חדש בבלוג

פלאפל אורדע. פיסה מעולם שאבד

הכרוב החמוץ עוד שם וגם הצ'יפס החיוור והטחינה הדלילה. שלושים שנים אחרי, פלאפל אורדע אולי לא מלהיב באותה המידה אבל אין תחליף לנוסטלגיה.

פלאפל אורדע
כיכר אורדע, ביאליק פינת הרא"ה, רמת-גן
שעות פתיחה: א-ה' 10-24:00, ו' עד 14:00

כיכר אורדע, בפינת ביאליק והרא"ה ברמת-גן, היא מקום שאני מכיר כאילו מאז ומעולם. כמעט כל ילדותי עברה ליד הכיכר, בדרך זו או אחרת. לסניף הסמוך של קופת-חולים לאומית היו לוקחים אותי הוריי, להיבדק אצל רופאת הילדים ד"ר בוגוקובסקי, ממנה אני מפחד עד היום. בהמשך רחוב ביאליק שכנו החנויות בהן קנו לי נעליים ובגדים, והחנות בה אבא היה קונה להבים למכונת הגילוח שלו, ורופא השיניים והבנק שבו היה להוריי חשבון.

פלאפל אורדע

פלאפל אורדע. נוסטלגיה חיה.

במושגים של שנות השבעים, היה מדובר לא רק באזור מסחר ובילוי חשוב, אלא גם בפנינה קולינרית. מתחת לקופת החולים, על ביאליק, שכנה אחת הקונדיטוריות האחרונות מהסוג של פעם; עם מכונת אספרסו עצומה שהפיצה ריח מטמטם של קפה שהפך אותי למכור עוד בטרם צמחו שיערות על לחיי.

לא הרחק משם, הגלידריה הדרום-אמריקנית, אז מהטובות בישראל כנראה, שמכרה גלידה אמיתית בטעמים כמו וניל עם רסיסי שוקולד, רום צימוקים וריבת חלב. במעלה רחוב הרא"ה הייתה הפיצריה עם שלטי הניאון שמאוחר יותר הפכה ל"רימיני".

בכיכר עצמה היה אוסף של אטרקציות – בית הקפה והמזרקה וקשישות שהאכילו יונים בפירורי לחם – אבל מעל כולן עמד קולנוע אורדע שהיה לב העניין. מין "סינמה פרדיסו" מקומי, מבנה באדריכלות מזמן אחר שהדיף תמיד ריח נהדר של פופ-קורן. לימינו, שכנה הגלידריה הקטנה שמכרה גלידה אמריקאית עם תוספות – אגוזים, שקדים, צימוקים, קוקוס, דובדבנים, אננס ומה לא, בתריסר גביעים וגדלים, עם או בלי קצפת למעלה. התורים שהשתרכו בפתחה של הגלידריה הזו, היו שניים רק לאלו של הסביח של עובד.

ומצדו השני של הקולנוע, מלא פעלתנות, עמד פלאפל אורדע המיתולוגי. והוא עומד שם עד היום – הקולנוע הפך לסניף סופרפארם, הגלידריות, הפיצה והקונדיטוריה נסגרו כבר לפני שנים, ולאחרונה גם החליפו את המזרקות בפסל של ביאליק. פלאפל אורדע, לעומת זאת, עדיין שם, עם הכרוב החמוץ העייף, הטחינה חסרת הטעם והצ'יפס הלא-מספיק מטוגן, וכמובן – סוללת הדודות הפולניות העומדות ודוחקות כדורים לוהטים לתוך פיתות. ואם על מרכיבים אחרים של המנה אפשר היה להתווכח, אז קציצות הפלאפל של פלאפל אורדע היו מעל לכל ויכוח – פריכות ואווריריות וטעימות להפליא.

נדמה לי שזה המקום שבו למדתי פלאפל מהו, וזה בוודאי המקום שבו למדתי מהו "חריף". הדודה התורנית, גבוהת בלורית וחמורת סבר, הייתה שואלת "עם או בלי צ'יפס" ואיזה מיץ – מישמיש או ענבים, והמיץ מהכד השקוף היה זולג, צונן ומתוק ויפה כמו שמיצים יכלו להיות רק עד שהוציאו חלק מצבעי המאכל מחוץ לחוק. אחר-כך, כששודרה "קרובים קרובים" נוספה אטרקציה נוספת: "אביתר", בנם של אחד מהזוגות בעלי המקום, שגם הוא עמד לפעמים בדוכן ומכר.

פלאפל אורדע של היום, יש להודות, כבר איננו מלהיב כמו פעם. כשאני מזדמן לשם ומזמין חצי מנה, לפעמים הוא טעים כמו אז ולפעמים לא ממש. לא במקרה העסק הזה שורד כבר 57 שנים – הם הלכו עם הזמן, ומוכרים שם היום גם נודלס ומיצי פירות ואייס-קופי. הדודות עדיין שם – לא הזדקנו ביום.  המקום ללא ספק ירד מגדולתו, יחד עם כל מה שמסביב, אבל הזכרונות, אח…

14 תגובות על פלאפל אורדע. פיסה מעולם שאבד

  1. כן, גם אני גדלתי על ברכיו של הפלאפל וטיפסתי על פסלי הצבאיים.

    * אנחה…

  2. שחכת את השווארמה של קולנוע ארמון מהצד השני של הכיכר ואת הקולנוע עצמו שהיה פאר היצירה המודרנית….היום הוא חדר כושר 🙂 .

  3. פוסט מקסים.
    תמיד כיף לקרוא זכרונות על אוכל.
    לנו היה פלאפל כזה על רחוב בצלאל בירושלים, ואני קצת חוששת לחזור לשם ולהתאכזב מהטעם… אולי עדיף לשמור על הזיכרון.

  4. סליחה.. אני מוחה..!!

    המקום לא ירד מגדולתו, והוא עודנו גדול..אם לא ענק.
    לא גדלתי ברמת גן, אלא הגעתי לגור פה לפני 11 שנים,
    כך שמבחינתי, אני אוהב את פלאפל אורדע, לא אהבה נוסטלגית.

    הפלאפל שלהם פשוט מעולה !!
    ואני חולה על הדודות המוכרות.
    ואני מעריך מקום ששומר על העובדים שלו..!!
    יש שם מוכרת שעובדת במקום מעל 40 שנה .. !!!!!!!!
    40 שנה..!!!!

  5. גם אצלנו בפרדס חנה יש פלאפל ותיק ומצויין
    פלאפל דבורה קיים מעל 40 שנה והוא נחשב אחד הטובים שיש

  6. אמיר – לו היית מכיר אותו כמוני, משנות השבעים, היית יודע שזה לא מה שהיה. אני לא מדבר על הטעם אלא על המרכזיות של המקום, שכל אחד ברמת-גן והסביבה הכיר וכולם באו לאכול שם.

  7. יופי של כתבה….בתור רמת גני לא יכולתי לספר ולתאר יותר טוב ממך… ואני והגיברת התענגנו על כל מילה ומילה ונשטפנו בנוסטלגיה …
    החזרת אותנו ברגע אחד בחזרה לילדות.
    הגיברת שלי עד היום מכורה לפלאפל שלהם וטוענת נמרצות שזה הפלאפל שהכי טעים לה.

    דבר אחד שכחת בסקירה המפורטת שלך וזו שווארמה ארמון ששכנה בחניות מתחת לקולנוע ארמון ואחרי שנסגר הם עברו לכיכר אורדע מעבר לכביש בכניסה לשדרה…..לדעתי התורים שהיו אצלהם אחרי סיום הסרטים שמו בכיס הקטן את עובד, הגלידה והפלאפל כולם ביחד 🙂

  8. אני עובד בסביבה הקרובה לכן יוצא לי לאכול שם מדי פעם.
    הכתבה משקפת במדוייק את המציאות

  9. לא אותו פלאפל בכלל. כעת הוא מלא בלחם ומזוייף לגמרי!
    כל רמת גני שמכיר יאמר לכם זאת.
    נסו את פלאפל לנוער ברח' עוזיאל.
    דא"ג: גם השווארמה שם הרבה יותר טובה משמש הידוע.

  10. גם אני זוכר את מוצא"ש ללכת "לעמק" עם החברה ולאכול פלאפל באורדע, נוסטלגיה!!!

  11. השכן מקומה שלישית
    14 בפברואר 2012 ב-23:17 //

    טעים!!!!!!!!!!

  12. פלאפל אחד הדוחים, שמן שטיגנו בו וטיגנו בו וטיגנו בו..עברו 20 שנה עדיין לא החליפו שמן

  13. שמן עתיק יומין כמו המקום. לא טרי, לא טעים…

  14. הפלאפל שלי . מנה בסגנון הדחוס טעם של פעם תמיד מומלץ. הפלאפל הראשון שילדי רמת גן אכלו כשאוכל רחוב היה כמעט רק פלאפל. מנה טובה בסגנון אורירי ולא דחוס יש בשד הילד בסגנון שונה ב6 ש"ח. על הפלאפל ב7 ש"ח מול פלאפל אורדע אני מותר .

השאר תגובה