סקר: מי תהיה חומוסיית השישים?
גולת הכותרת של חגיגות ה-60.1 בבלוג החומוס: אתם מוזמנים לעזור לנו לבחור את חומוסיית השישים.
ברשימה שלפניכם יש 26 חומוסיות מכל רחבי הארץ. מתוכן אתם מתבקשים לבחור עד 5 חומוסיות – אלו שאתם הכי אוהבים, מעריכים, נהנים לאכול בהן וחושבים שהן ראויות להיכלל ברשימת חומוסיות השישים.
יש הרבה חומוסיות בישראל ולא יכולנו להכניס את כולן לרשימה – אבל אתם יכולים. אם יש חומוסייה שנפקדה מהרשימה, שלא בצדק לדעתכם, בחרו ב"אחר" והוסיפו תגובה עם שמה של אותה חומוסייה.
9 במאי 2008 ב-18:21 //
יללא חליל 🙂
מי שלא מצביע חליל בטוח לא טעם מהמסבחה שלהם 😛
9 במאי 2008 ב-19:10 //
אבו מארון – חיפה
9 במאי 2008 ב-22:08 //
טעם וריח, מג'דל כרום
9 במאי 2008 ב-23:51 //
הייתי מוסיף את מוסטפה קלבוני, שבאחד הימים פשוט נעלם – אין לי מושג לאן, אבל זה לא נראה טוב.
10 במאי 2008 ב-11:07 //
בין עזה לברלין מבצבת לי בראש, מבלי שתופיע ברשימה. ניחא.
10 במאי 2008 ב-14:26 //
לגולש שהוסיף את חומוס אסף בתל-אביב – מחקתי את התגובה שלך בטעות. סליחה.
10 במאי 2008 ב-15:16 //
החומוס של מסעדת "מקסים" בחיפה.
10 במאי 2008 ב-15:53 //
עדיין לא ניסית את חומוס אבו יאיא בכפר ויתקין ? רק תגיד מתי אתה מגיע לסביבה ואקח אותך לביקור בחומוסיה הכי נשית בישראל.
10 במאי 2008 ב-16:00 //
אבו-חאלד בהרצליה. נשמע מגוחך, לא?
10 במאי 2008 ב-16:55 //
חסרה לי המסעדה "כף הזהב" שבעכו. זה החומוס השני הכי טעים שיצא לי לאכול אחרי אבו אדהם
10 במאי 2008 ב-18:24 //
חומס פאיז, בעיר העתיקה בעכו, לא בכניסה הראשית אלא ליד היציאה לבית הספר קציני ים…וגם חמודי בעכו החדשה מול תחתנת אגד ואחרון לול בטירה בשוק
10 במאי 2008 ב-22:14 //
חליל ברמלה חומוס בשער שכם בירושלים המסעדה היקרה בכיכר רבין. ויש עוד כמה ממש טובות. זהירות מהמיצרי בכרם יש לו חומוס מפיל. חייבים לישון אחריו איזה שנצ של 4 שעות.
11 במאי 2008 ב-08:19 //
אני רוצה להוסיף לרשימות החומוסיות ! שרובן מת"א-וחלקן די חדשים.
וותיקים ומשובחים = הרבה יותר ! שהוכיחו עצמם משך שנים רבות-!-
ויותר מאשכרה והרבה שמות מוכרים אחרים…בזכות "החומוס שלהם".
מיפגש גשר-הירקון ! וכמו המי ומי ! שמרו ושומרים הרבה הרבה שנים
על איכויות חומוס שבהחלט ראויות להיצטרף לרשימות-!.
וגם:מוכרי חומוס וותיקים כמו רצאבי כרמי שמכר טונות של חומוס טעים במרכז שוק הכרמל הרבה שנים-!-ועבר לרחוב כורזים שבגבעתים.
מצורף קישור למיפגשי החומוס שלי עם חברים מתווכי נדל"ן והמלצות
http://www.goop.co.il/Goop/forums/ShowPost.aspx?PostID=176766
11 במאי 2008 ב-12:10 //
אבו חסן, טירה (במשולש)
11 במאי 2008 ב-13:05 //
חומוס המלכים בדיר אל אסד (ליד כרמיאל). אין אין אין עליהם. (חומוס חם!)
11 במאי 2008 ב-22:44 //
אבו נאדר עזב את עסקי החומוס. הוא מכר את חלקו לשותף שלו ומקים בית קפה ליד הממתקייה ביפת 42. שאלתי אותו מתי הוא יחזור לחומוס והוא אמר "קודם נגמור עם הבית קפה". אני מקווה שהוא יקיים את ההבטחה.
11 במאי 2008 ב-22:40 //
איפה אבו נאדר? חומוס מצויין ללא ספק.
12 במאי 2008 ב-00:34 //
שלום חברים,
אומנם רצוי לא לצאת בהכרזות מפוצצות אחרי פעם אחת בלבד שדוגמים חומסייה אלא לשוב אל מקום פעם אחר פעם, אולי גם עם משקפי שמש כדי למנוע זיהוי, ולדגום את המגוון. אבל אני רוצה להמליץ על חומוסייה קטנה ונעימה שרק היום במקרה יכולתי לאכול בה כי לרוב אני לא שם בשעות שהיא פתוחה (סגור בשישי).
מדובר בחומוס כנעני שנמצא ביהודה הלוי כשעולים למעלה בשד"ל. מקום מקסים, נקי מאוד, מנות גדולות וטעימות, ובעל הבית הוא איש מקסים ולבבי. התאהבתי אחרי פעם אחת ואי מבטיח לחזור.
12 במאי 2008 ב-08:19 //
חומוסיית שחר מעכו, רח' ויצמן 21 לא מופיעה ברשימה אבל כאוהב חומוס – זה החומוס הכי טעים, טחון ידנית ולא במיקסר.
12 במאי 2008 ב-09:51 //
חגי – תודה על הטיפ. נבדוק.
12 במאי 2008 ב-22:11 //
חומוסיה חדשה , על הדרך תלאביב – חיפה
אבו יא יא בבית חרות, בהחלט שווה עצירה
14 במאי 2008 ב-10:36 //
לא רשמתם את פינתי.
יש גם את מסעדת השכונות ברחוב סלמה בת"א. לא יודע אם הם יחזיקו מעמד אבל הם הפתיעו לטובה במשולשת שלהם.
14 במאי 2008 ב-12:28 //
אבו מארון בחיפה. מעולה, בעיקר החומוס עם הבשר והצ'יפס המתובל (אבל לא רק).
14 במאי 2008 ב-15:19 //
קודם כל שכחתם את מעצמת החומוס אבו גוש
ואחר כך שכחו שהחומוס הוא ירושלמי או שהוא בכלל לא חומוס
באבו גוש יש את המעדה הלבנונית
ואת שני האבו שוקרי
אבו שוקרי המקורי ואבו שוקרי היותר מקורי
בירושלים לא צריך לשכוח את עזורה בשוק העיראקי
אבל זו הזדמנות לומר שהוא מגזים כשהוא מבקש 20 שח למנה חומוס בלי פלפלים ובלי ביצה . זה באמת מוגזם.
ויש גילוי ממש טעים, זה מאהר ברמלה, ברחוב הראשי. החומוס שלו מעולה אבל הפול שהוא שם עליו הוא הטוב ביותר שטעמתי. כך שתבקשו חומוס עם פול שם , לא להתפשר על גרגירים.
פתחתם לי את התיאבון
ודרך אגב, אתם לא מעודכנים לגבי אבו שוקרי בעתירה בירושלים, כבר שנים שהחומוס שלו לא שווה כלום. חבל על הזמן. אולי יש כאלה שהצביעו בעדו כי הם זוכרים את החומוס שלו משנות השמונים ולפני כן.
14 במאי 2008 ב-19:49 //
אבו מרואן בחיפה
על החומוס-המשוושה-והצ'יפס-המטובל, האווירה הנעימה, ומוסיקת המואזין מהמסגד הקרוב
14 במאי 2008 ב-23:53 //
אהמממ… מה?! אבו נאדר עזב את עסקי החומוס? מה עלה בגורלו של הסניף ברח' אילת (שאמנם רמתו פחותה בהרבה משל הסניף המקורי ביפת)? אני חייב לציין שהמסבחה שהוגשה ביפת הייתה מנת האוכל האהובה עליי (כן כן, יותר משל אבו חסן…) בעולם כולו.
15 במאי 2008 ב-01:39 //
האיש –
כנראה שבבקלאווה הולך לו יותר טוב. הממתקייה שלו ממשיכה לפעול ואף מתרחבת, ובצדק רב – הבקלאוות, הבורמה והכנאפה שלו גם טובות וגם זולות יותר מכל אלטרנטיבה ביפו, לפחות ממה שאני מכיר.
הסניף ברחוב אילת מופעל על-ידי שותפיו לשעבר של אבו נאדר. הייתי שם פעם אחת לפני שהתברר לי המצב ולא כל-כך נהניתי. החומוס היה דומה אך לא זהה. יכול להיות שהם השתפרו מאז, ושיהיה להם בהצלחה והכל, אבל אני לא מסוגל ללכת לשם.
15 במאי 2008 ב-10:51 //
מפליא שחומוסיות כמו אבו עבד ברחוב יפת פינת סלסלה נפקד וכן האחים משהו ברחוב יפת מול חג חליל
15 במאי 2008 ב-14:05 //
הממתקיה שלו היא מקום אדיר ( גם החלבה שהם עושים לעיתים רחוקות היא לא פחות ממדהימה) גם בלי קשר למחיר.
לגבי החומוס, רגע לפני שנוציא הודעה שלשונה תהיה "החיך שלי מודיע בתדהמה…" ניתן לשותפים עוד איזה צ'אנס. בפעמיים שהייתי בסניף החדש (עם המנות הפחות טובות) הוא עמד מאחורי הדלפק ושם את המנות בעצמו. לפחות עכשיו יש לזה הסבר הגיוני.
וליגאל- לא נכביר במילים על החומוס הטוב (ולא מעבר לזה) של אבו אל עבד, מעבר לכך שמומלץ להזמין שם את מנת הכרובית המופלאה ובעיקר את התבשילים הנהדרים והבשר שלהם. בעיניי זה מקום לארוחה גדולה, ולא לחומוס. אצל האחים קלבוני מגישים חומוס בינוני ומטה. יש כמה חומוסיות צפון תל אביביות שמגישות חומוס טוב משלהם.. מה שכן, שמעתי על קיומו של קלבוני אחר שנסגר בעבר (אולי רק של אחד האחים?) שלפי הסיפורים הגיש חומוס מצוין. מישהו יכול לחדש בעניין?
15 במאי 2008 ב-14:58 //
אבו-שוקרי, אבו-גוש (המקורי, מספר 1…), הימני מבין השניים (עוד כשהיו שניים באותו הרחוב)
15 במאי 2008 ב-18:58 //
יגאל – קודם כל, הרבה חומוסיות נפקדו כי יש הרבה חומוסיות טובות ואי אפשר להכניס הכל. במיוחד בשביל חומוסאים כמוך, שהחומוסיות האהובות עליהן לא ברשימה, יש את האפשרות "אחר" ואת התגובות.
לגבי החומוסיות שהזכרת:
א. באבו אל עבד אכלתי קבוע, כל יום שישי, במשך קרוב לשנתיים. לפני קרוב לשנה הפסקתי אחרי שהחומוס השתנה פתאום ונעשה הרבה פחות מוצלח – כנראה בגלל שינוי פרסונלי כלשהו במקום. בכלל, כמה דברים השתנו באבו אל עבד ולא לטובה.
ב. האחים קלבוני – לי אישית עוד לא יצא לאכול שם ואני מקבל תגובות מעורבות.
17 במאי 2008 ב-19:35 //
שאלה לשוקי וכולם:
מישהו ניסה את "אבו חסן" שבעיר העתיקה בירושלים. כן כן, יש אבו חסן בירושלים, לא התבלבלתי.
בעבודתי הקודמת היו לא מעט עובדים ערבים שטענו שזו החומוסייה הכי טובה. כולם ללא יוצא מן הכלל.
מישהו ניסה?
25 במאי 2008 ב-23:46 //
לפני שממהרים להכתיר בזר פטרוזיליה את כל החומוסיות שמתהדרות בקידמות 'אבו' וממוקמות במקומות אקזוטיים לחברים מתל-אביב כדאי לשים לב לחומוסיה קטנה ועלומה ליד תחנת פז באזור התעשיה של חולון. קוראים אותה קלבוני ואם אני זוכר נכון יש קשר משפחתי להוא מיפו (אבל הטעם בליגה אחרת).
בעיני המחמוסיה הזאת (כן,כן מחמוסיה) היא ה-עילה להגיע לאזור התעשיה בחולון ובתור אחד שעירבב וכתב את מתכון החומוס הראשון באינטרנט הישראלי לדורותיו וביקר ברוב החומוסיות הערביות ברשימה למעלה אני חושב שאתם מפספסים את הנקודה העיקרית של החומוס- קוראים אותה הטחינה !
קצת טחינה = קצת טעם + בעלבית קמסן בן קמסן. וחומוס בעיקרו צריך בעלבית עם לב רחב- ואל תגידו שלא ידעתם כי החיים הם כמו nofollow אחד גדול.
פשוט תוסיפו טחינה.
27 במאי 2008 ב-19:15 //
חומוס המלאכים!!!! מספר אחד בארץ, אין שום חומוס שמתעלה על זה……………………………….בדוק!!
29 במאי 2008 ב-14:16 //
הלו !?!?!?!
איפה עלי קרוואן !?!?!?
מי זה בכלל כל המקומות ההזויים האלה שאף אחד לא מכיר ?!?!?!?!
לא היה ולא יהיה כמו עלי קרוואן !!!!
30 במאי 2008 ב-02:59 //
אריאל, אבו חסן הוא עלי קראוון. כרגע במקום הראשון.
3 ביוני 2008 ב-07:03 //
תנעמי חומוס בר- רמת השרון!!
15 ביוני 2008 ב-15:58 //
משאוושה בבוגרשוב בת"א. חומוס לא רע בכלל, אין חומרים משמרים/מלאכותיים באיזור וגם נוקטים אידאולוגיה סביבתית.
21 ביוני 2008 ב-02:33 //
יונתן – שמע דבר, אכן אכלתי שם, באבו-חסן בשייח ג'ראח, נמצא בסמטה קטנה היוצאת מרחוב סלאח-א-דין. ( קומה מתחת יש את אבו-עלי, המתאגרף-לשעבר, שהאווירה שם קצת פחות משהו – יש תחושה של מועדון הימורים דמיקולו.)
קיצר – חוויה אצלו. חומוס עדין-עדין, מסבחה סבירה פלוס (בירושלים זה הרבה), פול טוב, נדיבים בשמן, מגיע עם ערימה של פלאפלים חמימים. לטעמי, הטוב בירושלים, אולי לצד לינא, ולו רק בשל פסילת המתחרים:
עכרמאווי טוב, רק שהוא לא נותן שום תוספות, ומפגיז בפול
אבו שוקרי טוב, אבל לא נחמד, ומגיש קר
לינא ונזמי, יקירי הויה דולורוזה שלי, טובים טובים, אבל מפגיזים במלח לימון, זה כבר הזמן להודות בעודות. ראלב אמר לי!
ולגבי היהודים – אין חומוס טוב! לא במחנה יהודה ולא בשום מקום אחר. רחמוּ, פינ(י)תי, איזורע – כולם קמצנים, יקרנים והפול היחיד שיוצא להם זה פול פוזה. ומנה בעשרים שקל, בזריזות, מתחת לתמונה של אולמרט וספי ריבלין.
21 ביוני 2008 ב-02:48 //
תיקון תיקון תיקון
עכרמאווי שלנו מפגיז עם תבלון אלים במיוחד, יש טעם מאוד חזק ושתלטני של כמון. גם בחומוס וגם בפול.
עמכם הסליחה חבריי
21 ביוני 2008 ב-14:45 //
אני רציתי להוסיף לרשימה את אחד החומוסיות האהובות עלי, חומוסיה נטולת גינונים שהחומוס בה תמיד טעים, טרי ורענן בחמש השנים בהן אני נוהג לפקוד את המקום.
מדובר בחומוס בית לחם שבפלורנטין (פלורנטין פינת ויטל) – חומוס חמים, יציב מאוד (מעולם לא התאכזבתי ותמיד היה לי טעים), ממרחי ולא יציקתי.
המסבחה וחומוס הגרגרים מומלצים במיוחד, הסחוג שלהם הכי טעים ברדיוס של קילומטרים וגם הסלט כמעט ערבי ותמיד טרי טרי.
מסיבה שלא ברורה לי, אף אחד לא מדבר אף פעם על החומוס הזה והגיע הזמן מזמן.
לפחות לדעתי.
25 ביוני 2008 ב-12:37 //
אכן אבו שוקרי אותו אבו חסן הוא אותו עלי קראוון הוא אותו מוחמד שנמצא בחלק המזרחי של השוק (102 שולחנות לפני ספירת מלאי) אבל מדובר באחת הנפילות הגדולות…ביותר. חבר סחב אותי במבט ידעני רק כדי שאשלוף את המסקנות הבאות:
1- הרבה מדי מלח לימון (בכלל מלח לימון בעיני זה כרטיס אדום)
2- חשד סביר לשימוש באבקת מרק (כן כן…) עם פטרוזיליה bulit-in
3- יש קטיפתי שזה עם בועות אוויר עם משקל סגולי נמוך ויש מעובד מדי שזה בלי הבועות ובלי הנמוך.
לגבי סעיף 1 הבהרה: מלח לימון ומיץ לימון משומר הם המצאות רעות ותוספת גרועה לכל מאכל.
לימון סחוט טרי מכיל ארומה של טריות חורפית. מלח לימון זה פשוט חומצה ואני לא משתמש בו לעולם. שוב -לא חימצה- חומצה.
25 ביוני 2008 ב-18:45 //
הזקן – יש יותר משמץ של טעם במה שאתה אומר, ורק טעות קונספטואלית אחת – שלקחת חומוס. גולת הכותרת של אבו חסן זוהי המסבחה, לא החומוס. המסבחה הרבה יותר טובה, והיא כל-כך טובה שכאשר מוסיפים לה את החומוס והפול הדי קונבנציונליים בסה"כ של אבו חסן, מתקבלת משולשת משובחת מאד.
ומלח לימון הוא חומצה, זה נכון. בעולם טוב יותר לא היה צורך להשתמש בו לעולם, אבל בימים בהם ק"ג לימונים עולה כמו מנת חומוס אני לא יודע כמה חומוסיות טורחות להשתמש בלימונים. מיץ לימון משומר זה פשע. טעם הלוואי שלו בלתי נסבל.
12 ביולי 2008 ב-00:25 //
מה עם האוטובוס הכחול (הבלובס) בפרדסחנה?
20 ביולי 2008 ב-07:45 //
דיאנה,נצרת
אבו חסאן יפו
מרוואן,יפו
28 ביולי 2008 ב-09:08 //
מסעדת בוקר טוב בכניסה לירכא בתחנת הדלק דור…
חומוס דרוזי לבן, סמיך וחמצמץ בטעם משגע……לא מוכר אבל מי שלא טעם פשוט הפסיד.
כל פעם שאני בצפון אני נהנה מחדש וגם לוקח הביתה מישלוחה לחברים.
ובנוסף אסור לשכוח את החומוס המשחתי שגם אליו מתמכרים של מפגש הסטייק בת'א…..אמנם לאחרונה הם לפעמים קצת מפספסים איתו אבל עדיין לרוב זה חומוס מיוחד במינו.
18 באוגוסט 2008 ב-23:40 //
הזקן – אני יכול לספר לומר לך שהרבה מקומות שטורחים לסחוט לימונים לעיני כל, משתמשות במלח לימון בחדרי חדרים. ואגב, לא רק בגלל שזה חסכוני.
לגבי עלויות החומוס – המחירים של חומרי הגלם, בלי הלימון, עלו בעשרות אחוזים בחודשים האחרונים. אי אפשר לזלזל בזה.
ושמע, תמיד יהיו מקומות שהם אובר-רייטד והיתרון העיקרי שלהן הוא יחסי ציבור (ואנחנו משתדלים לכתוב כאן מדי פעם גם על מקומות קטנים ואנונימיים, כקונטרה). מצד שני, אותי יותר מעניין לנסות להבין מה בכל זאת יש בחומוס מסויים, שאני אישית לא מתלהב ממנו, שגורם להרבה אנשים כן לאהוב אותו.
דיאנה – ברשימת ה-To Do שלנו.
18 באוגוסט 2008 ב-22:49 //
אבו שוקרי -לגבי ההערה שלך על מלח לימון ולימון משומר.
בקילו חומוס (מוכן להגשה) יש אולי 2 לימונים ולא חסר חומוסיות אנונימיות (יחסית לרשימה למעלה) שמספקות אותו בנדיבות, ואפילו משתמשות בשמן זית נורמלי ולא באיזה תערובת "מקומית" של שמן זית וקנולה או משהו בסגנון.
הרי החומוס עצמו כמעט שלא עולה כסף ומבחינת עלות מנה- להוסיף לימון זה אשקרה שטויות במיץ.
מה שמתסכל בסיפור זה איך כל כך הרבה אנשים מתלהבים מחומוסיות עם מוניטין מפואר ולא מצליחים להבדיל בין משהו אותנטי מלא טעם ובריאות לדאווין נטו. בסופו של דבר הקטנות נסגרות ונשארים עם כל מיני אבו גוש למינהם…
18 באוגוסט 2008 ב-22:52 //
ולגבי דיאנה בנצרת (מוזכר שלוש תגובות מלמעלה)
אחד החומוסים הנהדרים שטעמתי.
עדין מאוד, אוורירי וקליל כמו מוס.
מיוחד ושונה.
לא מדובר במחמוסיה אלא במסעדה 'מזרחית ודווקא הבשר לא היה משהו…
21 באוקטובר 2008 ב-18:00 //
1. עלי קראוון (אבו חסן)
2. חומוס אשכרה.
3. אבו אדהם.
4. חומוס הסורים (כרם התימנים).
4. סעיד עכו.