קמפיין החרם על החומוסיות העכואיות של ועד מתיישבי השומרון, הפך במהלך סוף השבוע לקמפיין סולידריות מחבק מצד השמאל והמגזר. החומוסאים, מצדם, הודו בכל פה לוועד על רשימת ההמלצות המצוינת.
חוגי השמאל החומוסאי סערו בסוף השבוע, סביב קמפיין החרם בו פתח ועד מתיישבי השומרון נגד חומוסיות ומסעדות ידועות בעכו כמו סוהילה, עיסא, אלבאבור, ועוד. העילה לקמפיין המכוער היא ההשתתפות של אותם עסקים בשביתה כללית שהתקיימה במגזר הערבי באוקטובר האחרון (הקמפיין בעצם החל כבר אז).
אגב, על הקמפיין חתום "מטה תושבים מודאגים בערים מעורבות" שכביכול פועל תחת וועד מתיישבי השומרון. באמת מתבקש לשאול: מודאגים ממה בעצם?
מעבר לשאט הנפש שהקמפיין צריך לעורר בכל אדם הגון, זה מרגיז במיוחד לגלות שוועד מתיישבי השומרון מקבל מימון מכספי משלם המיסים. כלומר, לא רק הימין, אלא גם השמאל והערבים (!) השתתפו במימון פעילויות שלו, כמו החרם הזה וכמו סרטון השטנה שפרסם בפברואר האחרון – ומה כבר אפשר לצפות מאנשים שמקבלים מימון מערבים ושמאלנים.
גם החפיפניקיות של יזמת החרם הזו שוברת שיאים. לפחות במקרה הספציפי של סוהילה, ברור שאין קשר לשביתה – השביתה התקיימה ביום שלישי, יום החופש של סוהילה, שבו החומוסייה שלה סגורה בכל שבוע מזה כ-20 שנה (מי שממש אוכל אצל סוהילה, היה יודע את זה)
אני גם מרשה לעצמי להעריך שהשפעת הקמפיין הזה על החומוסיות עצמן תהיה אפסית. בקהלי היעד הטבעיים של "הוועד" קשה להניח שרבים אוכלים בחומוסיות עכואיות או במסעדות של ערבים בכלל – אם לא בגלל הגזענות אז בגלל הכשרות, או סתם כי מפחדים. בקרב שאר האנשים, ובמיוחד בקרב החומוסאים, הקמפיין הזה התקבל באדישות או בסלידה, ונראה שרבים יותר מהם יגיעו לעסקים המוחרמים מתוך סולידריות וכדי להכעיס, מאשר להפך. להלן שתי דוגמאות נבחרות.