הוא גדול יותר, צהבהב מכורכום, מכיל עוף (יש גם לינק לגירסה טבעונית בהמשך) ואין בו גרם אחד של קמח מצה – ובכל זאת, אי אפשר לטעות בגונדי הפרסי: זהו קרוב משפחתו של הקניידלע הפולני. למרות שהמרכיב העיקרי שלו הוא חומוס טחון.

כופתת גונדי פרסית במרק העוף המסורתי. צולמה במסעדת שמשירי (נחלת בנימין 99 בתל-אביב, ליד שוק לוינסקי). הגונדי במסעדת סלימי, בדיוק ממול, טעים לא פחות אבל מוגש רק בחלק מימות השבוע.

זה תמיד משעשע להתבונן באנשים שרואים גונדי בפעם הראשונה כשהם יושבים במסעדה פרסית. יש להם פרצוף שקשה לטעות בו, שאומר "מה לעזאזל עושים פה קניידלך?!".

תכל'ס, הם לא כל-כך רחוקים מהאמת. הגונדי, כופתאה אוורירית בגון בז' שצפה במרק עוף, אמנם עשוי מחומוס טחון במקום קמח מצה, בתוספת של עוף מבושל במקום ביצה, אבל במראה, במרקם ואפילו בטעם הוא די מזכיר את קרוב משפחתו האשכנזי.

שימו לב שמדובר במאכל כשר לפסח גם בגירסה הפרסית, מה שמעורר חשד שהקניידלע הוא בעצם צאצא קולינרי של הגונדי שבשלב כלשהו עלה על דרך המשי ונדד מערבה. בדרך הוא גם דהה קצת ואיבד את הכמון, ההל והכורכום.

הכנת הגונדי קצת יותר מורכבת. המתכון המקורי (כנראה) מבוסס על גרגרי חומוס שהושרו ונטחנו, כמו פלאפל (הדגמה מאלפת בידי סבתא פרסית אמיתית בסרטון שבהמשך). יש מתכונים שמבוססים על קמח חומוס וישנה הגירסה הנפוצה במסעדות הפרסיות, שמבוססת על חומוס שנקלה ונטחן במיוחד (אפשר למצוא בחנויות תבלינים ובשווקים).

כותב שורות אלה גר קרוב מספיק למסעדות הפרסיות החביבות של שוק לוינסקי בתל-אביב, וזו כנראה הסיבה שעוד לא ניסה להכין את המאכל המצוין הזה בכוחות עצמו. בכל אופן, חיפשתי ומצאתי כמה מתכונים שנראים מוצלחים. הלינקים מייד אחרי הסרטון, שבו סבתא דבורה ההורסת מכינה גונדי:

מתכוני גונדי ברשת:

• מתכון הגונדי של סבתא דבורה בבלוג של משפחת יום טוב (מחומוס מושרה).
• מתכון לגונדי של רות אוליבר (מחומוס מושרה וכרעיים).
• גונדי במרק צח מתכון בבלוג פינת האוכל של גילי (עם חזה עוף וקמח חומוס).
• גונדי טבעוני בבלוג של רותם ליברזון (מחומוס קלוי ובלי עוף).