הללויה: החומוסייה של יורם ארבל

אחרי דוד המלך, ליאונרד כהן והכל עובר חביבי, אין ספק שיורם ארבל הוא האיש עם הכי הרבה קרדיט על הכנסת המילה "הללויה" ללקסיקון. זה גם השם שבחר לחומוסיה הרמת-גנית החדשה שלו, שהיא מקום שנעים לשבת בו – במיוחד אם אתם אוהבים כדורגל.

עדכון 1.1.2015: המקום נסגר

חומוס הללויה
כתובת: ז'בוטינסקי 41, רמת-גן
שעות פעילות: א-ו' 10-15:00
טלפון: 03-7524609

רמת-גן היא לא עיר של חומוס. ישנה בהדונס, כמובן, ובשנים האחרונות ישנה התעוררות מסויימת במתחם הבורסה הסמוך, אבל בזה פחות או יותר זה מסתכם – או הסתכם, עד לזמן האחרון ממש.

כשחומוס הללויה נפתח באמצע הקיץ, הוא זכה ליותר תקשורת ממה שמקבלות בדרך-כלל חומוסיות, וזה כמובן בזכות בעליו – השדרן האהוב יורם ארבל (אני חייב להודות שגם לי יש חולשה מסויימת לקולו המלטף). לקראת תום 100 ימי החסד, עבדכם הנאמן, ששונא תורות, עבר במקום כדי לטעום.

אם התכלת של הללויה מזכיר לכם את הסניפים התל-אביביים של אבו אדהם, אז כנראה שזה לא מקרה. אפשר למצוא עוד כמה קווי דמיון, החל מהחומוס בעל המרקם הגלילי ועד לקפה השחור המתוק (מדי) שמוגש בסוף על חשבון הבית. מנת המשולשת שלקחתי הזכירה קצת בטעם את מקבילתה בחומוס בית לחם. קצת, או אפילו קצת הרבה. קצת יותר טעים, במיוחד הפול.

הללויה שוכנת בבית פינתי, כמה עשרות מטרים מבנייני התאומים. החלל הפנימי מואר וממוזג היטב, מעוצב יפה ומבהיק בנקיונו. הכל מאד אסתטי, כולל המלצריות דקות הגו ותמונות הכדורגלנים והאוהדים שעל הקירות. לא שהתעמקתי (בתמונות על הקירות). זה מקום שניכר שהשקיעו בו ושמשקיעים בו, כסף ומחשב ותשומת לב ואהבה.

נראה שהם מכינים לבד לא רק את החומוס, הפול והמסבחה, אלא גם את הזיתים הלא-רעים בכלל, ואת סלט הכרוב הפריך שנוחת ראשון על השולחן. החמוצים קצת "אשכנזיים" אבל טריים. הפיתה (הבודדת) שהוגשה לי עם המנה הייתה טרייה ומצויינת. גם צלוחית החריף (ירוק+אדום) שהוגשה שנייה אחרי שביקשתי (מקרה קלאסי של שיטת לא-ביקשת-לא-קיבלת. מצד שני, ארבל עוד מחזיר את ההלוואות שלקח כדי לפתוח את המקום, אז לא צריך להיות קטנוניים).

התפריט כולל גם סלט ירקות, פלאפל וצ'יפס, ואת החומוס – מלבד ההרכבים הרגילים – אפשר לקבל גם עם ביצה, פטריות או צנובר. אפשר לקחת מכל המנות גם במשקל, ויש גם שמן זית שאמור להיות איכותי במיוחד (אם לסמוך על המחיר) שנמכר בבקבוקי 3/4 ליטר ובפחים של 2 ליטר (52/115 ש"ח בהתאמה). הכל נראה טוב, טרי ואיכותי.

אם להודות על האמת, החומוס של הללויה לא הפיל אותי מהכסא. הוא לא חומוס רע, ואני מניח שכמו החומוס של בית-לחם (אני מוכן להמר שזה מקור המתכון), יש לו את הימים שלו ובוודאי גם את המעריצים המושבעים שלו. כמו שאנחנו טורחים להזכיר כאן מדי פעם – חומוס זה גם עניין של טעם. בכל אופן, זו חומוסיה שנעים לשבת בה, עם שירות מצוין ומחירים סבירים בדרך-כלל (מנה + תוספות ושתיה 27 ש"ח). אגב, היה די מלא כשהגעתי למקום ועשה רושם שאנשים נהנים.

וסתם הערה: באחת הכתבות על הללויה נטען שיורם ארבל עצמו לא נמצא, ואפשר לפגוש שם רק את אחיו התאום (המאד לא זהה). ובכן, היום הוא היה שם, ונראה מעורב מאד. ארבל, איש ידידותי ונגיש בהחלט, מדבר עם העובדים והלקוחות שלו בגובה העיניים. לכן אם אתם רוצים לתפוס שיחת-כדורגל עם המגה-סלב הספורטיבי הזה, זו כשלעצמה סיבה טובה בשבילכם לבקר.