לפני שבוע הלך לעולמו עלי קראוון, הוא אבו חסן. האיש ששמו היה לאגדה נפטר בשיבה טובה, והוא בן 82 שנים. אנחנו כאן כדי לחלוק לו כבוד אחרון.

אף אחד לא יודע לומר מתי בדיוק זה קרה, אבל בתחילת שנות החמישים, החל התלת-אופן של עלי קראוון לשוטט ברחובות שכונת עג'מי, בכל בוקר, ולהאכיל את העוברים ושבים בחומוס ובפול. כעשרים שנים עברו עד שפתח את החומוסייה שלו, ברחוב הדולפין, בשנת 1972. מאז, במשך 35 שנים, הוא נהג לקום בכל בוקר בשעה מוקדמת ולהגיע לחומוסייה הקטנה, ששמה יצא למרחוק והפכה לסמל יותר מכל מוסד חומוס אחר.

שבעת בניו ובנותיו, ונכדיו הרבים, ניהלו בשנים האחרונות את החומוסייה המשפחתית, ושתי חומוסיות נוספות באותו שם שמפרנסות את המשפחה המורחבת ועשרות אנשים אחרים. ילדיו של עלי קראוון, שומרים לא רק על מסורת הטעם, אלא גם על ההגינות האנושית של האב.

העובדים בחומוסיות, שחלקם מועסקים על-ידי המשפחה מזה שני דורות, הם בני משפחה לכל דבר. במספר מקרים בעבר, התערבה המשפחה ובאה לעזרתם כאשר כמה מהם נרדפו על-ידי משטרת ההגירה, או נזקקו לסיוע כספי. אבו חסן עצמו, עסק במתן בסתר ויודעי חן מעידים שמאות משפחות חייבות לו את הצלתן.

כמה דברים שנכתבו לזכרו של אבו חסן:
מת אבו חסן, מייסד החומוסיה האגדית, הארץ
גרגיר אחרון ופרידה, וואלה
מותה של אגדה הבלוג של בועז האמן
מותו של מלך החומוס היפואי, MSN

כתבה על אבו חסן במסגרת סדרת "שלושה בעקבות החומוס":
המנה המשולשת של אבו חסן, ynet