זיתים כבושים בתמונות. חלק ב'
בחלק הקודם של המתכון תיארנו את השלב הראשון בהכנת הזיתים, בו "דפקנו" אותם ואז אחסנו בצנצנת עם מים נקיים כדי להוציא מהם את המרירות. בחלק שלפניכם נסיים את תהליך הכבישה שבסיומו תזכו לזיתים נהדרים ולתהילת עולם בקרב מכריכם.
אנחנו חיים בעידן של מתכונים מהירים ומנות אינסטנט, וזיתים "דפוקים" הם פחות או יותר ההפך המוחלט – זמן ההכנה המינימלי שלהם הוא כחודש. מצד שני, כמו באינטרנט כך גם בזיתים – כשאתה מפסיק להיות רק צרכן ומתחיל (גם) לייצר, זה שם אותך במקום אחר לגמרי. הנה זה מתחיל…
אחרי ההשריה הראשונית (4 ימים לפחות, עם החלפה יומית של המים), הזיתים המבוקעים כבר הגירו הרבה מרירות ושמן והם מוכנים לכבישה (הקליקו להגדלה).
בשלב ראשון, רוחצים אותם היטב ומסננים (הקליקו להגדלה).
מכינים בנפרד את התבלינים: עלי דפנה, מלח גס, פלפלים חריפים טריים ו/או פלפלוני שאטה מיובשים, פלפל שחור ופלפל אנגלי וגם שום (בתמונה הבאה).
את השום לא חייבים לפרק לשיניים – נקו אותו וחתכו לרוחב. 1-1.5 ראשי שום ממוצעים יספיקו לצנצנת גדולה (4 ליטר). לצנצנות קטנות של 500-700 מ"ל יספיקו 3-4 שיניים חצויות.
ערבבו בקערה את עלי הדפנה, הפלפלים והשום. הוסיפו את הזיתים וערבבו היטב. לצנצנת קטנה יספיקו עלה דפנה או שניים, 3-4 שיני שום, וכמות של בערך 2-3 כפות מכל השאר התבלינים (אם משתמשים בפלפל חריף טרי, פורסים אותו). הקליקו להגדלה.
ממלאים את הצנצנת/ות בתערובת.
מכינים ומוסיפים את תמיסת המלח (בערך כף מלח לכל כוס מים).
מוזגים בנדיבות שמן זית טוב למעלה (אנחנו השתמשנו באחד מהשמנים המצוינים של מסיק קיבוץ מגל). השמן יתרום לאיטום ויבטיח שהזיתים ומי הכבישה לא יבואו במגע עם האוויר.
סוגרים היטב את הצנצנת/ות ומעמידים במקום מוצל למשך כחודש. במהלך החודש רצוי לא לפתוח וגם כשאתם פותחים – אל תתחבו אצבעות לתוך הצנצנת. תשתמשו בכף שחיטאתם במים רותחים והקפידו לבדוק ששמן הזית ממשיך לכסות את המים.
החלוקה לצנצנות נוחה, בין השאר, כשרוצים להכין גירסאות שונות. אחרי פתיחת הצנצנות אפשר להוסיף להן תבלינים נוספים – כמו פלחי לימון, זרעי חרדל, זעתר, מרווה, רוזמרין, עוד שום ואפילו דבש. היו זהירים במיוחד בכמויות של עשבי התבלין כי הטעם שלהם עלול להשתלט.
אחרי הפתיחה מומלץ להכניס למקרר, למרות שאם משאירים במקום מוצל וקריר (ובהנחה שזה לא אוגוסט) ושומרים על מפלס שמן הזית, לרוב אין בעיות. במקרר הזיתים יכולים להישמר חודשים, ולפחות בחודש-חודשיים הראשונים הטעם גם ימשיך להשתפר. עכשיו רק נשאר להחליט את מי תפנקו, כי אין מצב שתאכלו בעצמכם את כל הזיתים האלה.
מסיק: חגית סמן-טוב
הפקה, ביצוע ודוגמנות ידיים: ינון אורן
צילום וכתיבה: שוקי גלילי
24 באוקטובר 2015 ב-22:41 //
כף מלח לכוס מים זה המון!!! אני מסתפק בכפית הריון חודש רביעי
27 באוקטובר 2015 ב-06:35 //
תודה על הפוסט.
למי שחרד מכמות המלח: הוא דרוש לשימור הזיתים. הכמות המומלצת "לפי הספר" היא 10%, כלומר קילו מלח בדלי בניין שחור של 10 ליטר, או 100 גרם לליטר מים. ניתן לרדת עד לאיזור ה- 8% אבל אני, שמודע באופן אישי לבעייתיות של הנתרן, לא משתמש בפחות מ- 9%. הזיתים עלולים להתקלקל – מניסיון..
אז מה בכל זאת עושים?
כל פעם שרוצים זיתים מהצנצנת הגדולה, מוציאים ממנה לקערית, כמות שתספיק לאותו יום או אותה ארוחה. שוטפים אותה היטב, אפשר גם להשרות במי ברז לכמה דקות – לא להגזים כי מה לעשות, המלח הוא חלק מהטעם. על הדרך אם רוצים, ניתן גם לתבל בלימון, קורנית ואולי כמה פרוסות שום. הזיתים יוצאים פחות מלוחים, משמעותית.
28 באוקטובר 2015 ב-01:50 //
ערן, תודה על התגובה המושקעת והטיפים המועילים.
6 בנובמבר 2015 ב-09:58 //
אני נוהג להוסיף מעט חומץ לתערובת כדי שלא יתפס עובש על הזיתים.
לפקק השמן, אני נוהג להשתמש בשמן פשןט, יותר כי חבלי על השמן היקר והיוקרתי.
17 באוקטובר 2017 ב-15:30 //
ערן שלום, אני כבר כמה ימים בתוך בהליך ההשריה במים והוצאת המרירות. צבעם של הזיתים לא אחיד והם מלאים כתמים כהים יותר ופחות. מה דעתך? האם זה נורמלי. זה בחלט לא נראה המצב אצלך.
21 באוקטובר 2017 ב-20:23 //
אותה שאלה בדיוק השריתי בצנצנת זיתים במים וסגרתי מכסה. החלפתי כל יום כך במשך 6 ימים, באזור הביקוע נוצר צבע כהה לחלק יש גם לחיים כהות, זה כאילו שהזית התחמצן או משהו, האם להמשיך בתהליך, האם זה תקין? ומה הסיבה לכך? תודה רבה מראש
21 באוקטובר 2017 ב-20:55 //
לניסיוני והבנתי, החלק ה'קשה' הוא האטימה. מגע של הזיתים עם האוויר גורם להיווצרות עובש, ולכן כדאי מאוד שהזיתים יהיו שקועים במים ולא יצופו. גם אני משתמש בשמן פשוט לאטימה. האם לשמן הזית תכונות אטימה טובות יותר?
טריק נוסף: במהלך השנה אני שומר את רשתות הפלסטיק שנמצאות בתוך אריזות הגבינות הבולגריות (פיראוס / גד). לפני סגירת הצנצנת אני מעקר את הרשתות (מרתיח במים) ודוחף רשת כזו מעל הזיתים שצפים כך שהם ישקעו. לפעמים כדאי 'לעצב' את הרשת בעזרת מספריים כך שהיא תיתפס בדפנות הצנצנת ולא תצוף בעצמה.
5 בנובמבר 2017 ב-23:21 //
שלום , לי יש מתכון של ערביי הגליל (למשל מהכפר מרר)
המסיק מתבצע אך ורק שבוע לאחר היורה , אוקטובר נובמבר.
לאחר המסיק שוטפים את הזיתים .
שמית את הזיתים בסיר ויוצקים עליהם מים רותחים ומניחים למים להתקרר. לאחר שהמים התקררו מעבירים את הזיתים לצנצנת מעוקרת ממלאים מים עם כף מלח בישול (עבה). לאחר מכן כל יום מחליפים מים ושמים מלח בישול.
לאחר שבוע דופקים או חורצים את הזיתים . מכינים את תמיסת המלח כדלקמן : יוצקים מים לצנצנת נקייה ושמים במים ביצה בטמפרטורת החדר , מתחילים להוסיף מלח תוך כדי בחישה עד שהביצה צפה.
בצנצנת נקיה ומעוקרת שמים את הזיתים עם פלפל חריף מבוקע ורבעי לימון (לצנצנת של ליטר זה כ 3 לימונים) לסירוגין. בסוף יוצקים את תמיסת המלח ומוסיפים 3 כפיות מחוקות של מלח לימון וכפית כורכום ומעט שמן זית למניעת עובש..
מניחים לחודש עד שטועמים. ולא שמים שום.
תיבול אופציונלי : ער אציל (עלה דפנה) , פיגם , קורנית (טימין) , מקל קינמון , גרעיני הל.