נתחיל מהסוף: בברלין פועלת רשת דוכני פלאפל סודני בשם Sahara Imbiss. מנות הפלאפל שלהם די דומות לאלו שאתם מכירים, חוץ מזה שבמקום טחינה וחריף מוסיפים להן רוטב בוטנים וצ'ילי. נשמע מוזר אבל מדובר בהברקה. אם אתם מגיעים לברלין אל תוותרו על הפלאפל הזה.

Sahara Imbiss
כתובת: Wildenbruchstraße 85, 12045 Berlin (סניפים נוספים)
שעות פעילות: א'-שבת 12-24:00
אתר הרשת

ברלין היא עיר שידעה תקופות חשוכות. למשל, עד לפני כ-15 שנה אפשר היה למצוא בה פלאפל רק במזללות טורקיות, שהשתמשו בקציצות תעשייתיות קפואות ובלחם טורקי קלוי כתחליף לפיתה. זה היה איום ונורא.

היום מדובר בגרמניה אחרת, וברלין היא מקום שכבר לא קשה למצוא בו פלאפל סביר, ואפילו טוב. ברבעים שסביב מרכז העיר קמו במשך השנים עשרות פלאפליות ומסעדות מזרח-תיכוניות, חלקן לא רעות בכלל.

ברוב המקרים מדובר בבתי אוכל בבעלות לבנונית, שמכינים אוכל טוב מחומרי גלם טריים (אבל לא מוותרים על החמוצים מהמולדת, בראשם הלפת הכבושה הסגולה-זרחנית).

אז היו טורקים, והיום יש לבנונים ונתקלתי בברלין גם בפלאפל שהכינו ישראלים, פלסטינים וגם סורים כמדומני. אבל פלאפל סודני? באמת? ממתי בכלל סודנים מכינים פלאפל?

תכל'ס? אם הייתי עובר ליד המקום הזה כשאני לבדי, מצב שלא הייתי נכנס. רק שלא הגעתי לשם לבד – הגעתי עם שתי נשים רעבות, אחת מהן ד' טלמון (השם המלא שמור במערכת) שכבר ביקרה במקום בעבר והבטיחה שלא נתאכזב.

הגענו למה שהתברר לי מאוחר יותר כאחד מחמישה סניפים של רשת שהחלה לפעול ב-2010 (ראו ההערה בכיתוב לתמונת המפה). מקום קטן, שבסה"כ מזכיר את הפלאפליות שאנחנו מכירים – דלפק קטן ומאחוריו סיר טיגון וקערה עם תערובת, וביניהם ויטרינה עם ירקות טריים ורטבים. הם גם משתמשים בפיתות שמזכירות מאד את הפיתות הישראליות, והקציצות החמות והפריכות גם הן הרגישו מוכרות. אפילו המחירים די מזכירים את מחירי ישראל, עם כי בצד הנמוך.

ההבדל הבולט, שלא לומר מאלף, בין מנת הפלאפל הישראלית לאופן שבו – כך מסתבר – אוכלים את הפלאפל בסודן, הוא שבמקום טחינה וחריף (שהוא לרוב סחוג מדולל) הם משתמשים ברוטב בוטנים ובצ'ילי. כן, זה נשמע מוזר, אבל זה לא – זה פשוט טעים.

עניין הבוטנים קצת מרתיע בהתחלה אבל לא מדובר על חמאת בוטנים, חלילה, אלא על רוטב סמיך בגוון ובמרקם שבין טחינה לחומוס, וטעם אגוזי (כלומר בוטני) עדין. מפתיע מאד, טעים מאד, ומשתלב בצורה מושלמת עם שאר מרכיבי המנה.

לרוטב, אגב, קוראים דאקווה (Dakwa) והוא פחות או יותר הממרח הלאומי של סודן. עד כמה לאומי? "דאקווה" זה בוטנים. מכירים עוד ממרח שקרוי על שם הקטנייה ממנה הוא עשוי?

כי הבוטן, חשוב להזכיר או לספר למי שלא יודע, גם הוא קטנית מבחינה בוטנית – קרוב משפחה מוזר של החימצה, בעל תכולת שומן גבוהה שבעצם ממלאת בממרח/רוטב הזה תפקיד דומה לזה שיש לטחינה בחומוס. שאר מרכיבי הדאקווה, אגב, הם מים, לימון ותבלינים.

במקור, הצ'ילי הוא מרכיב בלתי נפרד מהרוטב, ולפי גירסה מסוימת יש להשתמש לא בסוג אחד של פלפלים חריפים, אלא בשלושה. ב-Sahara מוסיפים את רוטב הצ'ילי בנפרד, אחרי שבודקים אתכם כמה חריפה אתם רוצים את המנה.

ב-Sahara Imbiss מוכרים לא רק פלאפל אלא גם עוד כמה מנות פשוטות שמבוססות על צלייה בגריל – כופתא (שמזכירה קבבוני בקר), נתחי חזה עוף, ירקות, חלומי וטופו, שאת כולם אפשר לקבל בצלחת או בפיתה, עם או בלי הפלאפל. בחוץ ישנם כמה שולחנות עץ ועצים שמטילים צל (בקיץ הזה ברלין חמה להפתיע), וכשאנחנו ישבנו לאכול גם הייתה בריזה נעימה.

הסניף שביקרנו בו הוא זה של רחוב וילדנברוך. נראה שהמקום מנוהל היטב, והכל טרי, נקי ומתוקתק – אז אני חושד שאפשר לצפות לטעם וסטנדרטים דומים גם מארבעת הסניפים האחרים. שלושה מהם ממוקמים ברובע קרויצברג, שיש הרבה דברים אחרים לעשות בו, אז אם אתם בברלין ודאו שאתם מגיעים אליו ושאתם טועמים את הפלאפל המעולה הזה.