חדש בבלוג

פול גזואנט: חומוס בשבזי

אבו חסן? אבי געזונט! החומוסיה היידישאית הראשונה בעולם נפתחה ברחוב שבזי בנווה צדק, וכנגד כל הסיכויים היא מצויינת. הדוברמן (הכותב האורח התשיעי בבלוג, אם איננו טועים) יצא לטעום וחזר באומץ לספר

פול גזואנט
שבזי 61, תל-אביב
כשר

קשה להיות הראשון ששומע על חומוסיה חדשה, בעיקר לי. מכיוון שהפרסום העיקרי של חומוסיות הוא מפה לאוזן, עד ששמען מגיע לאזניי כולם כבר מכירים אותן.

כיוון שכך, הופתעתי למצוא בתיבת הדואר שלי פלאייר המספר על חומוסיה חדשה שנפתחה – לא פחות ולא יותר – בנווה צדק. על הפלאייר התנוסס בגאון שם המקום: "פול גזואנט". לאחר ששברתי את השיניים בניסיון להגות את השם, או להבין מי זה לכל הרוחות הפול הזה (אני מכיר רק את פול מקרטני), החלטתי לקפוץ למקום ולבדוק בעצמי. כגיבוי לקחתי איתי את מעבידי חובב החומוס ועב הכרס.

פול גזוונט או גזואנט?

כבר בכניסה ניכר שמדובר במקום חדש ולא מאד ידוע. בשיא שעת הצהריים אכלסו את המקום שני זוגות של גברים, ועוד בחורה שישבה לבדה – זה הכל. למרות שהיה די בזה כדי למלא את המקום, שהוא די קטן.

בשלב ראשון פניתי לברר מיהו אותו פול גזואנט, שמהר מאד התגלה כ"פוּל גֶזוּנט", להלן: החומוסיה האידישאית הראשונה בעולם (הערה לעצמי: לא לתת לדיסלקט להזמין פלאיירים מהדפוס!).

עם קבלת המנה הראשונה התברר שהקשר היחיד ליידיש הוא בשם. אני הזמנתי חומוס עם בשר כבש, ואילו בוסי החביב הזמין שקשוקה עם קבנוס. לקחנו גם מנה אחת של מסאבחה, לשנינו. לפני המנות, הגיעו לשולחן סלטים, חמוצים ופיתות מעולות מתוצרת בית, שלו היו גם חמות הן היו ממש מושלמות.

הטחינה היתה טובה – מייד ניתן לזהות שמדובר ביונה. עודף מים ופחות מדי תיבול, לטעמי, העניקו לה טעם גולמי מעט, אבל לא יותר מדי. המסאבחה הייתה פשוט נהדרת. חמה, אבל לא חמה מדי, עם שילוב מעולה ומאוזן בין כל המרכיבים. תוך כדי ניגוב הייתי חייב לתהות לגבי המקום – כוך קטן במרכזו של רחוב שבזי, בעיצוב שפכטל רגיל ומשעמם של פיצוציה ריקה, אבל עם נברשת קריסטלים של אולם חתונות. שילוב מוזר שלא מסתדר בעין, אבל אולי בזכותו הייתי מהראשונים שאכלו במקום, שהוא בן שבוע בלבד.

לאחר כעשר דקות הגיעו המנות הבשריות. השקשוקה, שהייתה גדולה וריחנית, הוגשה כמיטב המסורת הטריפוליטאית במחבת. לצערי וחרף הבטחות הטבח, נעדר ממנה כל שמץ של חריפות. היא הייתה טעימה מאד גם כך, אך מה לעשות והדבר שמבדיל בין שקשוקה לבין סתם חביתה עם עגבניות זה אותו "אומפף" שנושך את הלשון.

פול גזואנט, השקשוקה

הבוס, בניגוד אליי, טען שהשקשוקה מעולה ולא הייתה לו שום תלונה. וכשלעצמי, החומוס עם בשר הכבש התגלה כהצלחה לא רעה בכלל. קצת חרה לי שהכבש עבר התעללות בשמן עמוק שהפכה אותו מבשר רך לחטיף ביסלי, אבל הוא השתלב נהדר בחומוס הקריר, וביחד עם כמות הכמון והפפריקה הנכונה הפך למעדן. רק חבל שהמנה הייתה קצת קטנה יחסית לבטן הגדולה שלי.

קינוחים כבר לא לקחנו, בעיקר כי לא היה לאן לדחוף אותם. החשבון הסתכם בשמונים וחמישה שקלים כולל טיפ. לא זול בשביל ארוחת צהריים בחומוסיה, אבל סביר בהתחשב באיכות החומוס. השירות היה איכותי ומהיר, הטעם טוב, המנות קצת קטנות והעיצוב מזעזע. אבל למה אפשר לצפות בעצם מחומוסיה עם שם ביידיש?

הערות המערכת: בפעם הבאה שאתה קונה מצלמה דיגיטלית נסה שלא יהיה מחובר אליה טלפון סלולרי.

1 תגובה על פול גזואנט: חומוס בשבזי

  1. המחיר לא זול לחומוסיה אבל לא יקר למנות בשריות. הייתי דוגם אילולי זה היה ממש רחוק מכל מקום ישוב.

השאר תגובה