פוסט על גרגירים

גרגרי חומוס מזנים שונים מתאימים לשימושים שונים. אם אתם רוצים שהחומוס שלכם יצא טוב, בתור התחלה כדאי שתדעו באילו גרגירים להשתמש.

הרבה אנשים יגידו לכם שמה שעושה את ההבדל בין חומוס סתם לחומוס מצויין הם הגרגירים בהם משתמשים. בישראל מצבנו עוד טוב יחסית, כי אצלנו ברירת המחדל היא הדס, זן מקומי של חימצה שמשמש בסיס לא רע לחומוס (אם כי לדעת רבים לא הטוב ביותר).

בארה"ב למשל, קשה למצוא גרגרי חומוס קטנים ומי שכבר מנסה להכין חומוס בעצמו בדרך-כלל ייתקע עם חומוס מקסיקני, יענו Garbanzo Beans, הזן שהביאו איתם ההיספנים. מוכרים אותו גם בישראל, ואתם עלולים לעשות את הטעות המרה ולנסות להשתמש בו – זה לא ילך. הוא פשוט לא מתאים. לעומת זאת, הוא טוב למרקי חומוס.

מימין: חומוס מקסיקני. משמאל: הדס.

בהרבה חומוסיות ערביות משתמשים בזנים בלדים, שאין להם שם ואפשר לזהותם רק בזכות העובדה שהם לא דומים לשום זן אחר. חומוסאי וותיק אחד, שהיו לו גם עסקי אוכל, גילה את אוזני שהחומוס האיראני, הענק, הוא הטוב מכולם. אבל הדעה הרווחת בין המומחים היא שאין תחליף לחומוס הבולגרי, שגרגריו קטנטנים וחלקים (אפשר להשיג פה ושם בשווקים).

את התמונה הבאה צילמתי לטובת קוראי בלוג החומוס האנגלי. כמה מהם שאלו כמה קטנים בדיוק צריכים גרגירי החומוס להיות, ובמקום למדוד פשוט צילמתי. באותה הזדמנות צילמתי גם גרגרי פול, רגיל ומצרי (במצרי משתמשים לעיסת החומוס-פול. ברגיל להרבה דברים טעימים אחרים). בפוסט עתידי אצלם מגוון גרגירים גדול יותר ואתן כמה טיפים. בינתיים, קבלו:

[1] חומוס מקסיקני [2] חומוס הדס [3] פול מצרי [4] פול רגיל.