כן, גם בבלגרד יש חומוסיה ומוכרים בה גם פלאפל. עלמה, שהגיעה לסביבה, גילתה אזרחות טובה ושלחה לנו את התמונה המטרידה הזו והטקסט שמקיף אותה, וגם תובנה: הישראלים הגיעו לכל מקום.

מתברר שיש הרבה מאוד ישראלים בבודפשט (שם עלמה נמצאת כרגע. ש.ג.). קטע קצת משונה, כי בשנה שעברה גרתי בברלין והתברר לי שיש המון ישראלים בברלין.

החומוסייה של בלגרד, והאשה המפחידה עם הפלאפל.

חברתי מניו-יורק וחברתי מקליפורניה מספרות שתיהן שיש המון, המון ישראלים בניו-יורק ובסן-פרנסיסקו. חברה שחזרה מטיול בהודו ידעה לומר שבהודו יש כמעט יותר ישראלים מהודים.

חבר שגר עכשיו בלונדון אמר שיש מלא ישראלים בלונדון, וחברה שלומדת בלוס-אנג'לס כתבה לי שיש מלאן ישראלים באל.איי.

בקיצור: מתברר שיש המון ישראלים בכל מקום.

לא ברור לי איך זה בדיוק מסתדר, העסק, עם העובדה הפשוטה שמדובר במדינה די פצפונת, שיש בה נניח איזה שבעה מליון אנשים.

מה שכן, ברור לי בהחלט למה ישראלים מתגעגעים בעיקר לחומוס כשהם בחו"ל. חומוס זה נורא טעים.

וזה אולי ההסבר לעובדה המשונה שבכל עיר בעולם, נידחת ככל שתהיה, יש איזה ישראלי שהחליט לפתוח חומוסייה.

תמונת הפוסט הזה, למשל, צולמה בבלגרד, בירת סרביה, בשוטטות של יום ראשון (המרחק בין בודפשט לבלגרד קטן, כך שאפשר לבקר בה ולחזור בתוך שעות).

"חומוס תל-אביב" מציג את קו החוף של העיר כחלק מהלוגו, אבל האישה הזו עם הפלאפל היא תמונה שללא ספק שווה אלף מילים…

הערת המערכת: עלמה היא, במפתיע, החומוסאית השנייה שמבקרת בבלגרד ורואה את החומוסייה הזו – ביום ראשון, כשהיא סגורה. אם אתם מגיעים לבלגרד ביום ראשון – אל תלכו.