בפעם הבאה שתגיעו לברלין, אמר לי מתי, אקח אתכם לחומוסיה הכי טובה בעיר. ואכן, החומוס והפול של אל פאשה לא רואים ממטר את הרוב המכריע של האוכל המזרח-תיכוני שאפשר למצוא בבירה הגרמנית. 

אל פאשה (Al Pasha)
כתובת: Sonnenallee 77, 12045 Berlin Neukölln
שעות פתיחה: א-שבת 8-15:00
טלפון: 6583207 179 49+

פורסם: 7.5.2016. עודכן: 24.8.2018

בברלין, עיר קוסמופוליטית שיש בה כמעט הכל, לא חסרים חומוס ופלאפל. יש בה, בין השאר, אוכלוסייה לבנונית לא קטנה, שבתי האוכל שלה מפוזרים בכל חלקי העיר. בעשור האחרון קמו בה גם לא מעט מסעדות ישראליות, כולל סניף של בהדונס עליו סיפרנו כאן בדצמבר האחרון.

הפלאפל דווקא מפתיע לטובה אבל החומוס הברלינאי, למרות המגוון היחסי, כמעט תמיד מאכזב. במשך שנים, ברירת המחדל עבור ישראלים שרצו לאכול חומוס שיזכיר להם את הבית הייתה המסעדה של עזאם ברחוב זוננאלה בשכונת נויקלן, וזהו עדיין המקום הראשון עליו ימליצו לכם בדרך-כלל. אבל המקום החם באמת כיום בין "המבינים" הוא אל פאשה.

הוא נמצא בזוננאלה 77, מעבר לכביש ובמרחק כמה דקות הליכה מעזאם. מקום קטן עם צמד שולחנות בחוץ וחצי תריסר בפנים, ועם שלט צנוע שבקלות יכולנו להחמיץ לולא היינו מלווים במקומי, חברנו מתי שמואלוף.

מתי מוכר בעיקר כמשורר, סופר ופובליציסט, אך הוא גם חומוסאי נועז (ומארח למופת) שחרש על אופניו את העיר, שתי וערב, בחיפוש אחר ניגוב ראוי. כיליד חיפה, טעמו של חומוס משובח אינו זר לו, ועוד לפני שהגענו לבקר הודיע לנו ש"יש סופסוף חומוס טוב בעיר" ושהוא ייקח אותנו אליו.

התפריט של אל פאשה די פשוט: חומוס, פול, מסבחה, פאטה, לבנה, חלומי, מאפה פטאייר עם תרד, וכמה גירסאות של מנקיש (Manakis), המאפה הלבנוני הנפוץ שמזכיר פוקצ'ה שטוחה או לחמג'ון, ומגיע עם זעתר, בשר טלה טחון או גבינה וכיוצא באלו תוספות.

המחירים מגוחכים: יורו אחד למנקיש/פטאייר, 2.5-3.5 יורו למנות הלבנה, הפאטה והחומוס ו-4.5 יורו לחומוס-בשר. מנת החלומי המטוגן, שמגיע עם לבנה וירקות, עולה גם היא 3 יורו. בקיצור: תמורת 8-12 שקלים, או כ-25 ש"ח במקרה קיצוני (אם אתם ממש רעבים וגם לקחתם שתייה), תצאו מהמקום שבעים ומרוצים.

המנות מגיעות בהגשה לבנונית מסורתית, עם פיתות גדולות ודקיקות (שבניגוד למקומות אחרים כאן הן היו טריות ורכות), ירקות, חמוצים, זיתים, לפת כבושה בגוון סגלגל וכמה ענפי נענע. כמקובל במסעדות הלבנוניות, יש בפינה גם מיחם עם תה חזק וחם שאפשר למזוג ממנו באופן חופשי.

הזמנו שתי צלחות חומוס-פול וצלחת חלומי, שהגיעו כמעט מייד. החומוס, חמצמץ וחלק, הגיע עם כמות נדיבה של שמן זית בגוון עמוק (שמזכיר את זה שנמזג בעכו ובגליל), וגבעה של פול שחום, נימוח ונהדר. התיבול, כמו שתוכלו לראות בתמונה (השנייה מלמעלה), מינימליסטי.

גם מנת החלומי והלבנה מוצלחת מאד. החלומי המטוגן אמנם נפוץ למדי בברלין, והוא תמיד טעים, אבל כאן המנה הזו טעימה במיוחד. במקרר המשקאות תמצאו, מלבד כמה משקאות קלים סטנדרטיים, גם איירן חמצמץ וכמה משקאות קלים אניגמטיים מתוצרת טורקית.

בשורה התחתונה: אם אתם בברלין ורעבים לחומוס, זו אחת האפשרויות הכי אטרקטיביות. במרחק הליכה נמצאת גם מסעדת Gel Gor, עם הכנאפה הכי טובה באזור הזה של העולם, אבל על כך בפוסט אחר.