הארץ מדווח על מחקר שמצא של-41% מהבריטים יש חומוס במקרר. מצד שני, מחקר חשוב העלה פעם ש-96.4% מהסטטיסטיקות מומצאות.
יוצרי הבלוג הזה, למקרה שהובן אחרת, הם תומכים גדולים של מהפכת החומוס המתרגשת על מדינות המערב. ואפילו שמדובר (בינתיים) על חומוס בקופסא, עם הציקלומטים והכל – בסופו של דבר, זהו חלק מפרסום הנס, מהבאזז שעושה נפשות ומגדל את העתודה הבאה של החומוסאים. זו דעתנו.
הבריטים אוהבים חומוס? יכול להיות. אבל הנתונים בטקסט קצת חשודים.
מצד שני, אנחנו לא חושבים שמטרות מקדשות אמצעים, ומעדיפים עיתונות על יח"צ.
ולכן, למרות שבימים כתיקונים עיתון הארץ הוא לדעתנו הדבר הכי קרוב לעיתון שיש בישראל, אנחנו נאלצים לקלקל ולהטיל ספק באמינות הטקסט המתורגם "41% מהבריטים מחזיקים חומוס במקרר" שפורסם בעמודי החדשות שלו.
אז האם הבריטים באמת אוכלים פי שניים חומוס מעמי אירופה? האם יש חומוס ב-41% מהמקררים בבריטניה?
אנחנו מוכנים להאמין לזה. אבל קצת אחרי שהתחלנו לקרוא נתקלנו בטענה שהבריטים "משיקיעים בו (בחומוס) כ-60 ליש"ט (330 שקל) בשנה".
"פה חשדנו" כמו שאמר המשורר. קופסאות חומוס נמכרות בבריטניה בעיקר בקופסאות של 150-300 גרם שמתומחרות סביב ה-1-2 ליש"ט. תמורת 60 ליש"ט אפשר תיאוורטית, לקבל עד 18 ק"ג חומוס בשנה – שזה קרוב לפי שניים מהנתון המקובל על כמות החומוס שאוכלים בישראל.
איך זה ייתכן? פשוט מאד: טעות בתרגום (לא 60 לכל בריטי אלא 60 מיליון לכל בריטניה).
המקור, הפוסט "The British love affair with hummus" פורסם בבלוג של אתר TheGuardian הבריטי. מצאנו בו את הנתון הסנסציוני מהכותרת בהארץ, ונאמר שמקורו הוא סקר (ולא מחקר כפי שתרגם הארץ) אבל לא צוין מי ערך את הסקר ועבור מי.
אחרי שחיפשנו ומצאנו באתר אחר ידיעה דומה להפליא (אבל עם כמה נתונים ייחודיים משלה), גם היא ללא ציון של מקור הנתונים, הגענו למסקנה המתבקשת: ששני הטקסטים הללו התבססו על הודעה לעיתונות של יצרן חומוס-בקופסא כלשהו. מן הסתם, אחד שחשוב לו שלא יזכירו את שמו.
שימו לב גם לעמימות בנושא ההבדל בין חומוס טרי לחומוס מקופסא – מין עניין כזה שנשכח, או שאולי לא נמצא לו מקום בין הסקירה ההיסטורית לנתונים הסטטיסטיים. לא נורא, גם הבריטים ילמדו בסוף.