פלאפל אציר, הדר יוסף
פלאפל אציר, ממוסדות האוכל הוותיקים והנחשבים של תל-אביב, אולי נסמך קצת יותר מדי על תפארת העבר אבל מדובר במקום נעים ומזמין (כמו שאומרים ב-Google Maps) ומנת הפלאפל שלהם טעימה ומשביעה. ויש גם קצת נוסטלגיה.
פלאפל אציר
קהילת ורשה 54, הדר יוסף ת"א
שעות פעילות: א-ה' 9-21:00, שישי עד 15:30
03-6477993
פלאפל אציר בפייסבוק
פלאפל אציר, "הפלאפל של הדר יוסף", מוזכר לעיתים קרובות כאחד ממוסדות האוכל המיתולוגיים של תל-אביב, ולא נפקד כמעט מרשימות הפלאפליות המומלצות.
כמקובל, יש סיפור: הזוג שמעון ואסתר אציר, עולים חדשים מסוריה, גרו בשנות השישים בשכונת הדר יוסף והתפרנסו בקושי רב. שמעון עבד בעירייה, אסתר עבדה מהבית כתופרת. בהשפעת הדודה מטבריה, שגם תרמה את המתכון, פתחה אסתר לראשונה ב-1965 דוכן פלאפל מאולתר בחצר בית המשפחה. היא ראתה ברכה כמעט מהרגע הראשון.
בהתחלה שמעון לא אהב את הרעיון, אבל קשה היה להתווכח עם ההצלחה. ב-1974 הוא התפטר מהעבודה בעירייה והחל לעבוד עם אסתר בפלאפל. השניים קנו את החנות בה הפלאפלייה שוכנת עד היום. בהמשך הצטרפו גם בנותיהם. הבן, יוסי, נשלח ללמוד פסיכולוגיה באמריקה.
היום הפסיכולוג ד"ר יוסי אדיר הוא הבעלים והמקום מנוהל על-ידי חברו, אבנר קשת. ב-2015 הפלאפלייה הורחבה והשתלטה על החנות הסמוכה. היום מדובר במקום רחב ידיים, עם מקומות ישיבה בפנים וגם בחוץ, תחת סככה מוצלת ומוקפת עצים. למנות הפלאפל נוספו גם סביח, שניצל, שקשוקה, חומוס ושווארמה, אבל רבים מגיעים בשביל הפלאפל.
עומד במבחן הזמן?
עברו בטח עשרים או עשרים-וחמש שנה מאז הפעם האחרונה שביקרתי בפלאפל אציר. קשה קצת להפריד בין הזכרונות והנוסטלגיה, וקשה לי להחליט אם המנה של אציר פחות טובה מפעם או שפשוט נעשיתי אנין טעם יותר. אני די בטוח שפעם הקציצות היו בגוון קצת יותר ירקרק.
מצד שני, עדיין מדובר במנה לא רעה בכלל. פיתה רכה ובשרנית ממולאת בקציצות זהובות, חמות ופריכות, סלט ירקות, חמוצים וכרוב, והכל טבול בהרבה טחינה. על מריחה של חומוס במנה ויתרתי, לזכר ימים עברו (חומוס במנת פלאפל הוא תופעה די חדשה).
בחצר המקורה יש שולחנות וכיסאות ואווירה נינוחה, ויש עצים ובריזה. במושגים של תל-אביב מדובר בפינת חמד, שלא לומר נווה מדבר (היה יום חם). ואם להוסיף לזה את העובדה שהיה טעים ומשביע וגם קצת נוסטלגי, בסך-הכל המחיר המעט גבוה מתקבל על הדעת.
מחירים: מנת פלאפל 17 ש"ח, חצי מנה 10, סביח 18, חומוס בצלחת 25, שווארמה (חצי מנה/מנה/באגט/לאפה) 17-39, שקשוקה (פיתה/בגט/צלחת) 18-25, שניצל (כנ"ל) 25-35, מנת צ'יפס 10 ש"ח.
31 באוקטובר 2018 ב-19:29 //
אבו שוקי המקורי, תודה על הפוסט ובהזדמנות זו תודה שוב על הבלוג.
הייתי ילד בשנות השבעים בחיפה. במורד רחוב החלוץ שנחשב אז למקדש הפלאפל הישראלי, והומלץ אפילו על ידי הלונלי פלאנט – כן, אלה שממליצים על מסעדה אחרי שכבר אף אחד לא הולך אליה כי צפוף שם מדי, שם כבר אז שאלו אותך אם אתה רוצה מריחה של חומוס במנת הפלאפל. "הצגה יומית" (סרט בארבע אחר הצהרים) בהדר לא היתה יציאה לסרט, אם לא אכלת פלאפל ולא צפית במחזה הנהדר בו השליכו המוכרים באוויר כדורי פלאפל כמו קוסמים, עד שנחתו בתוך פיתה פתוחה, בלי לפספס. והיה בפיתה חומוס, בי נשבעתי, אלא אם כן לא ביקשת.
אז אם מריחת חומוס במנת פלאפל היא תופעה חדשה – ובכן, ארבעים ומשהו שנים כבר מלאו לה.
3 בנובמבר 2018 ב-17:51 //
אכלתי פלאפל במורד רחוב החלוץ בחיפה, אי-אז בשנות השבעים. היינו מצטופפים כדי לראות את המוכרים מפליאים בלהטוטי הקפצת כדור פלאפל אל הפיתה כשהמלקחיים נוקשות על התבנית. זה היה חלק מהפרוטוקול ששמו "הצגה יומית" כפי שנקראה אז, ובפיתה היה חומוס, אלא אם ביקשת במפורש שלא יהיה.
חוצמזה בלוג נהדר ותודה על הפוסט.