אין עוד הרבה דברים אהובים ומרגשים על ילידי שנות השבעים כסחבק, כמו תפוזי דם פראיים ועסיסיים. תוכלו למצוא אותם ממש עכשיו בשווקים, מתפוצצים מרוב מיץ ונוסטלגיה.

אחרי שנים שלא ראיתי תפוז דם, נתקלתי בערימה שלהם בשבוע שעבר אצל שלמה, הירקן של שוק לוינסקי (בפינת נחלת בנימין), זמן לא ארוך אחרי שסיימתי לאכול מנת חומוס-פול מאלפת. מייד הבנתי שמדובר בהזדמנות פז א) לאכול אחד ב) לצלם ולספר על הפרי הזה, אולי הפרי הכי ים-תיכוני וכזה שלרבים שמורה עבורו פינה חמה בלב.

תפוזי דם (Blood Oranges או Citrus Sinensis var red) הם זני תפוזים (ישנם שלושה כאלה) שניכרים בכתמי פיגמנט אדומים כדם, על הקליפה והפלחים. לפעמים רק גוון אדמדם או נקודות אדומות ולפעמים כתמים גדולים.

תפוז הדם בדרך-כלל מבשיל בינואר או פברואר ולפעמים אפשר להיתקל בו עד אפריל. הוא דומה בגודל ובצורה לתפוז מזן ולנסיה והערכים התזונתיים דומים מאד לתפוזים אחרים, עם כמה תוספות ייחודיות.

הוא נוצר מהרכבה של זנים במאה ה-18 בסיציליה, שם הוא מככב עד היום בסלט מסורתי שכולל גם שומר, בצל אדום ושמן זית (ולפעמים זיתי קלמטה או פטרוזיליה). הוא גדל ברוב ארצות הים התיכון אך פופולרי במיוחד בסיציליה, ספרד, ואיטליה, בה משתמשים בו בסודה, ג'לאטו, וקינוחים שונים. מגדלים אותו גם בקליפורניה וטקסס, ובשנים האחרונות הוא מככב גם במוצרי קוסמטיקה, בגלל הרכבו הכימי המיוחד.

העצים של תפוזי הדם זקוקים להשקיה מרובה, להמון שמש ודישון ובסופו של דבר גם מניבים פחות פירות, מה שמסביר מדוע הם הפכו נדירים בארץ בשני העשורים האחרונים. כשכבר מוצאים אותם, הם יקרים, קטנים יחסית וקשים לקילוף (הכי פשוט ונוח לחתוך אותם לפלחים עם הקליפה), לרוב פחות מתוקים מתפוזים אחרים, אבל טובים למיץ שמתקבל בצבע ארגמני.

לפיגמנט האדום קוראים אנתוציאנין (anthocyanin) ומדובר בפלבנואיד שנמצא בהרבה צמחים ובכמה פירות (בעיקר בגרגרי יער ואפרסקים אדומים אבל גם בקליפות של תפוחים אדומים).

הוא נוצר בכמות גדלה והולכת ככל שהצמח סופג יותר שמש ביום ונחשף לקור בלילה, והוא אדום יותר ככל שהפרי יותר חומצי (pH נמוך). הוא ממשיך להפוך אדום יותר בקירור, גם אחרי הקטיף, ושורד הרבה יותר זמן במקרר מאשר בסלסלת הפירות.

ייצור האנתוציאנין מתחיל מרגע שמתחיל הפירוק של הכלורופיל בצמח. הוא גם החומר שמעניק לעלי השלכת את גווני החום-אדום שלהם, אחרי שנכנעו לשמש של שלהי הקיץ. הוא גם זה שמעניק לזני קנאביס מסוימים גוונים אדומים או סגולים. הוא פועל כנוגד חמצון חזק ויש ראיות מסוימות לכך שהוא מעכב צמיחה של תאים סרטניים.

אבל מעל לכל, מדובר פשוט בפרי יפהפה שהמראה הפראי, הניחוח העז שלו ושמו, מציתים את דמיונם וחושיהם של ילדים כמה יותר ממאתיים שנה.

כמה לינקים שימושיים:

• מאמר על תפוזי דם ב-About.com
• עוד על תפוזי דם באתר של משתלת ויניק
• מתכון למרמלדת תפוזי דם בעוגיו.נט
  
• מתכון לסלט תפוזים אדומים סיציליאני