על חומוס, פפריקה, והטעם הישראלי
האם ייתכן שאין כל קשר בין פפריקה לחומוס? ואם כך, אז מה היא בכלל נדחפת?
הקורא יואב שלח לנו את הדברים הבאים: "לא מצאתי התייחסות רצינית לכך שבחלק מהחומוסיות מוסיפים פפריקה כתיבול או כקישוט. אמנם קראתי שכתבתם שזהו קישוט יפה לעין, אך עם כל הכבוד לחומוסיות, כל קשר בין פפריקה לחומוס הוא מקרי בלבד במקרה הטוב, ופשע לחיך בכל מובן. אשמח אם תתייחסו לכך".
ובכן, יואב צודק כמובן בכך שאין קשר בין פפריקה לחומוס. פפריקה היא תבלין שמיוצר מפלפל אדום, זן מתורבת של הצ'ילי שהגיע לאירופה מדרום אמריקה. משמעות המילה "פפריקה" היא "חריף" בהונגרית, וזה משום שמבין כל האירופאים ההונגרים הם אלו שנתנו לפלפל בגלל ולפפריקה במיוחד את הכבוד המגיע להם. בצפון אפריקה היו אלו המרוקאים ובאסיה התימנים, אבל הונגריה היא ללא ספק מלכת הפפריקה – אז מה הקשר לחומוס?
ובכן, אפשר לשאול אותו הדבר על התתבילה, רוטב הפלפלים החריפים שנמצא כמעט כל מנת חומוס פלשתינית אותנטית, או על הפלפלים החריפים שלידה. למעשה, גם העגבנייה הבלאדית היא בסך-הכל צאצא רחוק של ירק פרואני, שהגיע לאירופה רק בעת החדשה.
אפילו הפיתה החלולה בה התרגלנו לנגב את החומוס, שבפי הערבים היא "לחם", חובז, היא חידוש מודרני. פיתות יוצאות חלולות כשאופים אותן בתנור חשמלי תעשייתי, או לפחות בטאבון לוהט במיוחד. הפיתות הערביות המסורתיות, שנאכלו פעם בכל בית ערבי, היו גדולות ושטוחות – כמו הפיתות הדרוזיות, כמו הלאפות העיראקיות, וכמו המצות שאפו אבותינו שבצקם לא הספיק להחמיץ.
אילו תוספות כן שייכות לחומוס? שמן הזית, כמובן, שהיה באזורנו משחר ההיסטוריה. הפטרוזיליה, שעל-פי שמה הגיעה אלינו כנראה מהרומאים. והבצל, שמוזכר בספר במדבר יחד עם השום, הקישוא, החציל והאבטיח.
אבל זה בדיוק היופי של "הטעם הישראלי", שהוא הדבר הכי קרוב שיש לנו לתרבות עצמאית. תחשבו על הפיתה הישראלית, עם הפלאפל המצרי, הצ'יפס האמריקני (ויש אומרים שצרפתי או בלגי במקורו), הכרוב החמוץ ממזרח-אירופה, הסחוג התימני והעמבה העיראקית – זה כור ההיתוך האמיתי שלנו.
וכמובן, אף פיתה לא יכולה להיות שלמה בלי חומוס וטחינה, כי אחרת זה לא חטצ"ס (חומוס-טחינה-צ'יפס-סלט). החומוס והטחינה, שהסתובבו כאן כמה זמן לפני הפפריקה, אבל הצבע האדום כל-כך הולם אותן.
לכן אני לא חושב שזה חטא גדול לפזר פפריקה על החומוס, ויש אנשים שאוהבים את זה כך יותר – מה זה משנה אם בגלל הטעם או בגלל המראה. כל אחד ומה שהוא אוהב.
15 בפברואר 2008 ב-09:12 //
פפריקה כקישוט על חומוס זה שארית משנות השבעים. ממש ממש מיושן.
17 בפברואר 2008 ב-12:15 //
אני דוקא אוהב את הפפריקה על החומוס שלי
7 באוגוסט 2008 ב-13:39 //
סבתא מוכנה לשתף איתנו את המתכון?
7 באוגוסט 2008 ב-13:13 //
סבתי בת 90 שתחיה עד 120 הגיעה ארצה מלבנון ומכינה חומוס כבר לפחות 75 שנים שמה תמיד פפריקה כקישוט לחומוס ביחד עם פטרוזיליה קצוצה ושמן זית.
וזה גם טעים מאד.