פלאפל איציק הוא מוסד אוכל יפואי ותיק, עסק משפחתי שלא השתנה יותר מדי ב-40 השנים האחרונות. יש כאלה שעולים אליו לרגל בשביל הטעם והנוסטלגיה, אבל הקהל העיקרי שלו היה ונותר תושבי השכונה, מטף ועד זקן. 

פלאפל איציק
כתובת: שדרות ירושלים 90, יפו
שעות פתיחה: א-ה' 8-18:00, שישי עד 12:00
טלפון: 03-6831432

קל לחלוף על-פני דוכן הפלאפל הקטנטן הזה שבאמצע שדרות ירושלים ולא להבחין בו. או סתם לא להבין שמדובר בפלאפליה, ועוד פלאפליה מיתולוגית בת 41 שנה. קודם כל, מהסיבה הטריוויאלית שאין שלט. רק בשנים האחרונות נוספו המילים "פלאפל איציק" על השלט הקטנטן עם שם הרחוב ומספר הבית.

גם אין רעש, לא ריחות טיגון חזקים ובבשעות העומס, כשהלקוחות צובאים, קשה בכלל לראות מה קורה בפנים – בעיקר אם לא עוצרים להריח ולהציץ.

זה התחיל בסוף שנות השישים כדוכן גזוז, בבעלות הזוג מטי וזק כלב, עולים מבולגריה. בשנת 1976 איציק, אחד מילדיהם, הוביל מהפך שבו המקום הפך לדוכן פלאפל (וגזוז) וזכה להצלחה כבירה שנמשכת עד היום. מאז פטירתו, מנהלים את המקום אחותו שולמית והדור השלישי של המשפחה, רמי ועזרא, שהרוב מסכימים שהצליחו לשמור על האופי, הרמה והטעם.

וזה עובד, כי כשאתה נדחק לתוך החלל הקטן בקדמת הדוכן, אתה מייד נתקף בפלאשבקים משנות ה-80'. כיסאות בר מהוהים, ויטרינות זכוכית כבדות ותמונה מצהיבה של מכבי יפו על הקיר. על דלפק הנירוסטה הישן, לצד מגשי הקציצות שזה עתה טוגנו וסלט הירקות שזה עתה נחתך, פזורים כעשרים קערות זכוכית ומיכלי נירוסטה עם תוספות, סלטים ורטבים – חומוס שמכינים במקום, טחינה דלילה, כרוב כבוש, פרוסות חמוצים במלח, חצילונים מוחמצים סגולים, זיתים ירוקים, פלפלי שישקה צהבהבים, חריף וסחוג ירוק ובקבוק עמבה אימתני.

במרכז, בתבנית פיירקס שמונחת על פלטה עטופה בנייר אלומיניום, נחים יהלומי הכתר: תפוחי האדמה. הם קוראים להם "צ'יפס" אבל מדובר על תפוחי אדמה מטוגנים בעטיפת בצק, כמו שאפשר היה למצוא פעם בפלאפליות של שוק בצלאל בתל-אביב והיום קשה קצת למצוא. ובמקרה הזה הם כל-כך טובים שכמעט שווה להגיע רק בשבילם (טיפ: אפשר לרכוש אותם ו/או כדורי פלאפל, תמורת 1.20 ש"ח ליחידה).

כל הטוב הזה (או לפחות הרוב, תלוי בכם) נערם בכמויות יפות לתוך פיתות תפוחות ואווריריות בדיוק במידה. הקציצות, שחומות יפה בחוץ ובעלות גוון צהבהב בפנים, נשארות חמות ופריכות לכל אורך אכילת המנה – שלרוב זה לא הרבה זמן, למרות שמדובר במנה לא קטנה. הכי מומלץ ונוח, אגב, לחצות את הכביש עם המנה ולאכול אותה על ספסל בשדרה.

דבר אחד בטוח השתנה מאז 1976 וזה המחירים, שעומדים היום על 17 ש"ח למנה, 9 ש"ח לחצי ו-6 ש"ח לכוס גזוז (פטל או אננס). לא זול אבל התמורה ראויה, וסביר שתחזרו בשביל תפוחי האדמה.