חדש בבלוג

פטרוזיליה: יציקה בשדרות רוטשילד

בעיר תל-אביב, בין מגדלים לעבודות תשתית, קשה למצוא פינה נטולת בטון, חצץ, אבק וזיפזיף. פטרוזיליה, פינה שקטה וממוזגת בלב רוטשילד, מצליח להפתיע. עד גבול מאד מסויים.

פטרוזיליה
כתובת: שדרות רוטשילד 47, תל-אביב
שעות פתיחה: א-ה' 10-19:00
טלפון: 03-5162468
כשר

3.5 גרגרים

ארוחת צהריים עם ר' היא עיסקה לא רעה. קודם כל, כי הוא משלם. הוא תמיד משלם. זה עניין אידיאולוגי ועסקי פשוט עבור ר', איש שיודע לכלכל את צעדיו בתבונה גם בעולם האידיאות וגם בעולם המצלצלין. הפעם דווקא רציתי לשלם – ולו כדי לתת לו תירוץ להזמין אותי לארוחה יקרה יותר בזמן אחר – אבל לא הספקתי.

פטרוזיליה. חומוסרשמית פטרוזיליה היא "גריל בשרים", שזה בעצם שם יפה לשיפודיה. שלא במקרה, המקום די מזכיר את מפגש הסטייק הידוע (דרך בגין 37), כמובן – עם התאמות מתבקשות לטריטוריה הרוטשילדית (מלצריות צעירות במקום מלצרים גברתנים, למשל). גם המחירים קצת יותר זולים (עם דגש על "קצת").

תקראו לזה מזל (או ציפיות מוקדמות נמוכות), אבל האוכל בסך-הכל הפתיע לטובה. הפלפל הממולא שלי, שעצמתי עיניים כשהוגש, היה בסופו של דבר סביר פלוס-פלוס. ר', כך נראה, היה מרוצה מהשיפודים שלו, למרות שהמג'דרה איתם הוגשו הייתה די גרועה. הזמנו גם שתי מנות חומוס – אחת עם צנובר (27 ש"ח) ואחת חומוס-פלאפל (25 ש"ח), שהתגלה במפתיע כחומוס שלצדו צלוחית ובה 3 כדורי פלאפל. הפלאפל היה תפל. החומוס דווקא היה טעים בהחלט.

זהו חומוס חמצמץ מז'אנר היציקה, תמים למראה אבל בעל טעם עשיר יחסית שהזכיר לי קצת את זה של 206. כמובן, הגיע ערום מתוספות ורק אחרי שביקשנו הביאו משהו חריף לטבול בו את הפיתה. קצת מביך כשחושבים על זה: הוא גם הגיע ללא פטרוזיליה. ובכל זאת, למרות הכל – הופתעתי לטובה.

כאן המקום להסתייג: חברתי החומוסאית המהוללת ע', שהזדמנה למקום בזמן אחר, טוענת בתוקף שהחומוס שהוגש לה ולחבריה היה מאכזב עד מאד. ע' היא אמנם אבו-חסנאית בימים כתיקונם, אבל טוענת שהיא לא מפחדת גם מיציקות.

יכול להיות שזה עניין של יום או שעה, ויכול להיות שע' וחבריה היו מתוסכלים ומהמחירים. בכל אופן, בשביל ארוחת צהריים עסקית שמישהו אחר משלם עליה, המקום בסדר.

5 תגובות על פטרוזיליה: יציקה בשדרות רוטשילד

  1. Abbu Rani Fan Club Band
    15 במרץ 2009 ב-01:24 //

    החומוס של פטרוזיליה היה אחד החומוסים הראשונים שטעמתי, כשהרפרנסים היחידים שלי היו חומוס מקופסה, משחות ששמים בשווארמות והקומפלט מרחוב יבנה.

    בתקופה ההיא (לפני 7-8 שנים) דווקא פוצצו את המנה בפטרוזיליה, אבל התוצאה הסופית בכל זאת היתה כמו מה שיוצא כשאתה לוקח חומוס מקופסה, מורח אותו יפה על צלוחית קעורה ומפזר שמן זית ותבלינים (ופטרוזיליה). בפעם השנייה שאכלתי שם (שנתיים אח"כ, אלוהים יודע מדוע) הוא אפילו היה צונן באופן מחשיד.

    אתה כמובן לא אמור להקיא מזה, אבל גם לא לשלם 20 ומשהו שקל.

  2. או שהחליפו את הקופסא או שהחליפו את זה שמכין את החומוס.

  3. אתמול (שבת) נזדמן לי לאכול בחומוס האסלי המקורי המקורי…
    המקורי בהחלט (בלי סניפים) מזה 60 שנה.. ברח' יפת.

    וזו היתה נפילה.. אל תשאלו.
    גם לא טעים בעליל. גם כאבי בטן ( ולחצי גזים בלילה.. שלא תדעו עוד צער ).

    אכלנו אותה.. וזה מעצבן.

  4. אם לא טעים אני משלם ,משאיר המנה והולך לעולמים.ככה עשיתי באשכרה וברוני פול.

  5. זה ממש גילוי שיש שם חומוס! אף פעם לא אכלתי שם, למרות שאני גר קרוב. ועכשיו בטח שהשתכנעתי לוותר.

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*