אנחנו בעד כתבות על חומוס, כמעט תמיד. אנחנו פשוט מעדיפים אותן מדויקות ומבוססות על תחקיר – לא על כמה טלפונים לחבר'ה.
מדי פעם אנחנו נתקלים בכתבה נוספת מז'אנר "X החומוסיות הטובות ב-" וכמעט תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו אמביוולנטיים. כלומר, מצד אחד אנחנו בעד – בעד כל כתבה על חומוס, במיוחד כזו ששולחת אנשים לחומוסיות ולא מרחיקה אותם מהן (בניגוד, למשל, לכתבות של כלבוטק). מצד שני, בכל פעם מחדש אנחנו מקבלים את התחושה שכותבי הכתבות האלה מתמקדים ב-X החומוסיות שמכירים החברים שלהם ולא טורחים לעשות תחקיר אמיתי.
זו, לצערנו, גם התחושה שעוררה בנו הכתבה הזו של עכבר העיר. יש הרבה סיבות, ומפאת קוצר היריעה ואורך העצלות נתרכז בעיקריות שביניהן:
[ ואגב, ישנה הרשימה שלנו לחומוסיות המומלצות של אזור 03 ]
בהדונס דיזינגוף. "הכל התחיל ברמת-גן משם דילג המתכון לסניפים הנוספים והטעם – בדיוק אותו הדבר". אז זהו, שלא. לא מדובר בסניף אלא בזכיינות, ולמרות שבאופן יחסי לזכיינויות חומוס אחרות החבר'ה מדיזינגוף עושים עבודה טובה, הם עצמם לא יעיזו לטעון שהחומוס שלהם זהה לזה של עמי, הגורו מרמת-גן. בהתחשב בפריסה הגיאוגרפית המצומצמת של החומוסיות בכתבה, היינו מצפים שאם כבר מזכירים את בהדונס אז שיהיה בהדונס רמת החייל, שהוא הקרוב ביותר לדבר האמיתי.
חומוס אשכרה. אנחנו דווקא מאוהבי אשכרה, אם לא בגלל הטעם או המרקם אז בגלל האווירה והנוסטלגיה. אבל האם זו אחת מששת החומוסיות הטובות בעיר? רבים יחלקו על הטענה הזו.
אבו אדהם קרליבך. "באוגוסט 2003 פתח החומוס המפורסם מכפר יסיף את שעריו עמוק בתוך קרליבך", אומרת הכתבה. אתם יכולים לומר שאנחנו עוסקים בסמנטיקה קטנונית, אבל גם במקרה הזה – לא מדובר בסניף של אבו אדהם הצפוני אלא באחת משלוש זכיינויות מקומיות. מה שחשוב יותר: לו הייתם שואלים אותנו לפני חמש שנים, היינו חותמים בשתי ידיים על הטענה שמדובר באחת החומוסיות הטובות בעיר. היום קצת קשה יותר להגיד את זה, לצערנו.
אבא גיל. החומוס האורגני של אבא גיל הוא ללא ספק החומוס הכי בריא בעיר. זה מקום עם אווירה ידידותית ואנרגיות טובות, ששווה לאכול בו לפחות פעם, ולו כדי לראות שחומוס לא צריך להיות כבד ואכילתו לא חייבת להסתיים בייצור גזי חממה. גם במה שקשור לטעם אין לנו טענות, רק שלא בטוח שיש לו מקום בשישייה.
חומוס סעיד תל-אביב. כמו רוב הזכיינים בענף החווס, גם סעיד התל-אביבי מאכזב מאד ומה שהכי מאכזב הוא שכשהתחיל הוא באמת היה דומה מאד למקור, כפי שהכתבה טוענת. לומר ש"הטעם והמרקם דומים מאד לזה המקורי" זה כבר מאד לא מדויק. ולומר ש"השמועה אומרת שגם בעכו [סעיד] כבר לא יושב וכותש את הגרגירים", זה אולי מדויק יותר אבל שם זה לא משפיע על הטעם (חוץ מזה שהוא תמיד שם, ובטוח גם יושב וכותש גרגירים מדי פעם).
משוואשה. יש הרבה דברים טובים לומר על החומוסיה הקטנה מפינסקר, אבל לא בטוח שהיינו בוחרים במילים של כתב העכבר: "ללא ספק אחד מהחומוסים המשובחים שנכנס לדירוג בקלות".