10 דרכים לדעת שאתה אובססיבי בענייני חומוס
לא שאני טוען שיש דבר כזה כמו להיות אובססיבי מדי בענייני חומוס. למרות שלו היה, ייתכן בהחלט – אני הולך להפתיע אתכם עכשיו – שעבדכם הנאמן היה נחשב לכזה.
הכותרת המקורית של הפוסט הזה הייתה אמורה להיות "10 דברים שאם תעשה אותם עלולים לגרום לאנשים לחשוב שאולי אתה טיפ-טיפה יותר מדי אובססיבי לגבי חומוס". זה מפני שידוע לנו שישנם אנשים שחושבים שיש באמת דבר כזה.
הכותרת שנבחרה לבסוף לא כל-כך משקפת את הדעה האישית שלנו, שכוללת התנגדות עקרונית להגדרתנו כ"אובססיביים". אנחנו מתנגדים לכך, ונאמר זאת שוב ושוב ושוב.
אבל כן, ישנם בינינו החומוסאים אנשים שמקדישים לחומוס חלק נכבד מחייהם. תקראו לזה מסורים, מכורים, יסודיים – לא משנה. משנה שהתופעה קיימת.
אחרי הרבה מחשבה ומו"פ (מסבחה ופול, ותודה לינון) אינטנסיבי במעבדות חומוס להמונים, הצלחנו לפתח סולם אבחון שמבוסס על עשרת הקריטריונים שלהלן. קבלו, אם כן…
10 דרכים לדעת שאתה "אובססיבי" בענייני חומוס:
1. כששואלים אותך "כמה פעמים בשבוע אתה אוכל חומוס", אתה שוקל לשקר.
2. כשאתה פוגש בבעל החומוסייה החביבה עליך הוא לא לוחץ לך את היד. הוא מחבק אותך.
3. אתה יודע לא רק איך קוראים לבעל החומוסיה בה אתה נוהג לאכול, אלא גם מכיר בשמותיהם הפרטיים את כל עובדיו. גרוע מזה: הם מכירים את שמך.
4. אתה מוצא את עצמך קונה בסתר חומוס בקופסא בגלל Crave לילי, מנגב ואז מעלים את הראיות.
5. כשבחורה מציעה לך "לשתות משהו יחד" ואתה אומר לה "אנחנו גם יכולים לאכול יחד חומוס".
6. כשאתה משתדל לקיים פגישות עבודה אך ורק בחומוסיות.
7. כשאתה מנסה לשכנע את החברה שלך שללכת יחד לחומוס יכול בעצם להיות סוג של בילוי רומנטי.
8. החומוס שאתה מכין בעצמך כבר מתחיל להיות טוב יותר משל חלק מהחומוסיות בהן יוצא לך לאכול.
9. אתה אוכל חומוס לבד יותר מאשר ביחד, ותמיד מתחיל במזלג.
10. אתה מוכן לוותר על ארוחת פסטה או סטייק עסיסי בשביל מנת חומוס טובה, כמעט בכל זמן.
28 ביולי 2010 ב-09:27 //
ועוד דרך חשובה: אתה עוקב אחר בלוג שעוסק רק בעניין חומוס 🙂
-דוד
28 ביולי 2010 ב-10:37 //
חמש ושבע קצת אותו דבר.
מה בדבר:
כשמגישים לך חומוס לא מוצלח במסעדה/חומוסיה. אתה לא מתאכזב. אתה נעלב עד עמקי נשמתך.
או
אתה מוצא את עצמך מסביר לאנשים שאין קשר הכרחי בין אכילת חומוס להפלצה.
או
כשאתה רואה חלבה אתה ממלמל לעצמך: "איזה ביזבוז…"
28 ביולי 2010 ב-12:01 //
כשאתה מגיע לחומוסיה שלך והמלצר/ית מייד מדקלמת "כרגיל חומוס פול ביצה?"
כשנגמר החומוס שהכנת ואתה ממהר להשרות פולים חדשים תוך לחישה לאשתך "רק ששוקי לא יקפוץ לביקורת פתע ויתפוס אותי על חם בלי חומוס…"
כשקשה לך להירדם ובמקום לספור כבשים אתה מריץ תמונות של צלחות חומוס פול…(אמיתי אמיתי)
כשאתה רעב ומתלבט בין שניצל,סטייק ,קבבים או סינית טובה ,משום מה תמיד ההחלטה נופלת על …חומוס
אם בזמן טיול עם האשה/חברה ,הבחירה הטבעית שלך לאכול בחומוסיה מתקבלת ללא!!! תגובה,תלונה,מבט כעוס או הצעת חלופה אחרת,סימן שהיא יודעת שאתה מקרה אבוד וכל נסיון להפוך את ההחלטה עלול לסיים את הזוגיות.
28 ביולי 2010 ב-12:14 //
מוסיף מפאת חוסר מקום
בנסיעה לחו"ל אתה לא מפסיק לקטר ולמלמל בעצבנות:"אין פה מה לאכול.ומפנטז ברחוב שלפתע נפתחת דלת ואבו איברהים צועק: בקשה יחביבי".
כשאתה קורא בבלוג של אבו שוקי שנפתחה חומוסיה חדשה ולא תשקוט עד שלא תפקוד אותה ,ולו רק בשביל לפסול את האפשרות שהיא טובה יותר מהחומוסיה שלך….(אבו איברהים)
לעולם אינך מרוצה מהחומוס שאתה מכין.תמיד תדמיין שחסר משהו אפילו שהוא טוב יותר מהרבה חומוסיות כדברי אבו שוקי.
האתר השני שאתה מבקר בו מרגע הדלקת המחשב הוא"חומוס להמונים" ואם אתה באמת באמת מכור זהו דף הביית שלך…..
מילת החיפוש הפופולרית ביותר בגוגל היא"חומוס"בתקווה לקרוא הודעה של מישהו שידליף את הסוד של "הטעם החמישי"
28 ביולי 2010 ב-18:13 //
לפי הרשימה הזאת אני במקום די טוב 😉
29 ביולי 2010 ב-02:14 //
אורי – מקום די טוב מאיזה כיוון, זו השאלה.
תמיר – שמע, אני מרים ידיים, אתה יותר אובססיבי ממני…
עודד – הסעיף עם ההפלצות לגמרי נכון.
31 ביולי 2010 ב-01:11 //
לא אובססבית אבל חולה על חומוס
7 באוגוסט 2010 ב-00:44 //
אובססיבי לחומוס זה אוקסימורון, למילה אובססיה משמעות שלילית, והרי אהבה ומסירות לחומוס חיוביים הם. כמכורה בעצמי, הייתי מתה שבחור ייקח אותי לדייט בחומוסיה טובה, אבל לא…תמיד רוצים לקחת אותי לשתות משהו .אם יש בחור עם טעם דומה לשלי בחומוס, הוא זוכה בהרבה קרדיט. אני אמנם פמיניסטית מעצבנת, ואוהבת בנים עם רגשות, אבל יש מספר פרמטרים מסורתיים וחשובים: גבר אמיתי צריך להבין בחומוס ולהכיר איזושהי חומסיה סודית בדיר אל בלאח או משהו ואם הוא יודע לאכול חריף, הרי זה משובח
יש לי עוד פרמטר : כשאתה נוסע לחו"ל, או מתגורר שם, אתה דואג להביא איתך טחינה גולמית , ואם אזלה, אתה דואג שישלחו אליך במהרה, על מנת שתוכל להכין חומוס גם בארצות בהן קוראים לזה הומוס וחושבים שזה מטבל…
7 באוגוסט 2010 ב-15:39 //
גילי – אוקיי, קנינו.
8 באוגוסט 2010 ב-14:42 //
כשאתה משכנע את בית הקפה שאתה אוהב להתחיל למכור חומוס ומקשר אותו לחומוסיה?
8 באוגוסט 2010 ב-22:16 //
יונתן – ננננההה, לא נראה לי. יש גבול לכל תעלול.