חומוסייה חדשה קמה על חורבות חומוס הרצל שנסגר לפני חודשים בודדים. הגענו לבדוק, מוכנים נפשית לפלופ – והופתענו.
עדכון 5/2/2010: המקום נסגר.
מלך החומוס
הרצל 11 (פינת לילנבלום), תל-אביב
את חומוס הרצל עה"ש הצלחתי להחמיץ. הגעתי אליו באיחור אופנתי-מדי שבוע בערך אחרי שנסגר, וכבר היה שם בית אוכל אחר. חבל. מאז עברו כשלושה חודשים, כמדומני, עד שלפני כשבוע עברתי בסמוך ופתאום עלה באפי ריח חמים ומוכר. תייקתי.
אתמול הגיע ע' לעיר ודחק בי לממש את מזימתנו המשותפת לאכול יחדיו חומוס. מאד קשה, כידוע, לשכנע אותי לעשות דברים כאלה, אבל נעתרתי. נשארה רק שאלה פתוחה אחת: נוסעים לאבו חסן או מהמרים על חומוסייה חדשה? ע', חומוסאי אמיץ, אמר שהוא מוכן ומזומן לשים נפשו בכפו, וכך הגענו למקום החדש שברחוב הרצל, שעדיין אין לו אפילו שלט.
התיישבנו והזמנו חומוס-פול ומשולש, וצלחת כדורי פלאפל (שהגיעה כשהיא כוללת גם צ'יפס). כשהגיעו המנות לשולחן, ועוד בטרם נעצתי מזלג בגבעה הנאה של המסבחה, הבנתי שבהימור הזה זכינו בכל הקופה. היה למנה הזו ריח מתוק, נקי וקליל. מזכיר את…
אבו חסן, מסתבר. החומוס של "מלך החומוס" מזכיר את זה של אבו חסן, וזה מהסיבה הפשוטה שזוג האחים שפתחו את החומוסייה (עאבד ו… שכחתי) הם בעברם עובדיו של השולטן היפואי. טכנית, החומוס שלהם מעט רך יותר והפול כהה ובעל נוכחות יותר מזה של עלי קראוון. המסבחה, כצפוי, דומה אך לא זהה – כי אף אחד הרי לא עושה מסבחה כמו של אבו חסן.
הפלאפל מזכיר מאד את זה שמוגש בסניף שבטי ישראל ה"חדש", חוץ מזה שהוא פחות טעים. גם הצ'יפס היה די מאכזב. הרוטב החריף, מסודות המנה של אבו חסן, הוחלף כאן שמשהו שדי מזכיר אבל לא מצליח להיות "בדיוק". מצד שני, היה קפה טוב על חשבון הבית, ובעלי המקום אנשים חביבים למדי.
בקיצור: דומה אך שונה, לא טוב כמו הדבר האמיתי, אבל חומוס האחים (זה השם שבחרה למקום מערכת חומוס להמונים) הוא בהחלט אחד מהטובים שאפשר למצוא בין דרך יפו לירקון.