סביח פלורנטין, דוכן קטן ולא מרשים בין הרחובות הרצל והקישון בשכונה הדרומית, מגיש אוכל טוב וטעם נוסטלגי בפיתה ובבגט. טעים וזול ושכונתי, ופתוח גם בערב.

סביח פלורנטין
פלורנטין 36 תל-אביב
א-ה' 10-22:00 + מוצ"ש

עדכון 2/3/2013: המקום נסגר.

אודה על האמת: חלפתי על-פני המקום הזה לא מעט פעמים לפני שעצרתי וטעמתי. גם אז, לא זו בלבד שלא היו לי ציפיות גדולות, אלא אפשר לומר שדי חששתי.

החשש נעלם בנגיסה הראשונה במנת הסביח העסיסית הזו, המעוטרת בכדורי פלאפל (לא זו שבתמונה, אותה אכלתי וצילמתי כשבוע מאוחר יותר). לפעמים, מהטעם, אתה יודע מייד עם מי ומה יש לך עסק. במקרה זה – אנשים שמתייחסים לאוכל במלוא הרצינות.

אז העיצוב של המזנון הקטן הזה רחוק מלהיות הברקה, והתפריט כולל מנות מלחיצות כמו סביח עם בולגרית (מסתבר שזה דבר שאנשים אוכלים היום). אבל בתוך הפיתה שלי הכל היה במקום – ביצה חומה מהבילה ונימוחה, חציל מטוגן בפרוסות דקות חרוכות בקצותיהן, עגבניות עסיסיות, מלפפונים טריים ומתפצחים וניחוח רך של תפוחי אדמה מבושלים, והכל שטוף בטחינה, מפוספסת באדום וכתום-מנגו.

ביקשתי וקיבלתי את המנה עם שני כדורי פלאפל (לא לבלבל עם הסביח-פלאפל, שהיא מנה אחרת), שהבהירו מייד שאצטרך לבוא שוב.

מזנון פועלים בלב שכונה

זיו ושמוליק, השותפים שפתחו את המקום לפני חודשים מספר, הם לא ילדים. אלה אנשים עם יותר משערת שיבה או שתיים על הראש, אנשים סימפטיים וחרוצים שמשקיעים בעשיית אוכל טוב, בלי לחפף.

התפריט הוא של מזנון פועלים קלאסי, מהסוג שצריך להרחיק לפריפריה או לשנות השמונים וממש לחפש כדי למצוא את שרידיו: פלאפל, סביח, נקניקיות, שקשוקה, חביתת ירק, מרק היום ב-15 ש"ח ושתייה קרה במיכלים שקופים גדולים. יש פיתה ובגט, ויש כמה כיסאות ובר צדדי צר עם עיתון בוקר.

הכל זול, בעיקר במונחים של תל-אביב (15-25 ש"ח כולל שתייה). פשוט אך עשוי היטב, עד כמה שהספקתי לטעום. מקום מצוין לעצור בו, לשבת על כסא בר עם פיתה ושתייה, ולהשקיף על הרחוב (הציצו בתמונות).

כל אחד והחציל שלו

תנו ליליד שנות ה-70' כמוני, פלאפל מהסוג הנכון עם כוס מיץ הענבים בטעם הסינתטי של פעם, והוא מסופק. גם את הסביח אני אוהב, וגם הוא מזכיר טעמים נשכחים מילדותי ברמת-גן.

לעומתי, חברי ד', שישב איתי במקום באחד הימים, מעדיף את המנה העדכנית והמהוקצעת של הסביח ברחוב מקווה ישראל, מרחק תריסר דקות הליכה. הוא אוהב את החצילים שלו בשרניים ועסיסיים יותר, אני מניח.

המנה של סביח פלורנטין לא דומה גם לזו של עובד מגבעתיים או עובדיה מרחוב רש"י, וגם בענייני חצילים מותר להניח שלכל אחד הטעם שלו. בכל אופן, סביח פלורנטין הוא מהמקומות ש"באים לך טוב", גם אם נקלעת למקום בשעת צהריים וגם בערב, כשהאפשרויות מצומצמות בהרבה.