חדש בבלוג

האמת על תחקיר הטחינה של כלבוטק

אז איזו טחינה כדאי באמת לאכול? ומהו החומר המסתורי שיצרנים שונים מוסיפים לטחינה שלהם? כמה ממצאים מטלטלים שתחקיר הטחינה הגדול של רפי גינת לא סיפר לכם

אחרי בילד-אפ מייגע שנמשך לנצח שודרה סופסוף אמש כתבת כלבוטק "תחקיר הטחינה הגדול".

ההפקה הבטיחה לחשוף את "היצרנים שמרמים אותנו ודוחפים לטחינה חומרים אסורים". בסופו של דבר, הצליח רפי גינת למתוח ממצאים לא מרגשים מדי, אם להודות על האמת, על-פני כארבעים דקות. אפשר היה לסכם בכמה שורות:

תחקיר הטחינה של כלבוטק

תחקיר הטחינה של כלבוטק. מזיק פחות מטיטניום דיוקסיד?

• נבדקו 16 מוצרי טחינה גולמית, רגילה ומלאה. הם נשלחו לבדיקה במעבדות בארץ ובחו"ל ואת התוצאות השוו לתווית על האריזות.
• הכי הרבה סידן וברזל נמצאו במוצרים של אל ארז. קצת אחריהם הגיעו המוצרים של אחווה והמותג (מיוצרת על-ידי הנסיך עבור רמי לוי). סמל היונה משכם (המוצר היחיד משכם שהשתתף!) הובילה בתכולת הסידן בין הטחינות הרגילות.
• מוצרים נוספים שנמצאו בהם כמויות גבוהות של סידן: אמהרה, הרדוף, הנסיך.
• חטפו: בראכה, שלמרות שהמפעלים שלה כנראה הכי מתקדמים, בטחינה המלאה שלה יש פחות סידן ממה שדווח. אלואדי, שהיה בה הרבה פחות (30-80%) סידן ממה שהובטח.
• חטפו מכיוון לא צפוי טחינה זהב (המלאה) וטחינה הר ברכה (הרגילה) שנמצא בהן צבע מאכל מסוג טיטניום דיוקסיד (Titanium Dioxide).

הבעיות בכתבת כלבוטק

כשלעצמו, "תחקיר הטחינה הגדול" הוא פרויקט מרשים שמעביר על הדרך שני מסרים חשובים ליצרני המזון: המידע שאתם מוסרים על המוצר חייב להיות מדויק; אל תוסיפו לאוכל שלנו דברים שלא חייבים להיות בו.

מכיוון שאנחנו מאד מזדהים עם שני המסרים, בסך-הכל אנחנו חושבים שזו הייתה כתבה שתועלת רבה בצדה. מצד שני, כמקובל בכלבוטק, כל מצווה באה בעבירה.

טיטניום דיוקסיד. המולקולה

טיטניום דיוקסיד, המולקולה. תמונה: Wikimedia Commons.

נתחיל מהסוף: זה לא יפה שבטחינה זהב ובהר ברכה הוסיפו טיטניום דיוקסיד לטחינה, אבל לא מדובר בחומר מסוכן אלא בצבע מאכל די נפוץ ותמים יחסית.

המחקר מ-1985 שבגללו כנראה הוא שנוי במחלוקת, מצא שכאשר חולדות (יצורים עם ריאות רגישות במיוחד) נושמים אוויר עם חלקיקי טיטניום דיוקסייד בריכוז גבוה פי 15 מהמותר בתקן האמריקני, הם עלולים לפתח סרטן. המחקר נערך, כמובן, כדי להעריך את הסכנה לעובדי במפעלים שמזקקים את הפיגמנט הזה.

שימו לב שמדובר על מחקר אחד ועל צריכה של החומר בנשימה ולא באכילה. למי שרוצה לקרוא עוד על הטיטניום דיוקסייד, אני ממליץ על המאמר התמציתי והמצויין הזה (גם כותב שורות אלה כבר התייחס לנושא בהרחבה לפני 7 שנים, במסגרת "פרויקט הטחינה הגדול" ורוב מה שנאמר שם אז עדיין אקטואלי).

נוסיף רק שטיטניום דיוקסייד דווקא עלול להיות מסוכן כשהוא משמש בקרם הגנה ונמרח על העור. באופן די אירוני, הוא עלול לגרום לסרטן העור (בתנאים מסוימים ובצורה מסוימת של החומר, אל תיכנסו להיסטריה עכשיו).

האם בכלבוטק החמיצו את הסקופ האמיתי?

אז כן, גם אנחנו מעדיפים שיצרנים (במיוחד מוערכים כמו הר ברכה וטחינה זהב) לא יוסיפו צבעי מאכל או שום חומר מיותר אחר למזון שלנו.

כמה סידן יש בשומשום?!

אם בשומשום מלא יש 775 מ"ג סידן, איך ייתכן שבטחינה מלאה יהיו 1000 מ"ג ויותר?

אבל אולי כדאי היה לספר לצופים שגם תוסף הסידן שהם לוקחים כנראה צבוע בצבע הזה, כמו קרם הפנים שלהם, כדורי האקמול ובערך כל מוצר מזון וקוסמטיקה אחר שצבעו לבן (בטח גם כמה מוצרי חלב).

טחינה אל ארז בכלבוטק

טחינה אל ארז מלאה. בלי קשר לסידן, אחד המוצרים הטובים בשוק לדעתנו.

חוץ מזה, יכול להיות שהסקופ האמיתי הוא לא הטיטניום דיוקסיד אלא הקלציום אוקסיד (תוסף סידן) שחלק מהיצרנים שמותגיהם הצטיינו בכתבה כנראה מוסיפים – אחרת איך הגיעו לערכי סידן של 900 ו-1000 מ"ג ל-100 גרם?

להזכיר – בתחילת הכתבה דיווחה המעבדה האיטלקית שמצאה בשומשום המלא שקיבלה לבדיקה 775 מ"ג סידן בלבד. אז מאיפה השאר?

(אני סתם חומד לצון – יש כמה הסברים אפשריים, כמו שימוש בזרעי שומשום קטנים ובעלי קליפות עבות יותר מאשר בבדיקת המעבדה האיטלקית, או פשוט הוספה של הרבה מדי קליפות לטחינה).

מי אמר שטחינה מלאה עדיפה?

"בדקנו את הטחינה המלאה, המשובחת" מכריז גינת בקולו הרועם בתחילת הכתבה, "וגם את הטחינה הלבנה, הפחות טובה". האמנם?

נכון, בקליפת השומשום יש הרבה סידן וברזל, אבל בני אדם לא באמת מעכלים קליפות. למעשה, אחד מתפקידיה האבולוציוניים של הקליפה בזרעים הוא לשרוד את מערכת העיכול של יונקים, שעוזרים לצמח להפיץ את זרעיו בזה שהם מואילים בטובם לאכול אותו.

לעומת זאת, קליפות נוטות להכיל מינונים גדולים יחסית של חומרי הדברה ומזהמים אחרים שמגיעים מהאוויר ומהאדמה. לכן, באופן כללי, שמקפידים על אכילת מזונות מלאים כדאי שהם יהיו אורגניים, או לפחות ממדינה שבה יש פיקוח ראוי על שימוש בחומרי הדברה, ולא בטוח שאתיופיה היא מדינה כזו.

ברוב הזמן, לרוב השימושים ולדעת רוב האנשים כמדומני, הטחינה המלאה ממילא פחות טעימה ופחות מתאימה, והיא גם יקרה יותר. לחומוס, למשל, עדיפה טחינה "רגילה".

ברזל אפשר לקבל גם מירקות ירוקים, קטניות, אפרסקים ומשמשים, גרעיני חמניה, טימין ובשר. סידן אפשר לקבל מעשבי תבלין, ירקות ירוקים ואצות ים, גבינות קשות, אגוזים וזרעים שונים, דגים, וקטניות. בכל מקרה, מומלץ לקבל רכיבים תזונתיים ממגוון מזונות ולא ממקור אחד.

גם אינפורמציה, עדיף לצרוך מיותר ממקור אחד. וגם טחינה.

49 תגובות על האמת על תחקיר הטחינה של כלבוטק

  1. תודה. אולי כדאי לפתוח בלוג שמסכם תוכניות תחקירים היסטריות בנקודות וחוסך זמן יקר

  2. גבינה (מכל סוג) היא לא מקור לסידן כיוון שהגוף מפרק את הסידן של עצמו בשביל לספוג את הגבינה (תחקרו). שום גבינה לא בריאה לאדם ומייצרת מחלות בת זמננו. פרסום של מליונים לגבינה יש.. גבינה מלאת הורמונים שעושה ציצי לילדות קטנות לפני הזמן ועוד ועוד ועוד.. אוסטופורזיס סרטן השחלות ומה לא. בשר חלב הם התעלללות בחיות ואונס פרות בשביל שיהיה חלב אחרי ההריון לאדם הצרכן, הפרות מתות מסרטן בימנו עקב עודף אנטיביוטיקה בגלל החליבות הפוצעות והרביצה על החרא שלהם, שלא נדבר על הסבל האנרגטי שלהם שלוקחים את הילד בשביל שהחלב ילך לגבינות. חומוס הוא הדבר!

  3. אני לא מופתע ממה שכתבת אבל מצאתי את הפוסט מעניין (למרות שלא מפתיע).

    ron, בבקשה תנגב את הקצף מהפה, זה פשוט מדהים איך אתה וחבריך לכת מוצאים מקום להכניס פוסטים מעייפים גם בבלוג שמפרסם אוכל שמתאים לכשרות שלכם.

  4. זה שהיה יותר סידן בטחינה ממה שהיה בסידן המלא הגולמי לא אומר שהוסיפו קלציום לטחינה הגולמית. הרי הם גם ככה מפרידים בין הקליפות לגרעין ומוסיפים את הקליפות לטחינה המוכנה. אולי למלאות הם מוסיפים יותר קליפות, גם מאלה של הטחינה הלבנה וככה משפרים את כמות הסידן.

  5. בחלק מהמוצרים הכמות של הסידן יותר גדולה מאשר בזרעי הסומסום עצמם בגלל שקודם מקלפים את הזרעים ואחר כך מוסיפים שוב את הקליפות. מכיוון שמחלק מזרעי הסומסום מכינים טחינה לא מלאה, נשארים עודפים לטחינה המלאה.
    לגבי הזמינות של הסידן מהקליפות, זה נכון שאנחנו לא מעכלים את הקליפה, אבל היא נטחנת דק-דק ועוברת עיבוד. לכן הסידן, או רובו, כן זמין. גם כשאוכלים זרעי סומסום, עם קליפה או בלי קליפה, הם יוצאים כמו שנכנסו…

  6. אני לא מספיק מלומדת כדי להתווכח עם רוב מה שכתוב כאן, אבל יש לי בלוטות טעם שמתפקדות מצויין כדי להגיד ש״טחינה מלאה פחות טעימה״ זה שקר. על טעם וריח אין להתווכח, אז כמו שרפי גינת לא דיבר בכלל על טעם בכתבה שלו, אני מבקשת שגם כאן תיעשה ההפרדה.

  7. העליהום על מוצרי החלב מוגזמים להחריד! . יש מאות מחקרים באקדמיה שמפריכים את האופנסיבה האמורה לשתק את משקי החלב בעולם ובישראל בפרט נוכח החרדות של הציבור ממעשי התקשורת המפיצה נתונים מובהקים שמקורם בלוחמה המתמדת של יצרני המזון ,שיש להם סיבות ברורות עסקיות להצטרף למלחמה.

  8. קודם כל, רפי גינת חרטטן עלוב, הוא תמיד עושה את זה,
    גרם למדינה שלמה לחשוב שמוכרים להם טחינה שעשויה מגופות טחונות במים כבדים ושמן ברקס …
    ובסוף מה, כלום, חרטה
    אבל בקשר לפוסט הזה, אני לא מבין איך אתה מחליק ככה המצאות של צבע מאכל בטחינה , מסרטן או לא , מדובר בכימיכל שאסור בכמה מדינות, והכי גרוע זה לא כתוב על האריזה
    מה תגיד אם למשל יתגלה שאהוב לבכם , אבו אובר רייטד חסן משתמש בכל מיני קומבינות? ידוע שיש חומוסיות שעושות את זה, מלח לימון , שמן זית מזויף, קמח , סוכר ולא יודע מה
    יש סיבה שבחיים לא יכנס אלחי הביתה חומוס מהסופר אז בעיניין הזה מדובר ברמאות וטחינת הר ברכה , גם אובר רייטד, לא תכנס אלי הביתה בחיים , היתי מצפה לקצת יותר תוקפנות בעיניין , כמו שהבאת מחקרים שזה חומר תמים , אפשר להביא מחקרים שזה חשוב כמסרטן, אני אישית מעדיף את זכות הבחירה
    אני אחליט אם לאכול את זה או לא, אז מבחינתי זה חייב להיות כתוב על האריזה

    בעיניין הערכים, די שטויות , זה בסך הכל שומשום טחון, לדעצתי אם יבדקו עוד חצי שנה יכול לצאת אחרת לגמרי
    בסך הכל אולי חלק ניפחו, אולי חלק לקחו ערכים מהספר ואולי חלק היו אמיתים לרגע הבדיקה
    עדיין מדובר שמוצר בריא וטעים והסידן שבו , לא משנה כמה יש, איכותי ונספג בגוף לעומת מוצרי חלב למשל שלא משנה כמה יש בהם,זה בולשיט.
    ולפני שאנשים קופצים עלי, למה לנשים עם בריחת סידן אומרים לא לגעת בחלב?

    ומה יש לך נגד טחינה מלאה? הרבה יותר טעימה במצב גולמי מטחינה רגילה, אולי לא אידיאלי לחומוס אבל ככה בתור תיבול זה אחלה
    ;
    בכל מקרה, אף אחד לא בדיוק אוכל מאה גרם טחינה ביום אז הערכים שלה לא כאלה משנים וצריך לאכול עוד הרבה דברים בשביל כמות יומית טובה

  9. ועוד דבר חשוב ששכחת לציין – כל מאכל שמתהדר בכך שהוא מכיל כמות גדולה של סידן וברזל (קורנפלקס, טחינה, חלב מועשר וכו' וכו') בעצם מוכר לנו לוקשים, מכיוון שעצם ההימצאות של סידן בסביבה מונעת את ספיגת הברזל בגוף. כלומר, אם אתם רוצים תזונה עתירה בברזל, תאכלו מאכלים עם ברזל שאין בהם כמויות משמעותיות של סידן (וקפאין, ואלכוהול), ותמנעו ממאכלים עתירי סידן באותה ארוחה.

  10. זה שאתם מורידים מחשיבות העובדה שמוסיפים כימיכלים רעילים לחומוס שלנו (ועוד לא מגלים לנו!!) מראה על רמת הכתבה פה. הגעתי לפה במקרה ולא אחזור.

  11. מהנדסת מזון
    27 ביולי 2013 ב-12:17 //

    רון, הסידן שהגוף מפרק בשביל לקלוט סידן מהחלב והגבינות, נספג בחזרה אל הגוף. באמת כדאי שתחקור קצת בעצמך את הנושא לעומק. אני מסכימה שיש מקום להוריד את צריכת החלב והבשר מטעמים הומניים אבל לא מטעמים בריאותיים.

  12. Ran Bar-Zik
    למה ככה? לא נאמר שום דבר אישי כלפייך ונגדך, אז למה לרדת לרמה הפוגענית הזאת?
    מה אין לך דרך יותר רלוונטית להתגונן? כנראה שמשהו עמוק בפנים מזהה אמת.
    כדאי להתחיל להיות קשוב, להפסיק לשחק אותה ברוגז, זה לא עניין של אגו-אין סיבה לערב אותו
    ואולי אז, עם גישה כזאת יהיה לך קל לגלות דברים בלי להיעלב ולהתעצבן.

  13. רן, דניאל – שניכם הצגתם את הקייס שלכם. הנושא של הפוסט הוא לא מזון מהחי אלא טחינה.

  14. 1. טחינה עשויה משומשום ושומשום עשוי מסידן. אם אוכלים טחינה אורגנית לא אוכלים את כל התוספים המזיקים.
    2. לגבי הקליפות שבכל סוגי האוכל המלא (הצמחי) הן עשויות בעיקר תאית ומועילות לעיכול, מסדירות את היציאות שלנו. כלומר מונעות עצירות ושלשול.

  15. ההערה לרן ודניאל כוונה גם לשאר האנשים.

  16. יעל, תודה על ההארה, נשמעת לי כמו השערה מאוד מעניינת

  17. אורנה – קליפות, תאית וסיבים לא-מסיסים פשוט מגרים את מערכת העיכול וגורמים לה "לעבוד" קצת יותר – טוב לחלק מהאנשים אך לא לכולם.

  18. אורגני זה בריא? די ברור שחומרי ריסוס למיניהם אינם בריאים. אבל האם מאכלים אורגניים בריאים? לא בטוח. טבק, גם במצבו האורגני, אינו בריא (לפני 60 שנה עוד חשבו שכן). על פירות/ירקות אורגניים מסויימים (לא יודע אם שומשום) יש פטריות שונות שיוצרות רעלנים מסרטנים – שאריות חומרי ריסוס עדיפות על אותם רעלנים.

  19. yaron astanovich
    27 ביולי 2013 ב-15:04 //

    אם אשמיע את קולי כולכם תהיו נבוכים עד מאוד . עקב עבודתי בשרות המזון במשרד הבריאות מספר שנים לא מבוטל ובנוסף בחברת אגיריאור לפיקוח על מפעלי מזון המייצרים מזון אורגני נחשפתי באופן יסודי ביותר לכל נושא הטחינה מין היסוד שזה השומשום והמקור הגיאוגרפי שלו ועד למוצר הסופי העובר דרך העיבוד הבעייתי האריזת פלסטיק החשופה לתקיפות חומצות השומן שבטחינה וכו וכו
    לשמחתי התחלתי לייצר את האמארה הזו לא לפי הקוספט התעשייתי והתוצאות מדברות בעד עצמן: טעם איכות אריזה והליכי ייצור ידידותיים לשומשום. אבל מה כשרוצים לייצר משהו באמת איכותי טעים ובריא צריך גם למכור במחיר גבוהה ולכן האמארה הזו יקרה להחריד. מה שמובטח למי שאוכל אותה שההתמכרות למוצר הינה התמכרות טוטאלית ומיידית . שבת שלום וכשאצע לפנסיה ארעיד את כולכם בספר המלא על הטחינה

  20. שמוליק הד
    27 ביולי 2013 ב-15:39 //

    אדון yaron astanovich‏
    קראתי את הפוסט שלך 3 פעמים
    מה אתה בעצם מנסה להגיד??
    אפשר תירגום???

  21. שוקי, נדמה לי שברשימת המזונות העשירים בסידן שכחת לציין מי ברז ישראליים.

  22. קליפות גם מכילות חומצה פיטית, שמונעת ספיגה של נוטריינטים בגוף. לבני אדם אין שום צורך בסיבים מדגנים ומזרעים, אותם הם לא מעכלים וגם הפלורה שלהם לא מעכלת. סיבים מירקות זה מה שצריך.

  23. מה לגבי שומשום תוצרת b.m (בי אנד אם) 1100 סידן . או אלדין ?

  24. אני רק הערה, ברזל אינו נספג כמעט בנוכחות סידן אלא אם כן יש חומצה אסקורבית בסביבה.
    ולכן פחות חשוב כמות הברזל שכן הוא בלאו הכי לא נספג. כל מי שלוקח כדורי ברזל יודע זאת.

  25. אני רק הערה
    27 ביולי 2013 ב-21:07 //

    yaron astanovich‏ הוא היצרן של טחינת אמארה שנמכרת בצנצנות זכוכית

  26. בקשר לטיטניום דיאוקסיד:
    זה חומר שנמצא בכל מקום שרוצים ליצור שכבה אטומה ולבנה ולכן הוא מצוי בכמויות גדולות בכל הצבעים שמכסים את הקירות שלכם ובמוצרי נייר שונים. אז אם אתם חוששים ממנו כנראה שתצטרכו להיסגר בבונקר כדי לא להחשף…

  27. עם כל הכבוד לכלבוטק.

    רפי גינת זה לא המנכ"ל של ערוץ 10 שמקושר לביבי וחבריו בעלי ההון?

    לא מאמין לשום דבר שקשור אליו.

    זו זכותי, זו דעתי.

  28. אבו גאיה ואיתי
    28 ביולי 2013 ב-09:32 //

    רפי גינת היה ונשאר סנסציוניסט, הוא חייב לעשות המון רעש אחרת לא ימכור את התוכניות שלו!
    לגבי הסידן, ממש אין צורך להתרגש מכמותו בטחינה, זה נחמד שיש שם קלציום אבל בסך הכל זהו יסוד זמין וזול ומי שחושב שחסר לו, יכול לרסק בבלנדר קצת קליפות של ביצה (בסדר, תשטפו טוב טוב לפני כן, אני זוכר מאיפה זה יוצא…) ולערבב עם משהו טעים, כל כלב שמרגיש בחוסר סידן מתחיל באופן אינסטנקטיבי ללקק את הקירות (בבתים שעדיין מסיידים, לא את צבע הפלסטיק)

  29. איציק, קשר? יש? לא חייב, אני בעדך.
    הסעיף שלי אישית מפריע זה שלא אומרים לי כל מה שיש לי בטחינה. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.
    כספורטאי חובב אני משתדל לערוך בדיקות דם כל 3-4 חודשים ונתוני הברזל/סידן שלי ברום הנורמה.
    אני צורך הרבה טחינה (היונה) 2-3 פעמים בשבוע מהסיבה הפשוטה שלי זאת הטחינה הטעימה ביותר.
    כמובן שאנשים אחרים יכולים לצרוך את אותו הדבר ובבדיקת דם הם יהיה במינימום של הנורמה כי כולנו, למרות הכל, שונים.

  30. עדי סיני
    28 ביולי 2013 ב-10:22 //

    אני לקוחה קבועה של טחינה זהב, ומאמינה במוצר הזה! אין לי ספק כי זהו מוצר איכותי, ללא חומרים מזיקים ובטח שהוא טעים מאוד!! חבל שאדון רפי לא ציין לגבי הטיטניום כי זהו מינרל שמצוי באדמה ולכן החומר הזה הגיע באופן טבעי מהאדמה, מגרגרי השומשום. הוא גם לא בדק את כול הטחינות מהבחינה הזאת.. חשוד מאוד!

  31. כששמעתי על סקר הטחינה הגדול שעומד להתפרסם כבר חשבתי שינפצו לי את מה שחשבתי על טחינה זהב ועל טחינה בכלל.
    כפרסמו את הכתבה הרגשתי שמישהו מזלזל באינטילגנציה שלי. ניסו לעשות מזה סיפור גדול ולמעשה-כלום.
    כמויות הטחינה שהולכות אצלי בבית הן גדולות מאוד ולכן חששתי שמע באמת יש משהו רציני בטחינה.
    אני אמשיך לצרוך את טחינה זהב ולתת גם לביתי הקטנה בגלל כמות הסידן והברזל הגבוה שיש בה ובמיוחד בגלל הטעם שאי אפשר לעמוד מולו.
    רפי גינת-ציפיתי ממך לקצת יותר…

  32. יופי של פוסט, חומוס101.
    מי שרואה טלויזיה, צריך להיות מוכן לזיהום שבוקע ממנה ולהולכת השולל.
    מה שכן, שמחתי לגלות ששתי הטחינות האהובות עלי "אלארז" – האחת והיחידה ו"היונה הלבנה" התחליף היחיד האפשרי – שתיהן לא מוליכות שולל. נראה שמה שמגיע מלב נקי, באמת יוצא טעים יותר.

  33. 》 סטודנטית לסעוד
    28 ביולי 2013 ב-12:40 //

    מאמר מצוין. הרבה יותר טוב מכתבת תחקיר בטלויזיה שפשוט מחוייבת למצוא משהו גדול לדבר עליו…
    למדתי גם מכל המתקבקים. זה ממש כייף לראות שחשוב לאנשים לדעת מה הם אוכלים ולאכול בריא.

  34. ד"ר אתי נחשון נטורופטית
    28 ביולי 2013 ב-13:00 //

    בסופו של דבר לא היה הרבה בתחקיר הבומבסטי הזה .טחינה זה מזון בריא ואייכותי,חשוב יפות מרובות מפריעות לספיגת סידן,ולא כפי שצוין בכתבה,והטחינה האתיופית של אמארה היא הבריאה והטעימה ביותר,ואין לי שום קשר מסחרי או אחר לחברה

  35. מדוע לא נעשה תחקיר הכולל התייחסות לטחינות המצוננות?
    מדוע לא נבדק אילו ערכים הם מכילים, אילו תוספים מכניסים שם? מייצבים, חומר משמר ועוד.
    נראה כאילו מישהו רצה להשמיץ את הטחינות הגולמיות ולמשוך את הצרכנים לטחינות המצוננות, כאשר בפועל ברור שטחינות גולמיות עדיפות על פני טחינות מצוננות.

  36. אדווה אלון
    28 ביולי 2013 ב-15:09 //

    מזל שעוד אנשים שמו לה שה"תחקיר" היה מלא בחצאי אמיתויות, אני הגבתי בעמוד פייסבוק של כלבוטק ומחקו לי משם את התגובה!!!
    מה שרשמתי שם זה שבתור מי שעובדת בתחום התקשורת והטלוויזיה, אני יודעת כמה עריכה יכולה להיות מגמתית ולכן עשיתי "תחקיר" קטן משל עצמי: 1) מצפיה בכתבת התחקיר של רפי גינת מצאתי שלא פורסמו כל הנתונים בעבור כל הטחינות – מדוע? האם יש לכלבוטק משהו להסתיר? אם עושים תחקיר מלא וכוללים בתוכו את כל הטחינות הקיימות לא ייתכן שיתנו לנו תוצאות רק של חלק. 2) במהלך הכתבה רפי גינת מצייין כי הטחינות נבדקו בשתי מעבדות בארץ ובעוד מעבדה נוספת באיטליה אך לארוך כל התחקיר צויין כי במעבדה א' נתגלה כך ובמעבדה ב' נתגלה אך לאן נעלמה לה מעבדה ג'? לאור כל המגמתיות פניתי גם לחבר שהוא אגרנום שאמר שניתן למצוא את הטיטניאום דיאוקסיד באדמה ולכן ייתכן שמקור הטיטניום הוא בשומשום. כמו כן, בשימוש מהיר בגוגל ניתן לראות כי הטיטניום לא הוכח כמסרטן אלא שישנו סיכוי שהוא גורם לסרטן (וגם הבדיקות שבוצעו היו בבעלי חחים ולא בבני אדם) וגם זה רק מסוכן למי ששואף אותו כאבקה..אז.. אולי התחקיר הבא שלך רפי יהיה על העריכה של תכניות התחקירים.. מה אתה אומר?!?!

  37. משום מה אף אחד לא התייחס להבדלים בתוצאות של 2 או 3 מעבדות לגבי אותן טחינות. לעיתים יצאו הפרשים ממש גדולים. ייתכן שכל שיטת הבדיקה אינה מדוייקת כלל ? ואולי כל משלוח של שומשום הוא בעל ערכי סידן שונים מקודמו ?
    אם לבדוק ברצינות, היה צורך לבדוק את אותן טחינות כמה חודשים מאוחר יותר ולראות אם הערכים נשמרו. ייתכן שכמות הסידן בטחינה ומשתנה עקב כמויות שונות בשומשום ?
    לגבי צבע המאכל, לו אני יצרן של אחת הטחינות שיש בהן צבע, הייתי מגיש נגדו תביעה . למרוות שגינת ציין במובלע שמשרד הריאות בישראל מתיר להשתמש בדיאוקסיד, הוא המשיך להשמיץ טחינות שמכילות אותו. הטענה היחידה שיכולה להיות לו היא על כך שלא ציינו זאת על התווית.
    נראה לי שגינת ניסה לחזור על תחקיר החומוס, אך כשלא מצא קוליפורמים למיניהם, נטפל לבדיקת הצבע וכמויות הסידן. אוקיי, אז טעו או הטעו ברישום, אבל אף טחינה אינה מסוכנת. גם כותרות בנוסח "מה שמים לנו בטחינה" מוגזמות לחלוטין.

  38. זבולון
    30 ביולי 2013 ב-08:56 //

    כל מי שראה את התכנית טיפש. מדוע? כי הטלויזיה בישראל היא פלטפורמת שיווק ובאמצעותה אפשר להפיל או להרים מעפר כל עסק או חברה שמשלם על הפרסום. יש פרסומות ויש את מה שבינהן, הפרסומות הארוכות יותר…

  39. זבולון, אני איתך. רפי גינת (לא בכדי ערך את "אידיות אחוריים") חושב שהקהל שלו מטומטם. כך הוא מתנהג, כך הוא פועל, וההצלחה שלו מעידה שהוא צודק.

  40. ועוד לגבי הטחינה של אמארה, למי שאינה מַכירה, יתְרון מהותי שלהּ, שהשומשום עובר הנבטה לפני הטחינה, וכך מתפרקת החומצה האוקסלית, הקיימת באופן טבעי בשומשום, המפריעה לִספיגת הסידן. במלים אחרות, תכולת הסידן אינה סוף הסיפור…

  41. האם יש תוספת סוכרים בטחינה אמהרה?
    אני צורך טחינה מדי יום. הטחינה הטעימה לי ביותר הינה האמהרה, לפני זמן מה קראתי בפורומים "ירוקים" שיש חשש שמוסיפים שם סוכרים. כאחד שאוכל בלי סוכרים ובלי גלוטן, ההדבר חשוב לי מאוד, האם מישהו יודע משהו על כך?

    ירון שכתב כאן נשמע אמין, האם אתה יכול להבטיח שלא מוסיפים אצלכם סוכרים באו גלוטן בתהליך הכנת הטחינה. אשמח לקרוא תשובות. לדעתי, החמור ביותר, שלא מציינים בדיוק איזה חומרים מוסיפים לסומסום בתהליך.
    הפוסט כאן הינו טוב, כי גרר סיעור מוחות קל, של הקוראים ושלי. תודה

  42. אלון אלירן, יש סיבה שניקדת את ה-ת' במלה "יתרון" בשוא? יש לדעתך סמיכות בין "יתרון ו"מהותי"? כי בפעם האחרונה שבדקתי "מהותי" זה שם תואר, ו"יתרון" מנוקד בקמץ ב-ת'. אם יש משהו אירוני ומצחיק זה אנשים שמנסים להישמע "נכון" בעברית ובגלל זה עושים שגיאות.

    לדעתי כמובן זה לא משנה בכלל, תקינות השפה היא כלי מעמדי ליצירת הרושם שהדובר לבן יותר, חכם יותר, גבר יותר משאר הדוברים. אין בכלל דרך לדבר "נכון" כי כללי הלשון הם תיאוריים ולא מחייבים ושפה היא דבר דינמי שמשתנה עם הדיבור. לכן ההתעקשות הסיזיפית לנקד בתגובה באינטרנט (כמה מאמץ!) נראית לי כמו רצון להרים את האף גבוה גבוה, ומצחיק אותי לאללה כשהאף הזה נתקע בישבן של שגיאה.

    לעניננו: תודה על כתבה ענינית ומצחיקה לפרקים, ובעיקר שימושית. לא ראיתי את התכנית של גינת (בכוונה, כמובן) ולכן הסיכום הזה שימושי לי במיוחד. אל-ארז, הנה אני באה!

  43. וּבכן, אני נאלץ להגן על חפּותי:
    http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/TheNounRhymeAndshape/Pages/Ch2D005.aspx
    ואגב, התופעה, שאתה מתאר, אכן קיימת וּמכונה "היפר־קורקציה", לדוגמה, יש האומרים: "וּלִפני" במקום "וְלפני".
    וּכדי שלא להאריך כאן (שהרי אין זה נושא הדיון), אַפנה אֶתכם למה שכתבתי בַאֲתר־הבית שלי:
    http://www.citytree.net/branches/posts/1911
    ואשמח לִתגובות שם.
    תודה

  44. אם יש משהו יותר מגוחך מהיפר-קורקציה, הרי זה מה שאני עשיתי (שעוד אין לו שם). אני מתנצל מאד, ומתנצלת גם (אפשר ורצוי לפנות אלי במגדרים שונים, כך שלא ניתן לטעות, ובעצם לא ניתן לצדוק בענין זה).

    באשר לניקוד – מחוץ להקשר של היפר-קורקציה אני לא רואה כל רע בניקוד, גם אם באופן אישי אני לא מוצאת שהוא נחוץ לי, ודורש ממני מאמץ בהקלדה. כך שגם פה, קבל נא התנצלותי.

    באמת אין זה המקום לדון בנושא השפה, אז אסיים כאן ואמשיך, אם תרצה, לדון איתך במייל.

  45. בדיוק על זה נאמר:
    וְאֵ֣ין יִתְר֔וֹן לְבַ֖עַל הַלָּשֽׁוֹן׃

  46. טחינה עייש משכם היכן ניתן לקנות? הטחימה זכתה במקום ראשון במבחן טעימה

  47. כל ההשערות שמנסות להבין מה מכניסים היצרנים לתוך הטחינה גרמו לי לפתוח מפעל טחינה ללא חומרים אסורים וללא חלטורות סודיות.
    אני מייצר באופן קפדני מאוד ומגיע לתוצאות מדהימות מבחינת חיידקים ושאר מקרובים בערך עשירית מהתקן.
    אבל הצלחתי להגיע ל285 מ״ג סידן בלבד.
    אני מייצר במפעל פתוח לציבור על כל חלקיו משומשום אתיופי. ( אני לא בטוח שזה הדבר המושלם אבל במקרה הזה הקהל קובע)
    לפי ממצאים אלו ולפי הטעם של הטחינה שלי אני בטוח שיש המון תהליכים מהונדסים כדי לייצר רווחים נאים לייצרנים.

  48. אילן בובלי
    6 בנובמבר 2014 ב-16:24 //

    מאת אילן חי באתיופיה גידלתי שומשום מסוג חומרה. היום אני מייצר את הטחינה הטובה בעולם מזן חומרה. המפעל נמצא בגונדאר.קרוב לשיטחי השומשום. חבל שרפי לא בא לבדוק את הטחינה שאני עושה מדינות ערב נהנות ממהטחינה וכמו מספר מדינות אחרות. אני מציע לכל בעלי החומוסיות. ולמיפעלי הסלטים בארץ . להיתעניין בטחינה האתיופית האורגנלית ,, ולא כמו שהמפעלים מציינים טחינה אתיופית.. טחינה אתיופית מזן חומרה מייצרים רק באתיופיה.

  49. מה לגבי העובדה שכל טחינה עוברת קלייה של 60 מעלות , לא ראיתי שמתייחסים לעניין הזה שהשומן בטחינה עובר תהליך חמצון מרגע הקלייה.

1 טרקבקים ופינגבקים

  1. ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 26.7.13‏

השאר תגובה