למה בעצם לאכול חומוס בקניון? מאותן סיבות שבגללן אתה עלול למצוא את עצמך בקניון, ומסתבר שיש כמה כאלה. כך או כך, דוכני החומוס בקניונים הם כבר תופעה שקשה להתעלם ממנה. ובמקרה הספציפי הזה, התברר שהחומוס אפילו טעים.  

חומוס גבעתיים
הכתובת: יצחק רבין 53, קניון גבעתיים, קומה 3
טלפון: 03-7315858

רובנו בוודאי הבחנו בהן, גם אם בזווית העין. התעלמנו, אבל הן עדיין שם: ביותר ויותר קניונים בישראל יש חומוסיות ואנשים אוכלים בהן. כשלעצמי, השתדלתי להימנע. אולי בגלל אותו ביקור טראומטי בחומוסיה שפתח בעשור הקודם אייל שני, בקומה העליונה של קניון עזריאלי.

בכלל, "חומוס בקניון" נשמע כאוקסימורון. חומוס הוא אוכל רחוב עממי; הקניונים נוצרו כדי לפצות על מותו של הרחוב, בערים אמריקניות שנבנו עבור בעלי רכב פרטי. במיטבה, חומוסייה טובה היא שמורת טבע של חמימות אנושית; הקניונים, באשר הם, נתפסים כקרים ומנוכרים ולעיתים קרובות בצדק.

גם הרעיון של חומוס בשירות עצמי נראה קצת לא קשור. אפילו בסניף הישן של אבו חסן ביפו, שיאן לא רשמי של אכילה מהירה ושירות קצר רוח, החומוס מגיע אליך ולא להפך.

אגב, אבו חסן גם לימד אותנו שאפשר לאכול חומוס (מסבחה למעשה) מכלים חד פעמיים ולשרוד, אפילו ליהנות. אבל יחי ההבדל בין רחוב הדולפין ביפו, עם הנוף לים, לבין הקומה השלישית של קניון גבעתיים. ומצד שני – אם כבר הזדמנת לקניון גבעתיים בשעת צהריים, מה תאכל?

לסניף של חומוס גבעתיים בקניון גבעתיים, הגעתי בסופו של דבר בעיקר בגלל הסרטון הזה, שבו הבעלים (ניר אורנשטיין) מספר על דרכו בעולם המסעדנות שהחלה בעמדת שטיפת הכלים והסתיימה (בינתיים) בפתיחת מקום משלו (למען הגילוי הנאות: הוא ממליץ בסרטון על לימודי מסעדנות במכללת שנקר והם לקוחות שלי).

זה טוב כשלחומוס יש סיפור, ואין כמו הסיפור על שוליית המלח שהיה לרב חובל. למה דווקא סניף של חומוס גבעתיים? לא שאלתי. אני גם לא בטוח עד כמה מותג החומוס הוותיק באמת נחוץ לדוכן החומוס הזה, שבאופן אירוני החומוס שלו טוב יותר מזה של הסניף המקורי בכצנלסון, אבל לא נקדים את המאוחר.

חומוס גבעתיים של קניון גבעתיים נמצא בקומה השלישית והוא חלק מ-Food court, פורמט פופולרי בירידי אוכל בעולם – יש מתחם שכולל דוכני אוכל ואזור ישיבה משותף, כך שהסועדים באותו שולחן יכולים לקנות מנות בדוכנים שונים ולאכול יחד.

בערי אירופה (פריז, ברלין, ליסבון, לונדון) אלו בדרך-כלל דוכנים של מסעדות ידועות ונחשבות מרחבי העיר; בארה"ב אלה בדרך-כלל דוכנים של רשתות מזון מהיר. ה-Food court של חומוס גבעתיים לא ממש מיישם את המודל האירופי, אם כי יש לומר להגנתו שזה לא שיש מבחר גדול של מסעדות גורמה באזור. הוא קצת אפלולי לטעמי, אבל יחסית שקט, מרווח, נגיש ונקי.

בדוכן של חומוס גבעתיים מוכרים את מנות החומוס הקלאסיות (26 ש"ח) ומנות חומוס עם פטריות, שקשוקה, בשר, עוף, סביח, שניצל, סלט או שווארמה צמחונית (33-39 ש"ח). יש גם שניצל וחזה עוף, צ'יפס, פלאפל, סביח, חציל קלוי, קובה וכמה סוגי סלטים, עסקיות וארוחות ילדים. את רוב המנות אפשר לקבל בצלחת, פיתה או בגט.

ערימת הירקות לסלט תופסת חלק ניכר מהחזית, וחיתוך הסלט מול הלקוח רגע לפני שהוא מוגש הוא כשלעצמו תצוגת תכלית די משכנעת. את זוגתי זה לא הרשים והיא התעקשה לקחת פיצה (שהתגלתה במפתיע כדי מוצלחת) מהדוכן הסמוך. עבדכם הנאמן הזמין משולשת (נוח בשביל לדגום את החומוס, הפול והמסבחה, בבת אחת), סלט ירקות, עלי גפן ושתייה.

אאמלק: עלי הגפן היו מאכזבים ועליהם אני לא ממליץ. סלט הירקות היה טעים ופריך. המשולשת הייתה טובה, אפילו טובה מאד.

כן, חד משמעית – זו מנה טובה יותר מאלו של חומוס גבעתיים בכצנלסון. עיסת הפול בעלת מרקם נעים, המסבחה עשויה נכון, החומוס גם סמיך יותר מהמקור (שהבעיה העיקרית שלו בעבר הייתה המרקם הדליל) וגם טעים מאד. התיבול היה נכון. הפיתות היו סבבה. גודל המנה היה סביר בהחלט והיא השביעה ולא הכבידה.

האם נחזור לשם? כנראה שלא נגיע במיוחד, אבל אם נגיע לקניון גבעתיים אז קרוב לוודאי שכן. זה לא בדיוק אבו חסן אבל גם גבעתיים היא לא בדיוק יפו. במזג אוויר נאה סביר שהאופציה הטובה ביותר תהיה לקחת טייק אווי ולשבת ברחבה היפה (אך הלא מוצלת) בכניסה לקניון, או בגינה הסמוכה.