המקום נראה מזמין, מעוצב וממותג נכון, ומבטיח "אוכל של בית שיעשה לכם חם בלב". מאחורי כל זה ניכר שיש כוונות טובות והשקעה גדולה, אבל גם כמה דברים שכדאי לתקן.

חומוס שוק רמת-גן
כתובת: בן-גוריון 2 רמת-גן
שעות פעילות: ראשון-חמישי 10-17:00
טלפון: 03-5609609

שוק זה החיים. היו תקופות בחיי שאני יכול בדיעבד להעניק להן שמות, כמו לתקופות ביצירתו של ואן-גוך, לפי השוק לידו הן התרחשו – תקופת שוק הכרמל, שוק התקווה, לוינסקי. כל תקופה על טעמיה וזכרונותיה.

גם כשאני יוצא מתל-אביב ואפילו מישראל, בכמעט כל מקום שאני מבקר בו, אני נמשך כבחבלי קסם לשווקים המקומיים. שוק זה טריות, זה צבע, זה אווירה, זה אוויר שעמוס בריחות וצלילים שממלאים את את הריאות ואת הנשמה. וזה כנראה גם אחלה מקדם מכירות לעסקי אוכל.

תארו לעצמם, למשל, שאתם הולכים ברחוב ונתקלים ב"משטח" עץ שמונח על צדו ומשמש כשלט עליו כתוב בגדול:

"חומוס טרי הנטחן במקום, ואוכל של בית שעושה לכם חם בלב, באווירת שוק ישראלית"

האם הייתם יכולים פשוט לעבור ליד שלט כזה ולא להיכנס? כנראה שלא.

אז נכנסתי לחומוס שוק. מקום מואר ורחב ידיים, עם תקרה גבוהה והרבה עץ. על הקירות איורים ומשפטים משעשים מהווי שוק דמיוני ("רק היום – וגם מחר", "הלו גברת, הקציצה נהדרת!" וכו'). זה עלול היה להיראות מאולץ, אבל זה לא.

ההגשה היא בשירות עצמי – מזמינים, מחכים מאחורי הדלפק (כשתי דקות במקרה שלי), ומקבלים את המנות על מגש אלומיניום. השירות שאני קיבלתי, לפחות, היה בסה"כ מקצועי, אבל קצת צונן עבור מקום שנראה שעשו בו מאמץ מיוחד ליצור אווירה נעימה.

אגב זהו, כפי שהסתבר לי מאוחר יותר, סניף שני לחומוסייה שפועלת מזה קרוב לשנתיים במתחם G בכפר-סבא. הסניף הרמת-גני החל לפעול השנה בקומת הקרקע של מגדל ב.ס.ר 1 בפינת הרחובות בן-גוריון (מודיעין) ואבא הלל, כמה מאות מטרים מאיצטדיון רמת-גן.

הם מגישים אך ורק עסקיות, החל מ-41 ש"ח למנת חומוס בסיסית (טחינה, גרגרים, פול וכו'), בתוספת מרק או סלטון (סלט קטן) ושתייה קלה (לימונדה, מים מינרלים או סודה. משקאות אחרים בתוספת 5 ש"ח). תמורת 49 תקבלו עיסקה דומה, אבל עם חומוס פטריות, בשר, חצילים, רצועות חזה עוף או קציצת בקר. העסקיות היקרות יותר (53 ש"ח) כוללות תבשילים בשריים, מנות דג, קוסקוס ועוד.

הזמנתי משולשת, עם סלטון ופחית שתייה (סה"כ 46 ש"ח). המשולשת, כפי שהבנתי רק אחרי התעמקות נוספת בתפריט, לא כללה את השילוש המקובל של חומוס-פול-מסבחה, אלא "חומוס, גרגרים ופול". לא נורא, חשבתי לעצמי, גם גרגרים מבושלים אני אוהב. אולי הם יהיו חמים ונימוחים.

התקרה הגבוהה וריחות התבשילים פתחו לי את התיאבון והתחלתי לאכול מייד (בקושי הספקתי לצלם). הסלטון היה סביר פלוס. הפיתות מהסוג המעט תפוח. יש פינה עם תוספות – פלחי בצל, חמוצים וכו'. אני הסתפקתי ברוטב הפלפלים החריפים, שהיה מצוין ומבחינתי הציל את המנה – והיא הייתה זקוקה להצלה.

החומוס, הטעים כשלעצמו, היה דליל מאד. אם תתבוננו מקרוב בתמונה (הקליקו להגדלה) – זה די ניכר. המרקם שלו היה דליל בערך כמו זה של הטחינה, שגם היא לא הייתה מהסמיכות. הגרגרים, מנגד, היו קשים (הרגישו כמו גרגרים שבצבצו מעל פני מי הבישול והתייבשו. קצת טעות של מתחילים). עיסת הפול הייתה במרקם נכון, אבל עם טעם לוואי קל (או שלא התחברתי לתיבול). הרוטב הצליח למסך את כל זה איכשהו, אבל בשורה התחתונה – לא מבריק. המקום, אגב, כן (מבריק).

אולי נפלתי על יום רע, ויכול להיות שהייתי נהנה יותר ממנות אחרות שלהם (אולי הן באמת "אוכל של בית"). לתחושתי, זהו עוד מקרה של ביצוע בינוני למתכונים טובים, וזה מסוג הדברים שאפשר לתקן. בסך-הכל, חומוס שוק נראה כמו מקום שהשקיעו לא מעט בניסיון להפוך אותו לנעים ומזמין ולהעניק ללקוחות אווירה טובה ואוכל טוב.