"החומוסייה בבית" היא סדרת מוצרים חדשה של סלטי צבר, שמנסה לסגור עוד קצת מהפער הגדול שבין הקופסא לדבר האמיתי. ההצלחה חלקית.

אנחנו לא מרבים לכתוב כאן על מוצרי חומוס בקופסא, וזה חרף היותנו אנשים די פרגמטיים בסך-הכל. כלומר, ברור שכולנו (טוב, רובנו) נאלצים לאכול פה ושם את החומוס התעשייתי – באין ציפור שיר וזה – ועדיין, לבדוק עבור קוראינו מוצרים כאלה זה סוג של הקרבה שקצת קשה לנו.

מסבחה של צבר מסדרת "החומוסייה בבית".

כמובן, יחי ההבדל הקטן בין מוצרים שהיצרנים שלהם מנסים לשכנע שאי אפשר להבדיל בינם לבין חומוס של חומוסייה (ע"ע החומוס של אבי מבית אחלה), שזה סוג של שקר-כלשהו, לבין מוצרים שבאמת נעשה ניסיון לגרום להם להזכיר את הדבר האמיתי, לפחות קצת.

מוצרי "החומוסייה בבית" החדשים של סלטי צבר מנסים לעשות את זה במקוריות ראויה לציון. הרעיון: אתם מקבלים חומוס-קופסא סטנדרטי (או למעשה, הגירסה המחוזקת, שיש בה יותר טחינה) באריזה שכוללת קופסא נוספת ובה גרגרים מבושלים ומתובלים ברוטב פלפלים חריפים. את הגרגרים אפשר לחמם במיקרוגל, כדי לערבב עם החומוס ולקבל משהו שמזכיר מסבחה או מנת חומוס גרגרים, תלוי במוצר.

מבחן דרך למסבחה

החלטנו להעניק למוצר המסבחה מבחן דרך הוגן. מכיוון שלסחבק אין מיקרוגל (וגם לא אופה לחם, מיקסר, סיר טיגון, מסחטת מיצים או טוסטר מתומנים), השתמשנו אני וא' (עכבר הניסוי העונה באופן רגיל לשם אלון) בבאן מארי כדי לחמם את התוספת, שאגב, מגיעה בכמות הרבה יותר מדי קטנה בשביל חצי ק"ג החומוס לו היא מצורפת.

הכנו מנה יפה בצלחת חומוס אותנטית ואפילו קישטנו בפטרוזיליה טרייה ואחרי התלבטות מסוימת גם הקרבנו קצת משמן הזית הגלילי שהיה בבית וממש מתאים לחומוס. לבסוף, התיישבנו לאכול עם פיתות טריות ומצוינות.

מוצרי "החומוסיה בבית" של צבר. ניסיון ראוי, הצלחה חלקית.

התוצאה הייתה מרשימה למראה אבל החיך לא השתכנע, או כפי שסיכם א' (אלון): "זה לא בלתי-טעים אבל מסבחה של חומוסייה זה לא". תכל'ס, הטעם של החומר המשמר עדיין הורגש, למרות התיבול.

יש לנו הרגשה שלו היינו מבשלים גרגרים ומגישים את המנה עם גרגרים חמים אמיתיים ועוד קצת לימון וכמון ושום טרי כתוש, התוצאה הייתה כבר ממש כמעט מזכירה חומוסייה (זה בעצם מה שעשו ב"חומוס אבי"). אבל כמובן, אם היינו מבשלים גרגרים כבר היינו מכינים את החומוס והמסבחה שלנו בעצמנו.

ומצד שני, אם לחזור למקום שבו פתחנו – יש מצבים בחייו של חומוסאי שבהם הולך לישון לא עם החומוס שהוא רוצה אלא אם החומוס שהוא יכול. בהשוואה לדברים אחרים שמתקראים "חומוס" ו"מסבחה" לחדשים של צבר אין מה להתבייש. בסה"כ הופתענו לטובה.