצלוחית את מה שנשאר בתחתית של הסיר בישור, מעין רסק גרגירים זה אחלה ורעיון נחמד אבל לא במקום
(חסכון על הלקוח 2).
4) לשולחן מגיע צלחת של פלפל חריף חתוך ובצל, אין חמוצים אין ירקות אין זיתים ומי אוכל ככה פלפל חריף ? גם אם אתה כן רוב האנשים לא. (חסכון על הלקוח 3).
5) מידות, זה ללא ספק אחד המקומות שמגיש הכי מעט חומוס מתחת לכל הקשקושים יש לך אולי 3 ניגובים ונגמרה הצלחת, די מבאס (חסכון על הלקוח 4).
6) החומוס עצמו, מהסגנון הכבד והיציקתי עתיר בטחינה ולימון, שום דבר מרגש כאן.
7)שירות, אחלה לגמרי!!.
8) סיכום, 30 שקלים למנה עם שתיה, מחיר רגיל לתל אביב אבל כשאתה יושב במקום ומרגיש שרק חוסכים עליך אתה יוצא מאוכזב, סך הכול מקום סביר.
בתאבון
TTB
17 במאי 2015 ב-00:22 //
תודה על התגובה המושקעת, אבל שתף אותנו גם בחוויות חיוביות מדי פעם, אוקיי?
17 במאי 2015 ב-12:21 //
בוודאי הרבה זמן רציתי להתחיל לכתוב, כמובן לא רק בשלילי 🙂
11 בספטמבר 2015 ב-10:16 //
זקי בכבודו ובעצמו פתח סניף נוסף בבת ים ברחוב החרושת 9
לא מאמין שראיתי אותו
מנות יפות וטעימות הטעם בדיוק אותו טעם
יואו פשוט ממכר
31 במרץ 2016 ב-16:08 //
טעים בסניף בבת ים, אבל גודל המנה מביך, מעליב, מכעיס. אלמלא הייתי רעב והאכילה כרוכה בתשלום, זה יכול היה להיות מצחיק. יש מקומות שנותנים תוספת בגודל כזה בחינם, אחרי שאתה גומר לאכול מנה שלהם.
2 ביוני 2016 ב-12:28 //
פאק אכלתי שם אחרי שכתבתי את הכתבה וזה ללא ספק החומוס הכי טעים שאכלתי עד כה!!!
ממליץ בחום!
(לדעתי המנות לא היו כל כך קטנות, הן פשוט לא היו עצמות..)
24 ביולי 2016 ב-11:11 //
ראיתי אתמול שתלו שלט של "הבן של הסורי" ברחוב הנצי"ב 28, איפה שהיה לפני זה החומוס בר.
25 ביולי 2016 ב-10:33 //
תודה!
22 ביולי 2017 ב-19:04 //
עברתי בסניף יגאל אלון . לא התלהבתי מהחומוסיה . הבן של הסוררי ביגאל אלון סביר . גם מבת ים לא התלהבתי . מה שטוב בעיני זה הסניף ברח הלל ליד שוק הכרמ בתל אביב
30 באוגוסט 2017 ב-13:37 //
מהחומוסים החמצמצים.היה אוקיי.. טעים אבל לא מספיק כדי לחזור לאכול פעם שנייה.
מנה קמצנית ויקרה. פול באמת טעים
7/10
חבל,
דור.
16 באפריל 2018 ב-13:15 //
מקום סבבה, טעים אבל נכון ל-02/2018 לא כשר. תעדכנו בבקשה כדי לא להטעות דתיים.
בפנים יש אוירה של מסעדת פועלים של פעם עם ריח של פתיליות, בחוץ רחוב שקט ונעים, (יושבים במין שיפוע קל של הרחוב)
16 באפריל 2018 ב-13:38 //
איך הגעת למסקנה שלא כשרים? היו ונשארו כשרים בהשגחת הרבנות ת"א
24 ביולי 2018 ב-17:29 //
הסניף בהלל הזקן מעולה. הפול מאד טעים וגם החומוס מיוחד עתיר בטחינה. מנה נדיבה אבל בלי תוספות( בצל ופלפל חריף לא אכיל). פיתות טריות. הסניף שירותי גדול ממוזג ונקי. החומוס פול מגיע בצלחת כמעט שטוחה והפול נמרח ומתקרר מהר, לכן אני מבקש בקערה רגילה וזה מעולה. אכלתי גם בסניף יגאל אלון, לא נפלתי. מקום רועש, חצי פתוח והמנה פחות טובה.
25 ביולי 2018 ב-00:41 //
גם בעיניי הוא אחד המוצלחים. ממליץ לנסות גם את הסניף בבת-ים שם המנה לדעתי אפילו קצת יותר טובה.
27 בספטמבר 2018 ב-17:05 //
עדכון מהסניף בהלל הזקן.מחיר המנה עלה ל25 שקלים( היה 23)אבל המנה הפכה קטנה יותר בביקורים האחרונים שלי.כבר לא נכנס לשם.
9 בדצמבר 2018 ב-15:30 //
ניגוב ראשון והחיך מגיב – ביגאל אלון \ הבן של הסורי > חומוס עם טעם של טחינה . זה לא זה . רחוק מזה .
מי שיגיד 'טעים' מסגיר עצמו כ"אוכל כל "
11 בדצמבר 2018 ב-12:40 //
משה.פה זה לא תשבצי היגיון. אתה בעד או נגד. לא הבנתי כלום.
11 בדצמבר 2018 ב-13:05 //
אני חושב שהוא התכוון לומר שלא נהנה
11 בדצמבר 2018 ב-16:39 //
תמיר, מה לא ברור במשפט > "זה לא זה. רחוק מזה "
12 בדצמבר 2018 ב-15:57 //
משה בוא אסביר לך. אם אתה כותב תגובה או ביקורת דבר ברור.אתה אוהב הרבה טחינה? אתה לא אוהב הרבה טחינה בחומוס? מה אכלת? ניגבת ניגוב ראשון וברחת? נראה שהתבלבלת והגבת לבלוג של אייל שני.פה אנחנו אנשים פשוטים, תבין אותנו.
12 בדצמבר 2018 ב-18:03 //
תמיר – כל אחד והסגנון שלו.
משה – נעים מאד. אנחנו משתדלים לכבד כאן דעות שונות, אבל תמיד נחמד כשמנמקים. הבנתי שלא אהבת את המקום, אבל מה בעצם לא אהבת?
כמו כן, אמרת "חומוס עם טעם של טחינה" – ממתי הרבה טחינה בחומוס זה רע? להפך, כל המרבה הרי זה משובח.
13 בדצמבר 2018 ב-12:33 //
תמיר החליט ש"פה אנשים פשוטים " תמיד קצת תוקפני כאילו שאני עובד אצלו .כאילו משהו הרגיז אותו . מה קרה נשמה .תהיה פשוט כמה שבא לך זה הסגנון שלי .
לא אהבתי את החומוס שם אין לו טעם של חומוס אלא של עודף טחינה זה טעם אחר . לא הטעם הנכון . זו דעתי . יש לך אחרת ? גש תאכל שם לבריאות .הפיתה שווה .
אבו שוקי שים לב, אני חולק עליך . מה זה 'כל המרבה הרי זה משובח' בסוף תקבל טחינה ולא חומוס . בטוח שזה לא מה שרצינו
13 בדצמבר 2018 ב-12:36 //
נעים מאוד אבו שוקי , אין בעיה עם המקום . ההתיחסות רק לטעם החומוס . כל השאר סביר . הפיתה מיוחדת