באמצע היום, בלי התראה, חטפו אותי חברים למנת חומוס באבן גבירול. הגעתי בלי ציפיות ויצאתי בלי יכולת לנשום + חיוך מטומטם על השפתיים + דרושות.

חומוס אוסול
כתובת: אבן גבירול 54, תל אביב
שעות פתיחה: א-ה' 9:00-23:00, ו' עד 17:00

כשחברים נופלים עליך באמצע היום עם הצעה לאכול חומוס, אתה לא מסרב. אפילו כשהם רוצים לקחת אותך לחומוסייה ברחוב אבן-גבירול.

אבן-גבירול הוא בפירוש לא המקום שאתה מצפה למצוא בו חומוס טוב, ולמרות אי אלו הפתעות לאורך השנים האחרונות בדרך-כלל הוא קיים את ההבטחה – החומוסיות היו גרועות.

חומוס אוסול הוא סיפור אחר לגמרי. בין השאר, משום שהגיע עם המלצה חמה של ג' – חומוסאי עשוי ללא חת שבמשך שנים רבות ניגב כל מה שנקרה בדרכו, ממודיעין דן ועד אילת.

(אה, כן – הוא גם הפעיל סניף של חומוס אוסול במלבורן שבאוסטרליה, במשך חמש שנים. אבל זה סיפור לפוסט אחר.)

חשוב יותר: באוסול מכינים חומוס ייחודי מאד בטעם שלו, וגם פלאפל ששמו יצא למרחוק. והם טובים – חייבים להיות, כי זה פחות או יותר מה שיש לאכול באוסול.

החומוסייה הקטנה הזו יושבת מזה זמן על פינת מאנה ואבן גבירול, מטר מבית ציוני אמריקה, באמצע הדרך בין כיכר רבין ללונדון מיניסטור. מקום קטן שבקלות אפשר להחמיץ.

מדובר בזכיינית של החומוסייה באותו שם ששוכנת בראש-פינה כ-15 שנה (אבל הייתה סגורה בפעם האחרונה שהייתי בעיירה). יודעי חן (כלומר, ג') טוענים שהמנות זהות לחלוטין.

החומוס, מז'אנר היציקה, הוא סמיך וחלק, עדין מאד בטעם ומתובל היטב.

הם מגישים אותו עם פיתות כרסתניות, מבחר של צלחות סלטים וחמוצים קטנות וכדורי הפלאפל הלוהטים והנימוחים, שמגיעים בערימה עליזה, נוטפת טחינה.

הכל כלול במחיר המגוחך של 22 שקלים למנה.

מוכרים באוסול גם גזוז בכמה טעמים ויש קפה על חשבון הבית, ושירות נעים, וכשאנחנו ביקרנו במקום הייתה גם מלצרית יפהפיה שהפנטה אותנו בעיניה הירוקות.

מנת הקומפלט שהזמין עבדכם כללה עיסת פול לוהטת בעלת צבע עמוק, מעוטרת ברסיסי ביצה חומה שלא השאירו מקום לספק לגבי מקור ההשראה (הסורים מכרם התימנים). למרבה הצער, קשה להבין את זה מהתמונה, מה שאומר שאיאלץ להגיע למקום שוב עם מצלמה אמיתית ולא הדרעק הסלולרי הזה. לא נורא.