בלוג החומוס חגג לא מזמן יומולדת שנה, בפוסט שהציג את השנה החולפת במספרים. הפעם אני רוצה לעשות סיכום מסוג אחר.

בשנה האחרונה ביקרתי בהרבה חומוסיות; בחלקן הגדול ביקרתי יותר מפעם אחת, ובדרך-כלל מביקור לביקור ראיתי את זה: יותר אנשים אוכלים חומוס. כלומר, אינטואיטיבית ידעתי את זה גם קודם, אבל במהלך השנה האחרונה ראיתי וגם שמעתי ממקור ראשון, שמשתלם יותר לעסוק בחומוס. החומוסיות מכרו יותר, שטראוס וצבר מכרו יותר. אפילו המודעות אדסנס של בלוג החומוס הכניסו סכום שכיסה לנו איזה שתיים וחצי מנות חומוס.

גם מספר הכתבות על חומוס שפורסמו בעיתונות הישראלית עלה דרמטית. על חלקן ידעתי בשלב מוקדם, כי התקשרו לראיין אותי, וניצלתי את ההזדמנות כדי להקניט: "אז גם אתם כותבים על חומוס?".

אבל הייתי נחמד, נתתי סיפורים טובים, וכך מצאו שמו של הבלוג – ולעיתים גם לינק אליו – את דרכם לעשרות פוסטים בבלוגים אחרים, לכתריסר כתבות באתרי התוכן גדולים, ראיון רדיו אחד, כתבה בערוץ 2, שלוש כתבות מגזין ושתי כתבות ביומונים הגדולים.

מכיוון שמחלקת המחקר של בלוג החומוס נמצאת בחל"ת, אין לנו נתונים מדוייקים. בכל אופן, אנחנו "חיים את השטח".

החומוס בצמיחה.

תחשבו על זה: מדובר בשוק של כ-150 מיליון דולר בישראל והיקף דומה גם בארה"ב. גם בבריטניה אוכלים יותר ויותר חומוס, וגם במרכז אירופה, ובקניון KDV היוקרתי בברלין מוכרים חומוס אחלה ב-8 יורו לקופסא. לבלוג הזה בגירסה העברית והאנגלית (The Hummus Blog) נכנסו בשנה האחרונה 150 אלף אנשים מ-156 מדינות.

החומוס כובש את העולם.

איזה עולם זה יהיה כאשר עוד 50 מיליון איש בו יאכלו חומוס מספר פעמים בשבוע? קשה לדעת. אני משער שזה יהיה עולם רגוע יותר (משהו בסגנון הרעיון לגאול את המזרח-התיכון מהסכסוך בעזרת אלף מודטים, רק מבוסס מדעית). אני מקווה שהוא יהיה גם אנין יותר, ויאכל חומוס אמיתי ולא את כל המתחזים לחומוס. ומכיוון שחומוס זו תרבות, אז תהיה גם התפתחות תרבותית. אולי גם יהיו בישראל ובמדינות ערב חוקים שקשורים לחומוס, כשם שבאיטליה ישנו חוק שקובע למה מותר להתקרא "פיצה".

החומוס ישנה את התרבות.

ישנה כליל? יחולל שינוי קל? ישפיע רק קצת? אל תשאלו אותי שאלות קשות. גם לי יש הרבה שאלות. אדרבא – אולי יש לכם כמה תשובות?