מתחם שדרות יהודית לא מפסיק להפתיע, הפעם עם סניף חדש של "הבן של הסורי" שבשלב ההרצה אמנם לא מגיע לאיכויות של המקור אבל גם לא נמצא מאד רחוק משם.
הבן של הסורי 2
כתובת: הנצי"ב 28 תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 8-16:00
עדכון: המקום עבר ליגאל אלון 121 תל-אביב. טל. 03-6767505
לא משעמם בשכונת מונטיפיורי. חומוס בר, החומוסייה ששכנה ברחוב הנצי"ב עד לזמן האחרון, נסגרה ונפתחה מחדש לפני כשבועיים – הפעם בתור סניף של הבן של הסורי. יש שיאמרו שזה היה צפוי, בהתחשב בהצלחת הסניף הראשון ברחוב הלל הזקן.
מדובר במקום בסטנדרטים קצת פחות גבוהים מהחומוסייה בכרם, לפחות במה שקשור לעיצוב. החלל מעט קטן יותר, עם מקום לכ-20 סועדים, ולא מדובר ממש במבנה אלא בסככה שמסונפת למבנה הקטן שבו שוכן המטבח.
מצד שני, ניכר שהופקו כמה לקחים מהגלגול הקודם של המקום, ועכשיו הסככה אטומה וממוזגת כך שאפשר לשבת בה גם בימים החמים האלה בלי לבקש את נפשך למות. התפריט לא כולל שניצלים ותבשילים אלא את מנות החומוס המסורתיות (22 ש"ח), סלט קצוץ (18 ש"ח) וסלט "הסורי" עם ביצה, גרגרים וטחינה (22 ש"ח). יש גם לימונדה (5 ש"ח) ושתייה קלה אחרת (8 ש"ח).
עוד חידוש, שאולי קשור לאילוצים הסביבתיים (ע"ע "תנאי מגרש"), הוא שהמטבח פתוח ואפילו נראה מזמין. גם השירות קצת יותר ידידותי, לפחות בשלב המוקדם הזה.
הגענו בשבוע בו החומוסיה נפתחה, בשעת אחה"צ מאוחרת יחסית. מי שקידם את פנינו היה אחד מבעלי המקום, איש לבבי שבשלב הזה עוד יכול להרשות לעצמו כנראה לפטפט עם לקוחות. הוא סיפר שכבר בתקופת ההרצה, בלי שום פרסום, אנשים מגיעים והתגובות טובות.
הזמנו את מנת הקומפלט – מנת הדגל של הסורים לדורותיהם – והיא הגיעה אלינו בין רגע עם הפיתות הרכות, פלחי הבצל ופרוסות הפלפל החריף המסורתיים. אותה המנה המוכרת שנראית כהר געש קטן שיורק פרוסות קטנטנות של ביצה חומה ולבה מהבילה של פול וטחינה.
מנה דומה מאד, אם כי לא זהה, למנה של הבן של הסורי, שגם היא כזכור דומה מאד למנה המקורית של הסורים מרחוב מל"ן. היא הייתה קצת יותר גדולה מהמנות ההן, אולי בגלל תקופת ההרצה ואולי כמדיניות. כשמשווים למקור זו מנה פחות טובה, אבל היא עדיין הייתה טובה מספיק.
בהנחה שהרמה תישמר ואולי גם תעלה קצת (בכל זאת, הרצה), זהו אחד מבתי האוכל הטובים בסביבה ואיום די מוחשי על חומוס אליהו שמעבר לפינה. אם כי, יש לומר, מדובר במוצר שונה מאד שאולי גם יפנה לקהלים קצת שונים.