ברחוב בן-גוריון (פעם מודיעין), על גבול רמת-גן גבעתיים, שוכן מזה 39 שנה אחד מדוכני הפלאפל המיתולוגיים. מאחורי הדלפק עומד זוג תאומים וממלא באהבה פיתות בקציצות ובסלטים.

פלאפל התאומים
כתובת: בן-גוריון 184 גבעתיים
שעות פעילות: א-ה' 10-21:00
טלפון: 03-7318257
כשר

לאחים ישראל ורחמים דמארי, תאומים זהים מגבעתיים, הייתה בשנות השבעים חנות ירקות לא מצליחה במיוחד. מתישהו ב-1978, הם זיהו הזדמנות וקפצו עליה – מוכרת הפלאפל השכונתית, אשה מבוגרת שהדוכן שלה היה בעצם עגלה, החליטה לפרוש. הם רכשו ממנה את העגלה והמתכון, והפכו למוכרי פלאפל.

פלאפל התאומים משתייך לקבוצה קטנה של מוסדות אוכל שאנשים שומרים להם אמונים במשך עשרות שנים. האחים דמארי עומדים מאחורי הדוכן הזה בכל יום, כבר 39 שנים, וקהל הלקוחות שלהם ממשיך להגיע בהמוניו. בשעות הצהריים, ועוד יותר מזה בשעות הערב המוקדם כשאנשים חוזרים מהעבודה, אפשר לראות אותם מתגודדים סביבו, והתאומים מקבלים אותם בסבר פנים יפות, מגישים להם קציצה לוהטת וממלאים במיומנות עוד פיתה ועוד אחת.

פעם זה היה "הפלאפל ליד השקם ברחוב מודיעין" (הרחוב שינה את שמו והשקם כבר מזמן לא קיים), אבל באחת הפעמים הראשונות בהן שיפצו נוסף שלט גדול "פלאפל התאומים", שבהמשך הפך ל"חם וטעים אצל התאומים" וכך עד היום.

המנה של התאומים השתנתה אך מעט במהלך השנים. את הקציצות משליכה היום לאגן הטיגון מכונה, ולפני כמה שנים הם הוסיפו לראשונה צ'יפס למנה (רעידת אדמה לא קטנה). עוד חידוש של השנים האחרונות: מגשית פלאפל (22 ש"ח), שכוללת קציצות, סלטים וצ'יפס בכמות שוות ערך לשתי מנות (אולי מנה וחצי). הם גם עושים היום משלוחים בהזמנות של 50 ש"ח או יותר.

אבל מעבר לזה, מדובר באותה מנה פשוטה ונוסטלגית – פיתה רכה, ובתוכה קציצות פלאפל בהירות ודחוסות, סלט ירקות, וכרוב חמוץ, שאפשר להוסיף להם חמוצים, חריף, עמבה וטחינה סמיכה. הפלאפל תמיד חם, הסלט תמיד פריך והתאומים תמיד מחייכים ומגישים לך קציצה בודדת, רגע לפני שימלאו לך את הפיתה. הצ'יפס מצוין, אגב. חסידי המקום טוענים בתוקף שזה היה ונותר הפלאפל הטוב בעולם. אני מעולם לא חשבתי כך, אבל תמיד אהבתי אותו.

זו מנה יקרה במושגים של פלאפל: 18 ש"ח למנה ו-10 ש"ח לחצי מנה. יש אנשים שמגיעים למקום לראשונה ולא מבינים על מה המהומה. גם נתקלתי באנשים שסיפרו באכזבה איך הגיעו למקום עם ילדיהם (או בנות זוגם) וניסו לשווא להסביר להם את גדולת המקום וההיסטוריה המפוארת שלו (למרות שדווקא הפשטות של המנה כובשת ילדים בקלות יחסית).

אז יכול להיות שגם החיבה של כותב שורות אלה למקום ולטעמיו נגועה קצת בנוסטלגיה, אבל כשהגעתי אליו באחר-צהריים של יום סתווי אחד בזמן האחרון, לאכול ולצלם, היו שם כמה תלמידי בית-ספר שטרפו מנות בתיאבון רב. אחד מהם שח לחברו: זה הפלאפל הכי טוב בעולם.