אבו שוקי סבל מכאבי בטן, יומי לוי היה בעיתון, הניו-יורק טיימס פרסם סיפור גדול על חומוס תעשייתי וגרמניה הביסה את ארגנטינה 4:0. אלו רק חלק מהדברים המרתקים שקרו השבוע.
0
אפס. זו כמות הכוח שנשארה לסחבק אחרי הימים האחרונים, לרבות אך לא רק בגלל המשחקים המותחים של רבע גמר המונדיאל. על הדרך, הספקתי לחזות בתופעה: כל הפיתות ב-AM:PM הקרוב למקום מגוריי אזלו, בתוך דקות לפני שנפתח המשחק המטורף של ארגנטינה וגרמניה.
1
חשוב לומר שבתור מישהו שכותב מהבטן, ולעיתים קרובות גם טועם את מושא הכתיבה, קשה היה לעבדכם הנאמן להתבטא בימים האחרונים. אכילה מופרזת של חומוס, או סביר יותר – אכילה לא מספקת של חומוס, גרמה לנ"ל למקרה בטן לא נעים.
2
על-פי סברה מסוימת היה זה וירוס אלים. יש שמייחסים את התקרית העגומה לסנדוויץ' הטונה שאכל, ברגע של חולשה, ברשת קפה ומזון מהיר שאותה בימים כתיקונם הוא בכלל מחרים. החטא ועונשו, מה שנקרא. בכל אופן, בשביל לחרוג מגבולות הטעם הטוב לא אפרט ואומר רק שהיו כמה ימים בהם אכלתי מעט מאד ובזהירות רבה.
3
כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, חומוס לא היה כלול בתפריט – לפחות לא בשלבים הראשונים של ההתאוששות. וכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם ג"כ, זה יצר אצלי Crave בלתי נסבל, שנשבר בסופו של דבר אחה"צ שלשום במנת אבו דאבי שאכלתי בקפה קאימק. מה שמזכיר לי: קאימאק החל להגיש חומוס של אבו דאבי. שת"פ מטאורי, שלמען הגילוי הנאות צריך לומר שקצת תרמתי לו. זכות גדולה.
4
מי שמחמס כמה פעמים בשבוע – לעיתים מנה וחצי או בתוספת Refill ולפעמים בליווי פלאפל, צ'יפס, בקלאוות וספל קפה או שניים – חשוב לו לכלכל בתבונה את מעשיו אם חפץ מערכת עיכול הוא. יש חומוס שיורד בקלות ומתעכל על נקלה ויש חומוס שתופס את המעי הדק שלך לדיבור צפוף של חצי יום, וכמובן – כל אחד ומה שמתאים לו.
5
אחרי יומיים-שלושה של בעיות קיבה ומעיים יהיו מי שיגידו לכם שלאכול חומוס הוא מעשה התאבדות. אבל אם מדובר בחומוס בסגנון גלילי, קל ועדין, זה דווקא יכול לעבוד – כך הוכחנו השבוע. ליתר ביטחון, אחרי שגמרתי את החומוס קפצתי למעדניית יום טוב (דקה במעלה לוינסקי), שם הגיש לי החבר יומי כפית גדושה של סירופ חרובים – תרופה ערבית בדוקה למיחושי מעיים.
6
את יום טוב ("יומי") לוי וזיתיו כבר הזכרתי בפוסט קודם. עוד דבר שקרה השבוע הוא שיומי כיכב במדור "איש בשבוע" המצוין של יוסי קליין במוסף הארץ. טיפ: הזיתים הסוריים ושמן הזית שמגיעים עם המנה של אבו דאבי בקאימאק, מקורם בחנות הקטנטנה הזו.
7
ועוד משהו שקרה השבוע: רבים מכם שלחתם לנו את הלינק לכתבה של ניו-יורק טיימס Hummus Catches On in America. הכוונה המקורית שלי הייתה לכתוב פוסט על הכתבה הזו, ולקשר לכל מיני פוסטים שפורסמו כאן בעבר הרחוק (כמו הפוסט רחמים על האמריקנים), שבעצם מספרים בדיוק על המגמות עליהן מדברת הכתבה. אולי עוד אעשה את זה.
8
בכל אופן, אי אפשר להתעלם מעובדה פשוטה: מה שנכתב היום ממוחו הקודח של חומוסאי בבלוג החומוס שלו, עלול להפוך מחר לנושא לוהט מספיק כדי שהניו-יורק טיימס לא יוכל להתעלם ממנו. זו טבעה של מהפכת החומוס – היא תופסת אותך לא מוכן, אלא אם כן אתה חומוסאי.