שמו המקורי של המקום כשקם ב-2002 היה "החומוסייה". ב-2010, שינה הבעלים קובי ברקוביץ' את השם בעקבות הכינוי שהדביק לה חברי מישל דור. דאחקות בצד, מדובר באחת החומוסיות הטובות באזור השרון.
החומוסיה ("אבו ברקוביץ'"), רמת השרון. תמונה: אבי חי
תמונות: אבי חי
פרסום ראשון: 7.11.2009 | עדכון אחרון 8.9.2021
חודשים שחברי הטוב מישל הציק לי שאבוא לאכול בחומוסיית הבית שלו, ברמת השרון. בחיי שרציתי, אבל בכל פעם לא יצא, וכבר חששתי שהבילד-אפ מוגזם ושנינו נתאכזב.
בסך-הכל, זה שלמישל יש בכלל חומוסיית-בית, זה כשלעצמו כמעט מרגש. עד לפני שלוש שנים האיש לא ידע בכלל מה זה חומוס. העובדה שגרמני חובב בירה יכול להפוך לחומוסאי מן הישוב, שיש לו את החומוסיה שלו והמנה שלו, היא כשלעצמה סיבה טובה לפרגן – אבל כשהוא אמר שהוא רוצה לצלם כתבה ל"שלושה בעקבות", קיוויתי מאד שהמסבחה הנערצת עליו לא תתגלה כשטרודל בתחפושת.
בסופו של עניין, דבר הוביל לדבר ובצהרי יום סתווי אחד מצאתי את עצמי במקום, איתו ועם גיא ואבי הצלם, מול קערת "חומוסשוקה" – בדיוק המנה שלא הייתי מזמין בעצמי (אבל לך תעצור את מישל כשהוא מתחיל לנהל את העניינים). אני, באופן כללי, פחות אוהב ביצים בחומוס שלי, והשקשוקה הספציפית של "החומוסיה" רחוקה מלהיות הברקה. החומוס לעומת זאת – תענוג.
אחרי שגמרתי לחפור את החומוס שלי מתחת לשקשוקה, התחלתי לחבל במנת החומוס פטריות של גיא. גם הפטריות היו טעימות, אבל בעיקר ניסיתי לגנוב עוד קצת מהחומוס שנח סביבן ותחתן – חומוס בעל מרקם משיי, מעט סמיך אבל חלק, מלא בטעם אבל לא מתובל יתר על המידה. אחרי זה המשכתי למסבחה של מישל, שהייתה סמיכה ונימוחה וחמימה. בעל הבית, קובי, הבחין במצוקתי ושלף צלחת ריפיל, עם חומוס נקי, קצת גרגרים, פטרוזיליה ושמן זית, וזהו. בדיוק כמו שצריך.
קובי ברקוביץ' תכול העין הוא חומוסאי אמיתי, שאת שנות בחרותו בילה בחומוסיות המצויינות של חיפה ועכו. בהתחלה – הוא סיפר – הגיש מנות חומוס רגילות, טובעות בשמן זית גלילי איכותי. לאכזבתו, הלקוחות לא התחברו – היו אפילו כאלו שהחזירו מנות וביקשו פחות שמן. לכן פותחו כל המנות המפונפנות, שעולות עשרים ומשהו שקלים ולפי נפח התנועה במקום גם עושות את העבודה – אנשים באים. בכל אופן, מי שרוצה עדיין יכול לאכול אצל קובי את הדבר האמיתי וגם לקנח בקפה טוב בסוף.
ברקוביץ', בחור צנוע וחביב שפתח את המקום לפני ז' שנים במיטב הכסף שלא היה לו, מדבר על חומוס גם היום בעיניים נוצצות ומתוך אהבה אמיתית. זהו חומוסאי ברמ"ח איבריו, כזה שאפשר לדבר איתו על מצב החומוס של X והתדרדרות המסבחה של Y ולשמוע ממנו על כל מיני חומוסיות נידחות ולקחת אותו רגע לצד ולחלץ ממנו בלחש איזו שורה או שתיים מהמתכון. הוא לא עושה עניין גדול מזה שהוא עצמו צמחוני, אבל מסביר למי שרוצה לשמוע מדוע חומוס הוא פלא תזונתי ותחליף מצויין לבשר.
הכל מתקתק בחומוסיה. אנשים יודעים את העבודה, מנות מגיעות מהר, והתחושה הכללית היא של מקום שפועל בזריזות אך ללא מתח. זה מקום שנעים לשבת בו. המנות קצת יקרות, אבל ביחס די הולם לארנונה כנראה.
לא הגיע הזמן שתפתח עוד סניפים, מישל שואל את קובי. לא, קובי עונה – חומוסיה טובה צריכה תשומת לב והשגחה מתמדת. אי אפשר באמת לנהל סניפים בשלט-רחוק ולצפות שזה יעבוד. מה שיש לי כאן טוב לי ומספיק לי, נכון לעכשיו.
תמונות: אבי חי
