כמה חומוס אפשר לאכול?
השאלה הזו עלתה אי אלו פעמים בעבר בשיחותיי עם אנשים, אבל איכשהו נזנחה: כמה חומוס אפשר לאכול? כמה מותר לאכול? מה הגבול הדק שמעבר אליו אפילו מערכת עיכול בריאה וחומוס עשוי היטב לא יכולים לחיות זה עם זה?
בתוך שבוע אכלתי חומוס 4 פעמים. אני שואל את עצמי – האם זה בגלל שהקפדתי לאכול חומוס טוב, או משום שהעמידות לחומוס היא תכונה פפטית נרכשת. בכל אופן, אני מרגיש טוב, תודה ששאלתם. אבל נדמה לי שאתנזר מחומוס לכמה ימים.
חומוס עד מוות
בימי בחרותי – אני מדבר אתכם על לפני 15 שנה ויותר – נהגתי להשתרך מדי פעם אחרי אי אלו חברים, לרוב באישון לילה, אל חומוס אשכרה הצפוני. לעיתים קרובות זה היה אחרי בילוי ארוך שכלל שתייה, ולכן אפשר לטעון להגנתנו שלא היינו צלולים, אבל עם השורה התחתונה קשה להתווכח. היינו דופקים מנת אשכרה אחת, ואחדים מאתנו – גם שתיים. אני יכול לשחזר לפחות פעם שאכלתי מנה וחצי.
חשוב להסביר: אצל אשכרה החומוס לא בא בצלחת, אלא בקעריות עמוקות למדי, "פיילות" היינו מכנים אותן – יש שם בטח איזה חצי קילו חומוס. זה מספיק, כמו שאומרים, בשביל להרוג סוס, מהגם שהחומוס של אשכרה הוא יציקה דחוסה וכבדה כמלט. אבל היינו צעירים וטיפשים והקיבות שלנו היו בריאות וחזקות. זה היה בשנים לפני ששמענו על צרבת, שלא לדבר על מעי רגיז.
שביל הזהב של החומוס
חומוס טוב – טוב באמת – לא צריך להעיק על העיכול. גרגר החומוס הוא קטנייה קצת עקשנית ומכבידה לעיתים, אבל עם השריה נכונה ובישול ארוך אתם אמורים לסיים את האכילה כשאתם קלים, שמחים וטובי לב. אלא אם כן לקחתם עוד מנה. טחינה – כידוע, המרכיב החשוב יותר בחומוס – גם היא מסוג הדברים שאפשר לאכול מהם והרבה. אבל לא יותר מדי.
ממרום ל"ה שנותיי אני יודע שהאורקל צדק, ואין דבר שהוא מעבר למידה. תאכלו טחינה פעם בשבוע, פעמיים ואפילו שלוש – ותרגישו הרבה יותר טוב. אבל אם תאכלו טחינה כל יום או חומוס 5 פעמים בשבוע, רע ומר יהיה גורלכם. זה נכון לרוב האנשים לפחות, אני חושב. כואב לי להגיד את זה, אבל זו אמת: אל תגזימו עם החומוס.
בכל אופן, מעניין אותי לשאול: מה ה-הכי הרבה חומוס שיצא לכם לאכול?
15 בינואר 2007 ב-06:38 //
כשפתחו את סעיד שני מטר מהעבודה שלי, במשך חודש ומשהו כולם אכלו כמעט רק חומוס. 4-5 פעמים בשבוע, לפעמים פעמים ביום: בצהרים כי הולכים לאכול חומוס, ובערב/לילה (כשעוד היה פתוח עד 23:00) כי זה מה שפתוח והכי קרוב. ואם לא חומוס באופן בלעדי אז חומוס בצד ליד הטייק-אווי, כי לא משנה מה אוכלים, העיקר שיהיה גם חומוס.
אני הראשונה שנשברתי אחרי בערך שלושה שבועות. בהתחלה צמצמתי לסיבוב קמצני על החומוס של מישהו אחר, אח"כ עברתי לניגוב סמלי ותה ובסוף פשוט הפסקתי לגמרי. כרגע אני עוברת ליד סעיד ומסתכלת לכיוון השני, ונראה לי שייקח קצת זמן עד שאני אחזור לשם. שאר האנשים בעבודה צמצמו למנה קולקטיבית פעם בשבוע. נראה לי שאנחנו בגמילה.
15 בינואר 2007 ב-10:07 //
דווקא בצעיאותי לא תמיד הייתי מצליח לגמור צלחת חומוס, ואילו עכשיו, התחזקתי ואני משאיר צלחת נקיה.
התחושה של אחרי היא של שובע מצד אחד, ומצד שני סיפוק, קלילות, ולעתים גם תחושת ריחוף נעימה.
יותר ממנה נראה לי מסוכן לסביבה…
15 בינואר 2007 ב-10:49 //
מן הסתם באבו-אדהם: הגעתי שם פעם לשיא של לבקש פעמיים (!) תוספת. זה הכי הרבה שלי.
15 בינואר 2007 ב-14:01 //
משהו באוויר של אשכרה מזמין סיפורי מופת וזוועה. הכרתי מישהו שהגיע פעם לשערי אשכרה וניסה לנצח את הקזינו – הוא שאל אל הבעלבית כמה הוא צריך לאכול על מנת שיוותרו לו על התשלום. הרף נקבע על ארבע קערות, עם שתי פיתות לקערה. בקערה הרביעית (כלומר, אחרי שלוש ומשהו קערות ולפחות שש פיתות) הוא קרס טוטאלית, וסופו שגם בילה כמה ימים בריצות לשירותים וגם שילם על ארבע מנות.
15 בינואר 2007 ב-16:00 //
הנה שלושת הדברות לאכילת חומוס. שמרו עליהם ותוכלו לאכול מנה כל יום בלי כל בעיות:
1. אכלו את המנה בלי פול
2. אכלו חומוס נטו – אין ללוות את הארוחה בשום שתייה משום סוג שהוא. .בודאי שלא משהו מוגז.
3. הפיתה היא ידידתו הטובה ביותר של החומוס – אך די בפיתה אחת, וגם ממנה כדאי להפריש כרבע ולהותירו בצלחת
אני שומר על כללים אלה, ואוכל חומוס מספר פעמים בשבוע. מאז שהגברתי את קצב האכילה אני חש שבע אך לא מפוטם.
15 בינואר 2007 ב-22:04 //
חחחח – חייש, הפלת אותי. מצויין !
19 בינואר 2007 ב-09:40 //
מנה וחצי אבו חסן בצלחת ועוד חצי מנה לחיזוק, חמש פעמים בשבוע.
אח, אלו היו הימים…
22 בינואר 2007 ב-23:08 //
סיפור ידוע מסתובב בקריות בקרב חובבי חומוס סעיד על הבחור מכפר מסריק שהיה בא קבוע, עד שפעם אחת אכל שלוש מנות (אצל סעיד התוספת היא צלחת מלאה, לא שתי כפיות כמו אצל אבו אדהם), ומאז לא נראו עקבותיו.
23 בינואר 2007 ב-16:38 //
טוב, אבל סעיד הוא יציקה של ממש, ואילו הקראוון – סוכר הוא.
23 בינואר 2007 ב-23:02 //
מתוק היה לי הסעיד משפתי נשים
24 בינואר 2007 ב-01:13 //
רואים שאתה לא חיפאי.
25 בינואר 2007 ב-10:36 //
קריות.
8 בפברואר 2007 ב-14:43 //
אני נוהג לאכול חומוס 4 פעמים בשבוע, אבל יש גם שבועות של 7. השיא ביום אחד הוא גם צהרים וגם ערב באבו אדהם, שתיהם עם תוספות. השיא בפעם אחת הוא שתי תוספות גדולות באבו אדהם, של משוושה – ניסיתי את זה אולי 3-4 פעמים, ובכולן זה נגמר בשעתיים שינה…
23 באפריל 2007 ב-23:43 //
לפני הכל אני חייב לאמר שנורא התפלאתי לראות אתר שלם על חומוס! תענוג!
ובכן,אצלי החומוס הוא מוצר צריכה בסיסי ביותר(מהקופסאות שקונים מהסופר….1ק"ג)
אני אוכל חומוס כל יום-וכמה פעמים ביום. ברוך ה' מרגיש נפלא,וכשלא יוצא לאכול חומוס
אז יש הרגשת החמצה. (:
בתאבון
25 במאי 2013 ב-13:56 //
אני חייבת לומר שאני לא מאכלניות החומוס הכי גדולות למרות שאני מאוד מאוד אוהבת חומוס (כלומר, מאז שגיליתי שחומוס זה לא יציקה קרה וחסרת טעם שמאוכסנת במקרר בקופסת סלט מסחרי). אני בדרך כלל מרבה יותר לאכול חומוס בסתיו ובחורף וממעטת לאכול בקיץ. השעות המועדפות עליי הן שעות הבוקר והבוהריים ואני מוכנה להתפשר על צהריים לכל המאוחר. זה יוצא לי בדרך כלל אחת לשבועיים בתקופה החמה (כלומר הקרה) ופעם בחודש-חודש וחצי בתקופה הדלילה יותר. ואני לעולם-לא-אוכלת-פיתה-עם-החומוס. מנגבת בפלחי בצל. גם נשאר יותר מקום לחומוס וגם טעים רצח 🙂
11 בנובמבר 2024 ב-17:50 //
וואלה אני הרבה פעמים מרגיש עשוי מחומוס, ומאז שהבנתי איך עושים בבית בכלל. אפש רלעשות עליי ניסוי
3 בדצמבר 2024 ב-10:09 //
מזדהים מאד, נעם, אבל לא כדאי להגזים עם שום דבר – אפילו לא עם חומוס.