השמאלנים נוהרים בהמוניהם לחומוסיות
קמפיין החרם על החומוסיות העכואיות של ועד מתיישבי השומרון, הפך במהלך סוף השבוע לקמפיין סולידריות מחבק מצד השמאל והמגזר. החומוסאים, מצדם, הודו בכל פה לוועד על רשימת ההמלצות המצוינת.
חוגי השמאל החומוסאי סערו בסוף השבוע, סביב קמפיין החרם בו פתח ועד מתיישבי השומרון נגד חומוסיות ומסעדות ידועות בעכו כמו סוהילה, עיסא, אלבאבור, ועוד. העילה לקמפיין המכוער היא ההשתתפות של אותם עסקים בשביתה כללית שהתקיימה במגזר הערבי באוקטובר האחרון (הקמפיין בעצם החל כבר אז).
אגב, על הקמפיין חתום "מטה תושבים מודאגים בערים מעורבות" שכביכול פועל תחת וועד מתיישבי השומרון. באמת מתבקש לשאול: מודאגים ממה בעצם?
מעבר לשאט הנפש שהקמפיין צריך לעורר בכל אדם הגון, זה מרגיז במיוחד לגלות שוועד מתיישבי השומרון מקבל מימון מכספי משלם המיסים. כלומר, לא רק הימין, אלא גם השמאל והערבים (!) השתתפו במימון פעילויות שלו, כמו החרם הזה וכמו סרטון השטנה שפרסם בפברואר האחרון – ומה כבר אפשר לצפות מאנשים שמקבלים מימון מערבים ושמאלנים.
גם החפיפניקיות של יזמת החרם הזו שוברת שיאים. לפחות במקרה הספציפי של סוהילה, ברור שאין קשר לשביתה – השביתה התקיימה ביום שלישי, יום החופש של סוהילה, שבו החומוסייה שלה סגורה בכל שבוע מזה כ-20 שנה (מי שממש אוכל אצל סוהילה, היה יודע את זה)
אני גם מרשה לעצמי להעריך שהשפעת הקמפיין הזה על החומוסיות עצמן תהיה אפסית. בקהלי היעד הטבעיים של "הוועד" קשה להניח שרבים אוכלים בחומוסיות עכואיות או במסעדות של ערבים בכלל – אם לא בגלל הגזענות אז בגלל הכשרות, או סתם כי מפחדים. בקרב שאר האנשים, ובמיוחד בקרב החומוסאים, הקמפיין הזה התקבל באדישות או בסלידה, ונראה שרבים יותר מהם יגיעו לעסקים המוחרמים מתוך סולידריות וכדי להכעיס, מאשר להפך. להלן שתי דוגמאות נבחרות.
24 בינואר 2016 ב-03:49 //
בגדול, ובדברים שלא שקשורים לחומוס, אני מעדיף את גלילי האבא.
24 בינואר 2016 ב-07:19 //
אם כול הכבוד ויש לה כבוד את תכניס פוליטיקה בבלוג של החומוס .
בטח אל תגיד מי מממן את מי שבוודאות אין לך מושג .
חומוס נשאר חומוס ופוליטיקה נשארת בחוץ . וכול אחד שילך לאן שבא לו.
24 בינואר 2016 ב-07:58 //
פוסט מיותר!
מי שמחרים, שיחרים, בוא נישאר עם פוסט על חומוס ולא על פוליטיקה.
ממש לא במקום וממש מיותר
24 בינואר 2016 ב-08:34 //
גם לדעתי הפוליטיקה מיותרת כאן. לא ניכנס לדיונים על מה ארגוני שמאל ומפלגות שמאל עושות וגורמות ובאיזה מימון, בסדר?
24 בינואר 2016 ב-08:48 //
מעניין איך כמעט תמיד ההתבכיינות של "אל תכניסו פוליטיקה" באה מצד ימין. אז לא, מתוקים שכמוכם, חומוס בארץ בפרט, ואוכל ומקורות המזון שלנו בכלל, הם תמיד, אבל תמיד, גם עניין פוליטי.
24 בינואר 2016 ב-09:09 //
כמובן שהכל פוליטי. ובטח ובטח גם חומוס. אוכל ופרנסה הם מהדברים הראשונים שמלחמות פורצות בגללם. שלא לדבר על זה שישראל תהיה מקום הרבה יותר עצוב בלי חומוס. כזה. של ערבים. דמיינו שאתם עוצרים בדרך לגליל במזנון שמנהל ועד מתיישבי השומרון.
24 בינואר 2016 ב-09:13 //
במקום שבו אין איש, היה איש. כל הכבוד שוקי. נשמח לעדכונים נוספים ולחזק את בתי העסק הערביים. קל להתקרנף בימים אלו אני שמח שהבלוג הזה הוא גרגר באפלה
24 בינואר 2016 ב-10:13 //
תודה על הפוסט המצוין.
ולכל המשתיקים שכותבים ש"הפוליטיקה מיותרת כאן" וכו' –
א. זה בלוג על חומוס ואם הפוליטיקה מתערבת בחומוס כפי שעשה ועד מתיישבי השומרון, שהינו גוף פוליטי שמייצג קבוצה מסוימת מאוד בעלת כוח פוליטי רב, נכון שהבלוג יתייחס.
ב. לא מדובר פה בוויכוח פוליטי-מפלגתי גרידא אלא בקריאה לחרם גזעני. טוב שהבלוג לא שותק לגזענות.
24 בינואר 2016 ב-11:17 //
יישר כוח על ההתייחסות לנושא, בפרט לנוכח התגובות הצפויות מטיפוס "אל תערבבו פוליטיקה בחומוס" (ואלה עוד המתונים יחסית, אני מתאר לעצמי מה עוד עתיד להגיע לכאן בעקבות). זה לא עניין של "ימין" או "שמאל", אלא, ברוח הדברים, קמפיין מכוער ומתועב, שצריך לעורר שאט נפש בכל אדם הגון ומוסרי. סצנת החומוס היא מקום מובהק של קרבה ושיתוף בין יהודים וערבים, שראוי להעמידו כנגד הגל הגזעני הרעיל ששוטף את מקומותינו. תהיו ימנים, תהיו שמאלנים – זו לא הנקודה ולא מה שחשוב; תהיו בני-אדם בתור אוהבי חומוס – זה העניין.
24 בינואר 2016 ב-11:32 //
הטענה היא לא שלחומוס אין קשר לפוליטיקה, ברור שיש לו. גם כאיש ימין אני לא בעד החרם הזה אבל להגיד "דמיינו שאתם עוצרים בדרך לגליל במזנון שמנהל ועד מתיישבי השומרון" היא אמירה לא פחות מגעילה (לכל הפחות, הסיכוי שבמזנון כזה תקבלו סכין לגב היא כמעט אפסית לעומת אצל בני דודינו). כוונתי היתה שבלוג חומוס לא צריך להיות פלטפורמה לוויכוח על החרמות וסימוני מוצרים כי זה לא הנושא.
24 בינואר 2016 ב-11:37 //
חבל להכניס פוליטיקה גם לפה. יש מספיק מהבאסה הזו בכל מקום אחר. לא כל ה״חומוסאים״ ערבים או שמאלנים, לא כל הימנים דתיים או גזעניים, אבל זה לא המקום לדון בתוכן של הפוסט הזה שלגמרי לא עוסק בחומוס. מיותר.
24 בינואר 2016 ב-11:46 //
נכון יש מספיק מהבאסה הפוליטית בכל מקום, אבל יציאה נגד גזענות זה הרבה מעבר להתייחסות פוליטית. אם וועד מתיישבי השומרון וגופי ימין אחרים, מביאים מהבאסה הזאת גם לנסיון להשפיע על איפה נקנה או לא נקנה ואיפה נאכל ולא נאכל, אז אי אפשר להתעלם מזה. האמירה של שוקי חשובה, ומי שמבקש להשאר את הבלוג "נקי" מהתייחסות לגזענות בקריאה של וועד מתיישבי השומרון עוצם עינייו ומתעלם ממה שמתרחש מסביבנו ובכך גם נותן לתהליכים האלה יד.
24 בינואר 2016 ב-12:39 //
״חבל להכניס״ וגו׳?
גזענות היא לא עמדה פוליטית.
24 בינואר 2016 ב-13:11 //
יפה כתבת. גזענות היא לא עמדה פוליטית ונכון להוקיע אותה מכל כוון שאתה נמצא בקשת הפוליטית.
24 בינואר 2016 ב-13:11 //
תודה על הפוסט החשוב והלא מיותר בכלל.
24 בינואר 2016 ב-13:15 //
יש לי בעיה רצינית עם דיסאינפורמציה, בעיני היא גרועה משקר.
הגוף הקורא לא קרא להחרים "בתי עסק ערבים" אלא את אלו שבחרו לשבות כאות הזדהות עם רוצחים. מידה כנגד מידה.
אני לא רואה פה קריאה לאלימות אלא שימוש בכלי שדווקא שמאלני ארצינו רואים בו כלי לגטימי במחאה עממית בלתי-אלימה.
24 בינואר 2016 ב-13:22 //
האמירה ׳המגעילה׳ כלפי ועד מתיישבי השומרון נאמרה כתגובה למעשים מכוערים כמו הקריאה המכוערת לחרם על אוכלוסיה שלמה שחיה כאן בארץ לכודה בין שני מחנות. וחוץ מזה שאתה פירשת את זה ככה. אני לא אמרתי שהאוכל במזנון של המתנחלים לא יהיה טוב. רק בקשתי ממך לדמיין.
24 בינואר 2016 ב-13:45 //
נכון נתנאל, דיסאינפורמציה גרועה משקר, ולכן אתה חושב שהשביתה הייתה מתוך הזדהות עם רוצחים. לו זה היה נכון, רוב מכריע של המגזר לא היה שובת – בטח בעלי עסקים שכל קיומם הוא על קהל מגוון שכולל ערבים, יהודים ותיירים. השביתה המדוברת הייתה תחת הכותרת של "במחאה על האלימות והתדרדרות המצב הבטחוני", כותרת שלא רק המגזר הערבי היה חותם עליה בשתי ידיים. הכותרת הזו נבחרה כי רוב המגזר הערבי מורכב מאנשים שרוצים לחזור הביתה בשלום בדיוק כמו היהודים, מפחדים מהפיגועים ומההקצנה שהם גורמים ומודאגים מכך שהשלטון לא פועל כגורם ממתן אלא דוחף להקצנה. זה שרכבו על ההפגנה הזו על מיני פוליטיקאים אופורטוניסטים ומחרחרי ריב משני הצדדים, לא הופך אותה להזדהות עם רוצחים. אדרבא – עדיפה שביתה, שהיא אקט אזרחי לא-אלים, על מחאה אלימה.
24 בינואר 2016 ב-15:25 //
ישר כח על פוסט אמיץ ומצוין. לחיי הדו קיום!
24 בינואר 2016 ב-16:52 //
לצערי האשליה שרוב הערבים פשוט רוצים לחזור הביתה בשלום התנפצה. שלא לדבר על האשליה של דו קיום.
24 בינואר 2016 ב-19:40 //
זו לא הייתה אשליה והיא לא התנפצה. רוב מכריע של ערביי ישראל, כמו הרוב המכריע של היהודים בישראל, רוצה שתהיה פרנסה והילדים יהיו בריאים ולא רוצה להרוג או להיהרג. לצערנו יש מחרחרי ריב ופוליטיקאים קטנים, גם אצלם וגם אצלנו.
24 בינואר 2016 ב-22:36 //
פוסט אמיץ והכרחי!
24 בינואר 2016 ב-23:00 //
כבר הרבה זמן מחרים את עכו
25 בינואר 2016 ב-06:59 //
הבה נדייק, השביתה באוקטובר היתה במחאה על "הסכנה לאל אקצא". לא כולם תמכו בה. זכור את ראש עירית נצרת והכעס שלו על עודה. בעזה השתתפו, דווקא.
25 בינואר 2016 ב-17:17 //
כל הכבוד על הפוסט.
מצחיקים אותי אלה שכותבים "בואו נשאיר את הפוליטיקה בחוץ", כאילו זה האתר שלהם 😉
הערתך בעניין הכשרות הזכירה את הפעם האחרונה שלי בשוק (כן. אצל ההוא. לא מצליח להגיע לעכו וללכת למקומות אחרים). משוואשתי עם בני כשראינו בחלון קבוצת מטיילים שמסתכלת פנימה. אחד מהם, חובש כיפה, היה נראה מורעב ובקרייב ותהינו מה ינצח. היה נראה כי עוד שניה הוא מקפל הכיפה לכיס ונכנס לתת עבודה.
זה לא קרה.
27 בינואר 2016 ב-13:15 //
סחתיין שוקי
10 בפברואר 2016 ב-11:54 //
לא חושב שזה משפיע מה שמשפיע זה ארועי דקירות בגין חשש טבעי של אנשים. עברתי בעכו בעתיקה לאחר ארועי דיקרות היה ריק. היות והייתי עם אנשים נוספים לרבות קשישים פסחתי על עצירה בהעדר חניה בקרבת מקום וחשש לבטחונם לא מחרמות