חדש בבלוג

לדפוק פיתה [עם חומוס, ז"א]

פוסט אורח של מלח הארץ וכמון התפוצות, גילי סופר

לתקוע פיתה זה אומר חומוס. כי חומוס בלי פיתה – ולהיפך, זה כמו אתם יודעים מה. חומוס, או בשמו האנגלי אפוני תרנגולת (Chickpeas), הוא גרגר חשוב מאוד בתזונה של הישראלי. מסופקני אם יש עוד איזה שטח בעולם עם כזו צריכה של חומוס למטר רבוע, ואפילו לראש. בעולם אוכלים חומוס בדרך-כלל במסעדות לבנוניות, או בבית – שזה באופן טבעי המקום הכי טוב לאכול אותו, אגב.

חומוס טוב, כמו גם חומוס רע, מכיל שני מרכיבים עיקריים, חומוס וטחינה – שזה שומשום בכלל. והכי חשוב זה לבשל אותו כך שמי שאוכל אותו יוכל לבוא בחברת אנשים אחר-כך. השרייה. השרייה ארוכה, יומיים בערך, ולהחליף את המים (גם יממה תעשה את העבודה, אם כבר משתדלים לדייק. א.ש.מ).

עוד קודם לכן, צריך להיזהר עם הכמויות. הם הרי קטנים מאד כשקונים אותם, החומוסים, והם מתנפחים בלי עין הרע. אם עושים חומוס מחצי קילו, אז אלא אם אתם מאכילים את השכנים או חבורת זאטוטים חובבת חומוס, אין לכם צ'אנס לגמור מהצלחת. או שיש לכם כרס. כי זה מוצר שמתקלקל מהר ללא חומרים, משמרים ואם אתם אוכלים שני קילו בפחות משבוע, רזים אתם לא תהיו.

לעניין אורך חיי המדף. לא בדקתי עם שום גורם מוסמך, אבל נדמה לי שיש חשיבות רבה להשריה בעניין זה. אם הוא נשאר עומד חצי יום יותר מדי, הוא בקושי יחזיק. בקיצור – הכי טוב לזרוק אותו למים ביום רביעי בערב.

חשוב לא לחפף בקטע הזה, ולא מספיק שהוא יתנפח בהשריה, צריך לתת לו זמן להוציא את הגזים מתוכו. כך שגם אם הוא גמר לשתות את כל המים שהוספתם לו, הוא לא מוכן לבישול. אני אומר את זה, כי אחד, גלילי (א.ש.מ. א.ש.מ.), סחב אותי למקום מאד ידוע איזה יום בצהריים, וכל אותו הערב שמחתי על כך שמגעי אם בני תמותה היה בטלפון בלבד. "הילד נרקב מבפנים", אומרים על זה אצלנו (יאללה יאללה, תאשים חומוסיה טובה בבעיות העיכול שלך).

ואז בא הבישול. גם כאן הייתי מציע להחליף את המים פעם או פעמיים. יש הנוהגים להביא אותו למצב כזה שקליפותיו פשוט יורדות ממנו (נדמה לי שסיר לחץ מסייע, תשאלו מישהו שיש לו). אחרת אחת משתיים: או שיצא לכם מה שקרוי יווני על חלק מהמותגים בסופר, או שתצטרכו להפריד את הקליפות אחת אחת. יש מי שאוהב את החיספוס הזה של הקליפות, הוא בטח לא ממש מפריע, וגם בריא. מזון מחוספס, כידוע מגרה את דופן המעי (שזה לא טוב לכולם. למשל, למי שיש לו מעי עצבן, זה לא טוב).

[וכאן, הערה מתבקשת:] אני באמת לא מבין מי שמתחיל מכאן, ופותח קופסת שימורים עם חומוסים מבושלים, אך פגשתי גם אנשים שיכולים ללמד אותי לבשל עושים זאת.

ועכשיו למלאכה:
אחרי שהוא התקרר, מוציאים חלק מהמים ושומרים אותם. זה גם הזמן להפריש את החומוסין המבושלים להגשה כפיצוחים (יענו, ארבעס) וכמובן לקישוט המנה. טוחנים טוב טוב, עם המים ועם טחינה (גולמית, גולם), ולימון או שניים סחוטים פנימה, והרבה שום, ופפריקה, ושאר ירקות (זכרתם לשים מלח בבישול? [טעות! הוספת מלח למי הבישול מאריכה את זמן הבישול והופכת את החומוס עצמו גס יותר! א.ש.מ]). אם יצא סמיך מדי מוסיפים מים מאלו ששמרתם קודם. בעיקר אם לא חיכיתם מספיק זמן שיתקרר, תעשו אותו דליל מאד: הוא נהיה הרבה יותר סמיך כשהוא יוצא מהמקרר.
אם כבר טרחתם והכנתם רצוי מאוד שיהיה בבית שמן זית, צנוברים, והכי חשוב: עלי פטרוזיליה. כי העיניים אוכלות ראשונות לפני הבטן.

תרבות צריכת התרבות שלנו
חומוס זו תרבות שלמה. לא במקרה הלך אותו ראש ממשלה אצל ערביי ישראל, אחרי שהרגו בהם קצת, לנגב חומוס. הוא יכול היה לשתות קפה, או לעשן נרגילה (טוב נו, לו יכול היה, אז לא היו הורגים בהם מלכתחילה), או לשחוט כבש. אבל לא, הוא הלך לנגב חומוס. למה? אנא עארף? אולי כי זה הדבר שהכי מחבר את היהודים לערבים בפלשתינא-א"י.

אבל יש בו משהו גם מעבר לזה. לנגב חומוס, זה אולי ההדבר שיש בו הכי הרבה מטקסיות הכלום. כלומר זה יכול להיות הדבר הכי בסיסי, לתקוע אוכל בלי שום כלום מעבר להרגעת הקיבה בין לדבר דבר, וזה יכול להיות הארוחה הכי גורמה שבעולם. אפשר להגיד את זה על כל אוכל, אני יודע. ומכיוון שאני לא ממש מבין בתרבות אז זה מה יש לי להגיד בעניין.

וישנו כמובן סיפור החומוס ושחקן הכדורגל. אי אז בשנות השמונים יצא סיפור על שחקן נבחרת ישראל, ולא ננקוב בשמו לא רק מפאת כבודו, אלא כי לרוב האנשים השם שיגרז לא אומר כלום היום. על כל פנים סיפרו שהוא מרח איזה דוגמנית צנרת בחומוס מכף רגל ועד ראש. שיהיה לו בתיאבון. נדמה לי שזה אותו אחד שאחר-כך או קודם האשים את כשלונה של הנבחרת בכך שהיו בה שחקנים ערבים (הציטוט הלא מדוייק הוא: ההבדל בין היום לבין הנבחרת של 70 הוא שאז לא היו ערבים בנבחרת). באמת תסביך חומוס היה לו זה.

5 תגובות על לדפוק פיתה [עם חומוס, ז"א]

  1. אוהב לשבור מוסכמות
    ראשית בלי כפית של סודה לשתיה לעולם החומוס לא יגיע לריכוך הנכון אפילו הגרגרים חדשים ואפילו ישבתם לו על הראש עם סיר לחץ.
    שנית הוספת מי הבישול היא טעות קריטית.מי הבישול ממתיקים את החומוס ויוצרים לו טעם"חומוסי מדי".יש להוסיף מיים מינרלים קרים מאד.בכל הסרטונים על חומוס אצל הבני דודים הם מוסיפים מיים קרים מהברז.
    שלישית. בלי שום ובלי בטיח.לימון ומלח וזהו.חומוס צריך לבטא את עצמו בלי איפור.
    רביעית .צריכים הרבה טחינה.על חצי קילו חומוס יבש 400 גרם טחינה ואפילו יותר.
    חמישית. חומוס מחזיק הרבה זמן במקרר אם מחלקים לקופסאות.אפילו שבוע בקלות.

  2. אתה מערבב בין דוד פיזנטי ושלמה קירט.

    אה, ומקרה החומוס היה באנגליה בסוף שנות השמונים.
    אכסוטי!

  3. אתה בטוח שפיזנטי אמר משפט כזה?

    אני לא זוכר, אבל אולי אני טועה.

    כנראה שגם שחקנים מהוללים צריכים להיות בהשרייה ארוכה אחרת הם עלולים לגרום לבעיות מעיים.

  4. לא הבנת.פיזנטי מרח את החומוס על הדוגמנית ,קירט הוא הערביסט.

  5. זה כבר לא טעים כמו בשנה שעברה

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*