בנקודת החומוס הכי צפונית באבן-גבירול, מוכרים חומוס גלילי מז'אנר אבו אדהם ומחלוטה מתובלת בנדיבות. המקום חדש לגמרי, עוד לא ממש סגור על עצמו, אבל החומוס טעים ומוגש עם חיוך.

אבן גבירול 189, תל-אביב

צפונית לקסטל ולכיכר מילאנו, צצה בימים האחרונים חומוסיה חדשה. א' חברי הטוב ביצע מחקר מקדים ואמר ששווה לחזור. אני, מתקשה כידוע לומר "לא" לחומוס חדש.

עד עכשיו אנחנו לא בטוחים מה שמו של המקום – "פלאפל מברוק", כמו זה שמופיע על השלט הגדול שמעליו, או "חומוס אבו סעיד" כמו שאומר השלט הצנוע על הדלת. לפחות בעניין הפלאפל, אנחנו מנחשים שהשם קשור לעובדה שפעם שכן שם "פלאפל מבורך" האגדי, מוסד וותיק ומכובד שאחדים מאתנו גדלנו עליו.

דווקא הפלאפל הוא לא הצד החזק של אבו סעיד (אנחנו מאמינים שזה השם הנוכחי של המקום). הבעלים, ברק, הסביר לנו שהמקום חדש לגמרי וכמה דברים עוד ישתנו – כמו הזיתים והחמוצים למשל, שהיו ללא ספק החלק החלש ביותר בכבודה. בכל אופן, אנחנו באנו בשביל החומוס, שאותו מכין חמודי – לשעבר עובד של אבו דאבי, אם זכורתננו נכון. יודע את העבודה.

הזמנו חומוס-טחינה ומחלוטה. על השולחן נחתו שתי צלחות עמוסות, מתובלות בנדיבות, עם פיתות רכות ורעננות, כמו שצריך. בטעם אי אפשר לטעות – זהו עוד חומוס מז'אנר אבו אדהם, או לפחות ווריאציה על הנושא.

המחלוטה הייתה מתובלת וחריפה יחסית, אבל בצורה חיובית (הרבה לימון, ומעט מרוטב הפלפלים האדומים שעורבב לתוך המנה. ובעצם, יהיה נכון יותר לקרוא למנה הזו חומוס-מחלוטה, כי מדובר במנת חומוס גדולה שהמחלוטה היא רק חלק ממנה). עיטורי הטחינה על החומוס נראו קצת מוזר, יש לציין, אבל החומוס עצמו היה טעים וגם לא השאיר אותנו כבדים.

בשורה חדשה אין במקום הזה, להוציא העובדה שמדובר כרגע בנקודת החומוס הצפונית ביותר באבן-גבירול. בכל אופן, אם אתם בסביבה, ולא מחפשים בשורות אלא חומוס לא רע בכלל אז תרשמו: פלאפל מברוק… או אולי אבו סעיד? תרשמו אבן-גבירול 189.