ידענו מייד שמנות החומוס עם האיורים הפסיכדליים ימשכו תשומת לב באינסטגרם – אבל האם החומוסייה החדשה הזו מציעה משהו שהוא יותר מגימיק? החלטנו לשים את נפשנו בכפנו ולנסות

עדכון 1.1.2021: המקום נסגר

בוגרשוב בר חומוס בטעמים
כתובת: בוגרשוב 61, תל-אביב
שעות פעילות: א'-שבת 9-19:00
טלפון: 077-5006003
בר חומוס בטעמים בפייסבוק

בימים כתיקונם, אני מודה, אין לי יותר מדי סבלנות לחידושים גסטרונומיים בכלל ולחידושים בתחום החומוס במיוחד. אני לא רואה סיבה טובה לנטוש נוסחה שעובדת לטובת רעיון נסיוני – אלא אם כן יצא בטעות שהוא ממש ממש טעים, מה בדרך-כלל לא קורה.

ומילא חידושים בתוספות שלצד החומוס, אבל כשמדובר בתוספות שעל החומוס, אני בדרך-כלל נותן למישהו אחר לבדוק אותן.

במקרה של בוגרשוב – בר חומוס בטעמים, החלטתי להגיע אחרי שקיבלתי המלצות מכמה נסיינים אמינים. מלווה בחברי י' שבביקור מולדת, ובכל הפתיחות המחשבתית שהצלחתי לאזור, הגעתי למקום בצהרי יום שרבי.

הם מגישים 16 מנות חומוס שונות. את הקלאסיות (24 ש"ח), חומוס עם בשר או שניצל (39 ש"ח) ועוד תשע מנות של "חומוס בטעמים" (36 ש"ח).

הקטגוריה האחרונה כוללת את המנות הבאות: חומוס עם סלק, חומוס עם חצילים, חומוס קארי עם צ'אנה מסאלה חמה, חומוס עם פסטו בתוספת צנובר וגרעיני חמניה, חומוס שיפקה עם מלפפון ושמיר, חומוס עם פלפלים קלויים וגזר, חומוס עם עגבניות מיובשות, וחומוס עם גזר מרוקאי.

החלטנו לקחת שתי מנות: קומפלט חומוס פול ביצה וחומוס עם פלפל קלוי וגזר. חיש קל הגיעו לשולחן פיתות עסיסיות, קעריות זיתים ורטבים, ושתי מנות די דומות זו לזו מבחינה חזותית, שנראו בערך כך:

החלטנו להיות ספורטיביים ולטעום.

י' היה הראשון להעיר, אחרי הרהור קצר, שהתיאור המדויק יותר הוא "חומוס בצבעים". הקישוטים הצבעוניים על המנות נוצרו מטחינה שתובלה בסלק, כורכום, פטרוזיליה וכו'. הצבעים עזים אבל הטעמים היו עדינים מאד, כמעט בלתי מורגשים. הטעם הדומיננטי היה זה של החומוס, משחה זהובה מז'אנר החומוס החם (כלומר, חומוס שנטחן כשהוא חם).

אני עצמי לא מחסידי החומוס החם. אני מניח שאלו שכן ייהנו מאד מהחומוס הזה (הוא מזכיר קצת את חומוס אליהו). מה שהשלים אותו והפך אותו לערב במיוחד עבורי, היו דווקא הזיתים והרטבים החריפים.

במנת הקומפלט שלי החומוס היה חמים גם בהגשה, בניגוד למנה של יוחאי (אופס, חשפתי אותך בטעות חבר…) שבה הוא היה קר (המלצר החביב נתן הסבר טכני לעניין. לא כזה מעניין).

אצלי הייתה ביצה (חומה, כך אני מעריך) בערך במקום בו הייתה אצלו גבעה של פרוסות פלפלים קלויים, מעוטרת בגזר ופטרוזיליה. גם כאן, התיבול העדין של התוספת לא השתלט ולא התחרה בטעם הדומיננטי של החומוס.

אני מניח ששווה לנסות טעמים נוספים. לי מנת החומוס עם השיפקה נראית מעניינת; יוצאי הודו בטח ירצו לטעום את זו עם תבשיל הצ'אנה מסאלה, ותיירים מארה"ב בטח ילכו על גירסאות הפסטו והעגבניות המיובשות (עבורם זה בכלל עדיין חידוש שאפשר לשים דברים על החומוס ולא רק לטחון אותם יחד איתו לעיסה צבעונית).

בכלל, זה נראה מסוג המקומות שיכולים להפוך לאטרקציה תיירותית, ובלי קשר לזה מדובר בבית אוכל שכונתי קטן וחמוד, נקי ונעים, עם אווירה טובה ושירות לבבי.

מלבד מנות החומוס יש גם שקשוקות (רגילה, צנובר, פטריות, חצילים, כולן 35 ש"ח), סלטים (16-20 ש"ח), צ'יפסים ומטוגנים אחרים (19-29 ש"ח) וקינוחים (בוואריה, טריפל שוקולד, מלבי, קדאיף. כולם 12 ש"ח). אז לפחות בתיאוריה אפשר לפתוח שולחן, ואני מניח שלמי שגר בסביבה בוודאי תהיה סיבה לשוב יותר מפעם.