אז כמה קלוריות יש בחומוס?
בקצרה: 700-1200 קלוריות למנת חומוס ממוצעת + פיתה אחת, סביר לארוחה העיקרית של היום
במנת חומוס + פיתה אחת יש 700-1200 קלוריות. סביר בשביל הארוחה העיקרית של היום. החומוס כשלעצמו לא משמין – מה שמשמין הן בעיקר הפיתות והמטוגנים שלצד המנה.
מכירים את האנשים שאומרים שהם אוהבים חומוס אבל לא מרבים לאכול אותו משום שהוא משמין? אתם בטח כבר יודעים שזו שטות, אבל בואו וקבלו את ההסבר המלא, כדי שתוכלו להסביר להם בפעם הבאה כמה הם טועים.
חומוס טוב אמור להכיל בעיקר שלושה מרכיבים: גרגרי חומוס (חימצה) מבושלים, טחינה גולמית ומים.
כשלעצמם, גרגרי החומוס אינם משמינים. החומוס הוא קטנייה משביעה, שאמנם מכילה פחמימות אך גם בעלת תכולת חלבון גבוהה, הרבה סיבים תזונתיים, וערך גליקמי נמוך (10-15). הגרגרים תורמים למנת חומוס כ-200-400 קלוריות (בהתאם לגודל המנה והמתכון), שהזמן הנדרש לגוף כדי להפוך אותן לאנרגיה ארוך יחסית. במילים אחרות: החומוס יוצר תחושת שובע לזמן ארוך בלי להפציץ אתכם בקלוריות, וזה טוב למי ששומר/ת.
הטחינה היא אמנם מאכל בעלת תכולת שומן גבוהה, אבל זהו "שומן טוב" והטחינה בכלל היא סוג של סופר-פוד, עם שפע של מינרלים, חלבונים, חומצות אמינו ומה לא. הטחינה אמורה להוות 15-30 מהחומוס (תלוי במתכון) ולתרום למנה עוד 200-600 קלוריות (תלוי בגודל המנה).
במנת חומוס יש כ-450 עד 950 קלוריות, ובתוספת של פיתה מדובר על 700-1200 קלוריות. כחלק מתפריט רגיל (2000-3000 קלוריות ליממה, בהתאם למין, גיל, גובה, משקל וכו'), מנת חומוס בתוספת של סלט ירקות היא ארוחה משתלמת מבחינה תזונתית. היא מזינה, משביעה לשעות רבות, ולא תגרום לכם לחרוג מתקציב הקלוריות שלכם.
אז מה בכל זאת משמין בחומוס? הפיתות כמובן. מנת חומוס אפשר לאכול עם פיתה אחת – שזה בסדר. אפשר לאכול עם שתיים – שזה כבר משמין. ואפשר לאכול בכלל מסבחה, עם מזלג, בלי פיתה בכלל. אם היא טובה וטעימה זה כיף, וחסרון הפיתה אינו מורגש, וכבר מדובר בארוחה דיאטטית ממש.
מה לגבי שמן זית? במחקר גדול מ-2006 נמצא שאנשים שצריכת שמן זית בכמות גדולה בכחלק מדיאטה ים-תיכונית, לא גורמת להשמנה.
הניסיון מלמד שרוב האנשים שהעניקו לחומוס מקום של כבוד בתפריט שלהם, לא השמינו כתוצאה מכך ורבים מהם אפילו מרזים – בתנאי שהם לא התחזרו על הפיתות, אכלו ערימות של צ'יפס וקינחו ב-2-3 בקלאוות. מותר לחרוג מדי פעם אבל עדיף לא להיסחף.
חשוב לסייג (כי אחרת אנשים יגרמו לעצמם נזק): חומוס אינו יכול לשמש כמרכיב יחיד בתפריט שלכם. למעשה, כל דיאטה שמבוססת על אכילת מזון יחיד או קבוצה קטנה של מזונות, היא דיאטה מסוכנת שעלולה גם לפגוע בבריאותכם וגם לדפוק לכם את חילוף החומרים כך שבסופו של דבר תשמינו. תאכלו אוכל מגוון, מסוגים שונים ובמצבי צבירה שונים (טרי, מבושל, מאודה וכו'), אל תגזימו עם הפחמימות, ואם אתם לא מרוצים מהבריאות או מהמשקל דברו עם רופא המשפחה והדיאטן/ית שקופת-החולים מעמידה לרשותכם (כמעט) בחינם.
19 בנובמבר 2006 ב-14:05 //
לחומוס טוב מוסיפים כמה כפות שמן זית משובח. ככה שכמה כפות שומן של שמן זית + כמה כפות שומן של טחינה….
לא הדבר הכי משמין אבל מכאן ועד "דיאטטי"….
23 בדצמבר 2006 ב-16:41 //
אני נוהג לנגב את החומוס עם פרוסות הבצל ורק בסוף מנקה את הצלחת עם הפיתה.
25 בינואר 2007 ב-16:26 //
האם ניתן להשיג חומוס ללא קליפה?
לטענתך, בין שמקפידים להסיר את קליפת החומוס ובין אם לאו אין כל שינוי בטעם. טענה זו מקובלת עלי ואולם קיים הבדל במרקם (ללא הקליפה מתקבל מרקם משחתי וחלק יותר). ישנה שיטה טובה ומקצועית יותר להסרת הקליפה לאחר הבישול (מאשר לעבור גרגר גרגר כפי שציינת) אך האם ניתן להשיג חומוס קלוף ובכך לותר על התהליך? כידוע, ניתן להשיג עדשים ללא קליפה, אפונה (יבשה) ללא קליפה והדוגמה הטרויאלית ביותר הינה האורז הלבן או האורז המשוייף שכולנו מכירים שהינו אורז שהקליפה הוסרה מעליו באמצעות שיוף.
תודה
וכן, כל הכבוד על האתר, על הרעיון, על הרצינות, על המתכונים המדויקים, אפילו על ההגהה.
25 בינואר 2007 ב-21:15 //
רונן – תודה על המחמאות. תבוא כל יום.
אי אפשר למיטב ידיעתי לקנות חומוס נטול קליפה. גם אפונה ושעועית לא קונים בלי קליפה אלא בלי התרמיל. האורז שייך למשפחה אחרת וכך גם החיטה ושאר הדגנים, שהקליפות שלהם נוטות לנשור או להתקלף כשהם יבשים. הקליפה של החומוס היבש נוטה להתקלף אחרי שעתיים של בישול.
לחומוס גם אין צורה סימטרית שמתאימה לשיוף.
אני לא יודע מה האפשרויות עם חומוס טרי ולמען האמת לא ידוע על שום מקום שמוכרים בו חומוס טרי. בכל אופן, ההבדל בטעם בין פול ירוק וחום (מיובש), למשל, הוא גדול מאד. לא ברור בכלל שאפשר לעשות חומוס עם גרגרים טריים ולא מיובשים.
14 בפברואר 2007 ב-18:59 //
שלום חברים
לאוהבי החומוס החביבים ,כדאי לדעת , ואני בטוח שחלק מכם כבר יודעים :
לחומוס בקופסאות – צבר, שטראוס וכל ה "מתחרים " מוסיפים שמן לחומוס הטחון , ולי נראה שזה לא שמן זית כתית מעולה, בכדי להביא למרקם חלק ומגרה,
השמן הזה הוא הסיבה לשומנים הרבים בחומוס התעשייתי, מה עוד שאי אפשר לדעת את הסוג והאיכות של השמן כי הוא מוסווה בשמות משמות שונים, ועוד יש מני מרעין בישין באותו ממרח המתקרא "חומוס" שמתחבאים תחת ההגדרה חומרי טעם וריח. . .
אז תאכלו חומוס ומסבחה וגרגרים אצל מישהו , לא משנה מי ( אני ממליץ על חלילי מול העיריה בת"א) ותהנו מממשהו טוב ולא משמין , בלי הרבה פיתות. . . .
בתיאבון
15 בפברואר 2007 ב-01:20 //
רונן – למה רק לרמוז בלי להסביר? מהי אותה "שיטה טובה ומקצועית יותר להסרת הקליפה לאחר הבישול"? ספר, ספר!!
5 באפריל 2007 ב-18:49 //
בואו ולא נהפוך חוויה קולינרית להמלצה תזונתית. משפט אחד במאמר מאוד צרם לי: "אכילת שומן כשלעצמה אינה גורמת השמנה – כדי להפוך את הקלוריות לאנרגיה ולצבור אותה דרושות פחמימות.", זו הטעיה מיותרת.
כל עודף קלורי עובר תהליך סינתוז בגוף המתבטא בגידול בנפח רקמת השומן – כלומר, גופנו, המכונה המופלאה, יודע להפוך כל עודף קלוריות לשומן שייאגר בתאי השומן (לעת צרה), בין אם מקור הקלוריות פחמימות, חלבונים או שומנים. יש לתת את הדעת כי שלושת רכיבי המזון יכולים להפוך לסוכרים ושומנים בגופנו!
אם לצורך פעילותך היומיומית גופך דורש 2000 ק' ואתה צורך ומאביס 3000 ק' – אתה תשמין.
המיתוס שבבסיס האמירה כי "פחמימות משמינות", מתייחס להפרשת האינסולין המוגברת בזמן צריכת פחמימות. אינסולין, כידוע, הוא ההורמון שאחראי על ספיגתם של הסוכרים (גלוקוז) מהדם אל תאי הגוף, כמו גם נוכחותו מעכבת פירוק רקמת שומן לצורכי אנרגיה; השומן שבדם מנותב אל מאגרי השומן בנוכחותו. אך לשם כך יש צורך בעודף קלורי – לא ייתכן מצב של אגירת שומן כאשר קיים חסר קלורי!
יתרה מזאת, שומן המגיע מן המזון לא נדרש לסנתוז, אלא לפירוק בלבד, והוא מנותב היישר אל תאי השומן בעת עודף קלורי. לא כך דינן של פחמימות ובייחוד חלבונים.
לסיכום: איכלו בהתאם לצרכים האנרגטיים שלכם. ועדיף שמזונכם יכיל כמה שפחות שומן ופחמימות אך לא להימנע מהם.
6 באפריל 2007 ב-12:26 //
למנהל –
נכון שקלוריות הן עדיין המדד הנוח ביותר עבור שומרי משקל, אבל יש כבר מספר ניסויים מתועדים שבדקו את ההשפעה של הגדלת כמות השומן בתפריט על ההשמנה והראו שסוג השומן חשוב יותר מכמות הקלוריות. או אם תרצה – שסוג הקלוריות חשוב לא פחות ממספר הקלוריות.
גם מה שאתה מכנה "ניתוב השומן אל תאי השומן" הוא תהליך שדורש פחמימות. זו אחת הסיבות לכך שדיאטת אטקינס עובדת. נכון, לאורך זמן היא מסוכנת לבריאות, אבל בטווח הקצר אפשר לאכול חלבונים ושומנים בלי הגבלה ולא משמינים, משום שאין פחמימות בתפריט. לא מומלץ אבל מוכיח את הנקודה.
לתפריט עתיר שומן יש חסרונות אחרים, אבל במה שקשור להשמנה – השומן הוא לא הבעיה. הבעיה היא עודף שומן + עודף פחמימות. זה מה שמאפיין את התפריט המערבי.
ספציפית, באכילת חומוס, השומן מאט את העיכול וגורם לשחרור איטי של גלוקוז לדם. במצב כזה הגוף פונה למאגרי הגליקוגן שלו, ובסופו של דבר האפקט עשוי להיות של הרזיה ולא של השמנה.
23 באפריל 2007 ב-21:27 //
כאשר "חומוסולוג" מתיימר להפוך לתזונאי – אי דיוקים הם דבר שלא מן הנמנע. אל תיפגע. ראה זאת כתמריץ להמשיך ולהעמיק במחקרים עדכניים יותר.
הערך הגליקמי לא עוד משמש מדד אמין. נקודה. צאו מזה! האינדקס הגליקמי (IG) שנוי במחלוקת.
ערוך חיפוש: glycemic index myth
אמחיש לך על דרך החומוס:)
מנת חומוס בעלת IG נמוך + פיתה בעלת IG גבוה = IG נמוך יחסית. החומוס מאט את ספיגת הפיתה. כך בכל ארוחה המורכבת ממגוון מזונות בעלי IG שונה. וזו לקונה אחת בשיטת ה-IG הבעייתית.
טענת כי: "נכון שקלוריות הן עדיין המדד הנוח ביותר עבור שומרי משקל, אבל יש כבר מספר ניסויים מתועדים שבדקו את ההשפעה של הגדלת כמות השומן בתפריט על ההשמנה והראו שסוג השומן חשוב יותר מכמות הקלוריות. או אם תרצה – שסוג הקלוריות חשוב לא פחות ממספר הקלוריות."
עוד מיתוס. סוג השומן לא משנה כהוא זה כאשר דנים בהשמנה גרידא. מאספקט בריאותי, ודאי שכן. ואת ה"ניסויים המתועדים", אם יש כאלה העומדים בסטנדרט מתודולוגי, סתרו אם כך מאות ניסויים אחרים, שמשמשים כמסד לעקרונות התזונה הנכונה.
דיאטת אטקינס: עובדת מסיבות אחרות לגמרי מאלה שנדמה לך. צריכת חלבונים מוגברת היא הסוד. צריכת חלבונים ידועה כיום כמזרזת תחושת שובע – אדם הניזון מתפריט עשיר בחלבונים צורך פחות קלוריות בסך הכללי. וזה בדוק! שאל כל ספורטאי אתלטיקה כבדה…
שומן "מאט עיכול": פשוט לא נכון. שומן פשוט לא מייצר גל של עליית רמת הסוכר. מחקר מעניין שנחשף בתכנית של ה-BBC שעסקה בדיאטת "אטקינס", מגלה אף שהשומן אינו מוביל לתחושת שובע, בניגוד למיתוס.
"…הגוף פונה למאגרי הגליקוגן…": הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירים. המוח תלוי באספקת גלוקוז מהגליקוגן. שאר הגוף צורך בעיקר אנרגיה משומן, כאשר הגליקוגן משמש את השרירים לפעילויות עצימות יחסית. דלדול מאגרי הגליקוגן קורה בעת פעילות עצימה וממושכת מאוד. לא כתוצאה מאכילת מזון "הנספג לאט"! הרבה לפני שמאגרים אלה ידלדלו, תחוש ברעב כבד ותשישות, וגופך יעבור לצריכת שומנים מיטבית כחלופה אנרגטית. כל זה לא קורה אם אוכלים מזון בעל IG נמוך ומחכים לרזות…
הרזיה הנה תוצאה של "חוב אנרגטי", לא שום ברירה של מזונות בעלי IG נמוך. גם לא חומוס. זאת נקודה שחומקת מכם. על מנת לרזות יש צורך בתפריט המכיל פחות קלוריות מהנדרש לגוף. אין קיצורי דרך. "חוב קלורי" יכול שיהיה מפעילות גופנית בלבד – לעניינינו אין זה משנה.
לסיכום… למד/לימדו על תזונה מהי, ולא על תזונה בראי החומוס. למידה מגמתית סופה בורות חלקית.
תזונאות והדרכה בחדר כושר הם מקצוע. אין שם מקום לדילטנטיות.
22 בדצמבר 2010 ב-07:42 //
שלום שלום,
הכנתי את החומוס לפי המתכון. המרקם יצא סבבה והכל אבל הטעם, אפעס, קצת אנמי, חלש.
מה עושים? מה מוסיפים? אני יודע שטעם זה עניין סובייקטיבי ובכל זאת אשמח לטיפ של מקצוענים.
אגב, כמו שבעברית המילה "אדם" מקורה מהמילה "אדמה", המילה היוונית "הומנוס" (=אדם) מקורה מהמילה "הומוס" (=אדמה). כלומר, בני האדם מקורם בחומוס. מרגש, לא?
16 באוגוסט 2011 ב-12:48 //
הומוס זה רקבובית, ראה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A1
4 בינואר 2012 ב-22:35 //
התגובה האחרונה של מנהל חדר כושר ויועץ תזונה היתה מאוד מצערת. בעיקר בגלל שהיא מתעלמת מנקודה בסיסית: בדיאטת אטקינס בן-אדם יכול לצרוך יותר קלוריות מהנדרש לגוף, ועדיין לרזות.
זו עובדה שאי אפשר לחמוק ממנה, לצערם של דיאטנים ודיאטניות ברחבי כל העולם.
אז נכון שדיאטת אטקינס שנויה במחלוקת. נכון שהאינדקס הגליקמי שנוי במחלוקת. אבל אם בודקים את אחוז האנשים שחוזרים למשקל המקור (ויותר ממנו) אחרי דיאטה, כל הדיאטות המודרניות צריכות להיות שנויות במחלוקת. לטווח ארוך הן פשוט לא עובדות לרוב האנשים.
מה שבוודאי לא צריך להיות שנוי במחלוקת זה –
א. חומוס טרי שהוכן במקום איכותי הוא אוכל מזין ובריא.
ב. אם אוכלים חומוס במידה ופיתה במידה, אפשר לשלב את זה בכל דיאטה שהיא.
ג. אומלל הוא האדם שאיננו אוכל חומוס.
24 בינואר 2012 ב-19:08 //
גיל, אתה טועה, אנשים אינם מרזים בדיאטת אטקינס אם הם לא נמצאים בחוסר קלורי.
ה"הרזיה" היחידה שאולי יכולה להתרחש במצב כזה היא איבוד משקל זמני עקב איבוד מאגרי גליקוגן והמים שנלווים אליהם (כל גרם גליקוגן סופח אליו כ-2-3 גרם מים), משקל זה עולה חזרה ברגע שמתחילים לאכול פחמימות.
כל דיאטה שמתיימרת לגרום להרזיה ע"י שימוש בשיטת קסם – בסופו של דבר פשוט גורמת לאנשים להכנס לחוב קלורי ע"י טריקים שונים כגון "לא לאכול פחמימות/לא לאכול בבוקר/לא לאכול בערב/לאכול סלט לפני כל ארוחה"
25 בינואר 2012 ב-12:16 //
אלי יקר, אני לא יודע מה מקורות המידע שלך. המחקרים שאני מכיר ומומחי התזונה שאני מכיר, גורסים אחרת ממך.
דיאטת אטקינס שמה על השולחן כמה תהליכים חשובים מאוד שעדיין נלמדים. עם כל הביקורות שאפשר וצריך למתוח עליה, היא בוודאי איננה שיטת קסם.
למותר לציין שהמחקר מציין מספרים לא מבוטלים של אנשים שירדו בדיאטת אטקינס והצליחו לשמור על משקלם לאורך שנים ארוכות. אני אפילו מכיר אישית כמה מהם. בהתחשב בכך שעל פי דיאטת אטקינס חוזרים לאכול קלוריות, איך תסביר את "קסם" הישארותם במשקל ?
במקום להתעקש על מנטרות, כדאי לנסות ולחשוב באופן ביקורתי על מה שלימדו אותך.
ואם אתה עדיין מתעקש, בוא עשה ניסוי קטן: החלף 2 פרוסות לחם בדיאטה שלך בשווה הערך הקלורי של חלבון עתיר שומן. עדכן אותי בשינויים במשקלך בעוד חצי שנה.
25 בינואר 2012 ב-15:55 //
הניסוי שאתה מציע יכול לגרום להרזיה אך ורק בגלל שחלבון עתיר שומן יגרום לתחושת שובע גדולה ולאורך זמן הרבה יותר מ-2 פרוסות לחם, ובכך יצמצם את סך צריכת הקלוריות לאותו יום.
מצד שני אני מציע שתאכל חלבונים ושומנים בלבד אבל תוודא שאתה עובר את מכסת הקלוריות שלך בסוף כל יום, ותעדכן אותי בשינויים במשקלך בעוד חצי שנה.
בכל מקרה, אשמח אם תצרף קישורים למחקרים שאתה מתבסס עליהם.
25 בינואר 2012 ב-17:14 //
הטיעון שלך מתעלם המאזן האנרגטי של פירוק המזונות, ומהדרך שבה סוג המזון הנאכל יאוחסן/ייצרך על ידי הגוף.
באשר לניסוי המוצע ולסירוב שלך – ככה זה. אנחנו תמיד מוכנים להילחם עד טיפת השומן האחרונה של האחר.
אני מקווה שאתה מודע לכך שהניסוי המוצע על ידך: צריכה של שומנים וחלבונים בלבד – איננו מומלץ על ידי אף דיאטה קיימת. בוודאי לא בדיאטת אטקינס, בה התקופה של תזונה דלת פחמימות להחריד היא קצרה מאוד.
ויותר ברצינות, לבקשתך:
מחקרים מדעיים:
http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0708681
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0140673656916919
דיווחים בתקשורת הפופולרית:
http://www.nytimes.com/2002/07/07/magazine/what-if-it-s-all-been-a-big-fat-lie.html?pagewanted=all&src=pm
http://www.bodybuilding.com/fun/md66.htm
קריאה נעימה.
6 בפברואר 2012 ב-23:40 //
עברתי על המחקר ורק רציתי לציין שהנתון על איבוד משקל גבוה יותר לדיאטה דלת פחמימות נובע מהעובדה שיותר אנשים מהקבוצה התמידו בדיאטה, מכיוון שאנשים שפרשו באמצע נכללו גם כן בחישוב הממוצע לכל קבוצה. העובדה שלא הייתה הגבלה על קלוריות בדיאטה הנ"ל עדיין לא מעידה על כך שאנשים אכלו מעל להוצאה היומית שלהם.
עם זאת, אין ספק שיש מספר לא מבוטל של אנשים שדיאטה דלת פחמימות מצמצמת את תחושת הרעב שלהם ומקלה עליהם מבחינת ההתמדה בה (ואחרים שאצלם קורה בדיוק ההפך).
7 בפברואר 2012 ב-10:05 //
אלי,
השובע באטקינס נובע גם מסוג הקלוריות וגם מהכמות.
המחקרים שאני מכיר שעסקו בבדיקת היקף צריכת קלוריות בדיאטות ממשפחת אטקינס לעומת דיאטות "רגילות" מראים שאנשים צורכים יותר קלוריות בדיאטת אטקינס ובכל זאת מאבדים יותר משקל.
ראה למשל הקישור הבא שמסכם 3 מחקרים (באופן נמרץ יותר מהקישורים שהבאתי קודם), שאולי יהיה קל יותר לקריאה. שים לב במיוחד לסיכומי המחקר השני והשלישי – http://www.bestlowcarbs.com/article1100.html
ואם אין לך כוח/זמן, אני אסכם בקיצור נמרץ עוד יותר –
א. הישוו בין דיאטת דלת-פחמימות של 2100 קלוריות לגברים ו-1800 לנשים לדיאטת דלת-שומן של 1800 קלוריות לגברים ו-1500 קלוריות לנשים; האוכל סופק על ידי החוקרים; נעשה מאמץ מיוחד לשים את הדגש על פערי שומן-פחמימה כששאר הרכב הדיאטה דומה; נעשה מעקב אחרי הצריכה בפועל. המשתתפים בדיאטה הדומה לאטקינס ירדו יותר במשקל.
ב. ההסבר המוצע: יש עדויות לכך שבדיאטה מסוג אטקינס הגוף מוציא יותר אנרגיה במנוחה מאשר בדיאטה דלת-שומן.
זה כמובן לא אומר שדיאטת אטקינס היא היתר זלילה ללא מעצורים, זה לא אומר שדיאטת אטקינס מתאימה לכל אחד וזה לא אומר שאין בה את הבעיות שלה.
אבל זה כן אומר שחוסר קלורי איננו המפתח היחיד לירידה במשקל.
מה שבוודאי נסכים לגביו זה שכל אדם שמבקש לעשות דיאטה – תהא אשר תהא – צריך לזכור את כלל הזהב: דיאטה עושים במתינות או לא עושים בכלל.
11 בפברואר 2012 ב-00:24 //
תודה, עברתי על התקצירים אבל אשאל שאלה קטנה – האם החוקרים קיזזו את ההבדלים במשקל שנבעו עקב ריקון מאגרי הגליקוגן בדיאטה דלת הפחמימות? אצל אדם גדול ההבדל יכול להיות די משמעותי.
לגבי כלל הזהב הייתי מרחיב ואומר: הדיאטה הכי טובה היא דיאטה גמישה שאפשר לדבוק בה.
11 בפברואר 2012 ב-00:29 //
דרך אגב גם בעמוד שהבאת כתוב שחוסר קלורי כלשהו הוא הכרחי לאיבוד משקל, בניגוד למשפט שכתבת באחת ההודעות שגרם לי להגיב לך לראשונה: "…בדיאטת אטקינס בן-אדם יכול לצרוך יותר קלוריות מהנדרש לגוף, ועדיין לרזות."
מקווה שהגענו להסכמה בנושא הזה, וזהו גם כלל חשוב מאוד שיכול למנוע תסכול רב אצל אדם שמתחיל דיאטה.
29 באפריל 2012 ב-21:33 //
@גיל: נעים לשמוע מישהו מדבר בהגיון.
@אלי:
כמה גברים אתה מכיר שאמורים לצרוך 2100 קלוריות ביום ?!?
נשים שאמורות לצרוך 1800 קלוריות ביום ?!?
כל האנשים שאני מכיר שעשו דיאטה היו אמורים לצרוך ***באופן קבוע*** לפחות 300 קלוריות פחות!!!!!!!
כלומר על בסיס מה שנאמר לעיל שאתה בעצמך קיבלת והסכמת לו – "בדיאטת אטקינס בן-אדם יכול לצרוך יותר קלוריות מהנדרש לגוף, ועדיין לרזות" !
9 במאי 2012 ב-15:37 //
שלום לכולם, במקרה נכנסתי לאתר תוך כדי חיפוש מידע על ערך תזונתי יותר מעמיק על חומוס, וראיתי את הדיון שמתנהל פה בנושא תזונה, אני אומנם לא "תזונאי" מוסמך, אבל אני חושב שאני יוכל לעשות פה קצת סדר בבלאגן וגם להפנות לקצת חומרים מעניינים.
נתחיל בסיפור קצר, אני בן 22, הייתי ילד דיי שמן, עד שהתחלתי לצמוח לגובה, ובגיל 17-18 הגעתי לגובה מטר 85 ושקלתי באיזור ה72-74 קילו, עד שעברתי לגור בארצות הברית לחצי שנה, ומיד אחרי זה התגייסתי (בצבא אין תזונה משהו) והעליתי כמעט ל90 קילו.
ניסיתי לרדת במשקל כל תקופת הצבא ולא הצלחתי, חשבתי שאני אוכל "בריא", ושאני אומר בריא אני מתכוון לתזונה אם מעט שומן, אוכל דגנים מלאים במקום פשוטים (אבל הם היו עיקר התזונה שלי) וכל מיני דברים דיאטטיים כאלה ואחרים.
הכל השתנה שראיתי את הסרט "FAT HEAD" (שמנצ'יק בתרגום לעברית) שאומנם הרבה פרטים שם לא מדוייקים, אבל הוא פתח לי את הראש לכיוונים בתזונה שלא ידעתי שקיימים, הרי כווולללםםם יודעים שמי שמשמין זה בגלל שהוא אוכל יותר קלוריות ממה שהוא שורף, ומי שמרזה, זה בגלל שהוא שורף יותר קלוריות ממה שהוא אוכל, נכון?
אז… לא.
בעיקבות הסרט, הגעתי לספר שנקרא "Why We Get Fat: And What to Do About It" מאת Gary Taubes, שמעבר להרבה מידע בנושא תזונה שלא תמצאו אצל התזונאי השכונתי, הוא מדבר גם על איך לדעת לנתח מחקרים מדעיים, ולזהות מדע "טוב" ומדע "רע".
בכל מקרה, הגישה השניה בנושא השמנה (שזאת לא גישה שרק מדברים עליה בספר הזה, אלה גישה שהרבה הרבה מדענים וחוקרים בתחום תומכים בה)
היא שאתה לא משמין, כי אתה אוכל יותר מידי ולא שורף אנרגיה,
אלה שאתה אוכל יותר מידי ולא שורף אנרגיה, בגלל שאתה משמין.
ולמה אתה משמין?
כי הגוף שלך לא עובד כמו שהוא אמור לעבוד, והחילוף חומרים לא עובד כמו שצריך.
יש לזה הרבה סיבות וגורמים, אבל יש 2 הורמונים מרכזיים שמשחקים פה תפקיד חשוב (+כמה אינזימים) שהם אינסולין, ולפטין, ויחסי הגומלין בניהם.
בשורה התחתונה, יש יותר חשיבות למה אוכלים, מאשר לכמה אוכלים.
יש מזונות שמעודדים השמנה, ומשבשים את החילוף חומרים, והנורא מכולם הוא הסוכר (סוכר לבן מורכב מ50% גלוקוז ו50% פרוקטוז, ופרוקטוז הוא ממש רעל לגוף שלנו, והוא גורם לעמידות לאינסולין בכבד, מעלה את רמת השומנים בדם, וגורם ליצרה של VLDL, שהוא הכולסטרול הרע והבעייתי, ולא הLDL הנייטראלי שבא ממצורים מהחיי, כן יש 2 סוגים של LDL)
בכלל, הייתי ממליץ לכל אחד, לראות את ההרצאה הבאה שקוראים לה "SUGAR, THE BITTER TRUTH"
http://www.youtube.com/watch?v=dBnniua6-oM&ob=av3e
אני מנסה לכתוב בקצרה (לא הולך לי) ובגלל זה אני לא מביא פה יותר מידי טיעונים והוכחות אלה רק מפנה לחלק מהחומר שקראתי בנושא, מי שזה מעניין אותו רק ירוויח מלקרוא אותו, אבל נגיע לעיקר:
אז אחרי שצברתי קצת ידע בנושא, והבנתי מה צריך לעשות בשביל לרזות, התחלתי ליישם (ושתבינו, אני לא עושה ספורט בכלל, ובעבודה שלי אני כל היום יושב על התחת)
וירדתי בחודשיים למשקל הנוכחי שלי, שהוא 74 קילו, וכבר כמה חודשים אני שומר עליו בלי להעלות גרם, וכל זה בלי להרעיב את עצמי, בלי לספור קלוריות (דברים שכבר ניסיתי ולא ממש עזרו) ובלי לעשות ספורט (שלא תבינו אותי לא נכון, ספורט זה מאוד מאוד בריא! אבל 80% מהמשקל העודף, אפשר להוריד נטו מתזונה).
ושוב פעם אני מציין, אני לא תזונאי או מתיימר להיות אחד, אבל בעידן שלנו, אם כל המזון התעשייתי, נורא חשוב לדעתי לדעת איך כל משהו שמכניסים לפה, משפיע על הגוף שלנו, כי בסופו של דבר זה הרבה יותר מורכב מלספור קלוריות. באמת ממליץ על הספר שהזכרתי, ולמי שאין סבלנות, לפחות שיראה את ההרצאה.
אם תהיה היענות (ולא יעופו עלי על זה שאני מדבר שטויות) אני יכול להגיד בדיוק איך ירדתי ומה אני עושה בשביל לשמור על זה (נטו תזונה)
שיהיה שבוע טוב! 🙂
26 במאי 2012 ב-17:27 //
וואו, מרתק.
אז בעצם אתה אומר שהוצאת קבוצת מזון שלמה מהתפריט שלך, ואנחנו אמורים להיות מופתעים מזה שירדת במשקל?
28 במאי 2012 ב-10:20 //
@אלי,
אולי במקום להחליט בשביל דור תשאל אותו מה הוא אוכל ?
@דור,
ספר לנו –
אז בדיוק איך ירדת ?
ומה אתה עושה בשביל לשמור על זה ?
28 במאי 2012 ב-10:45 //
היי 🙂 קודם כל, אני ממש לא הורדתי קבוצת מזונות שלמה מהתפריט, אפשר לשמור על תפריט דל פחמימה ועדיין לאכול מכל מה שהגוף צריך, פשוט ממה שראיתי על עצמי, ככל שהתפריט דל יותר בפחמימה אז יורדים יותר מהר במשקל, אבל אפשר ללא ספק לאכול תזונה מאוזנת בלי שינויים קיצוניים ועדיין לרדת לאט אבל בטוח.
ולשאלה של דן, קודם כל אני חושב שאין תחליף ללדעת דברים לעומק לעומת אם מישהו מספר לך אותם, אז הייתי ממליץ לפחות לראות את ההרצאה על הסוכר ששמתי לה לינק 🙂
ומבחינת איך ירדתי, לפני הכל הפסקתי לאכול סוכר לגמרי ביום יום, הפסקתי לשתות משקאות מתוקים (גם מיצים טבעיים) ולהוסיף סוכר לקפה ותה, מתרגלים לטעם מהר מאוד גם ככה.
הפסקתי אם לחם, תפוחי אדמה, אורז, וכל המאכלים שהם עתירי פחמימה אם ערך גליקמי גבוהה, ושאין להם ממש ערך תזונתי מערך לקלוריות שלהם.
אז במשך שבועיים עשיתי תפריט ממש דל בפחמימה, אכלתי בעיקר בשר ביצים מוצרי חלב אם 30% שומן ומעלה, והרבה ירקות, בעיקר עלים ירוקים.
זה נשמע הזוי לאכול דברים כל כך "משמינים" אבל בפועל יצא שאכלתי פחות קלוריות, כי הגוף התחיל לשרוף את השומן של עצמו בין הארוחות.
אחרי זה כבר ממש ממש חזרתי לתזונה דיי רגילה, אבל שאני מקפיד על הדברים הבאים:
1)בלי סוכר ביום יום בכלל, זה הדבר הכי הכי חשוב, לא יכול אפילו לתאר עד כמה.
ברור שנורא קשה להמנע מזה לגמרי, אבל אם מוצאים את זה מהיום היום שלנו, כבר יש שינוי משמעותי.
2)להחליף את כל הפחמימות הפשוטות בפחמימות שיותר טובות לנו, לדוגמא:
במקום לחם, תפוח אדמה ואורז, אפשר לאכול חומוס,עדשים,אפונה, שעועית, ירקות בלי הגבלה וכו…
3)להשתדל לא להפריז אם החלבונים, זה לא כל כך טוב לגוף. תאכלו שומנים שטובים לגוף במקום (שמן זית, שמן קוקוס) ולהתרחק משמנים שלא טובים לגוף (שמן סויה, שמן תירס, שמן חמניה, שמן קנולה).
אני יודע שזה נורא בקצרה, אבל מהנסיון שלי על עצמי (וממה שחקרתי) להגביל את הגוף בקלוריות פשוט לא עובד, צריך לתת לו את מה שהוא צריך ולאט לאט (או מהר מהר, תלוי כמה מקפידים בהתחלה) הוא יוריד את העודפים.
שבוע טוב! ^_^
28 במאי 2012 ב-23:43 //
מעניין אותי איך הגעת למסקנה שלהגביל את הגוף בקלוריות לא מוביל לתוצאות.
האם שקלת/מדדת *כל* דבר שאכלת וביצעת מעקב אחר הצריכה הקלורית היומית שלך לעומת ההוצאה?
האם גם לאחר שווידאת שאתה יוצר גרעון קלורי למשך מספר שבועות, ראית שלא איבדת משקל?
אם ענית "כן" על שני השאלות הנ"ל אני ממליץ שתיגש למכון המחקר הקרוב לביתך כי יכול להיות שסוף סוף נמצא הפתרון לבעיית הרעב בעולם.
30 במאי 2012 ב-19:50 //
אלי – ככל שזה נשמע מוזר, לא כל הקלוריות נולדו שוות. את הערך הקלורי של מאכלים קובעים במעבדה, באמצעות מדידת האנרגיה הנפלטת בעת שריפה. הגוף עובד אחרת, ולכן מספר זהה של קלוריות מחלבון, שומן או פחמימה מתורגם לערך קלורי שונה. למשל, משום שהאנרגיה הדרושה לפירוק חלבון גבוהה פי כמה מאשר זו שדרושה לפירוק פחמימה. מזונות שונים גם משפיעים אחרת על המטבוליזם ועל משק הסוכר, וכתוצאה מכך גם על השימוש שהגוף עושה בקלוריות.
30 במאי 2012 ב-19:52 //
🙂 אלי, זה לא מה שאמרתי. ברור שאם תגביל את עצמך בקלוריות אתה תרזה, אבל זה ללכת מסביב במקום לפתור את הבעיה. זה כמו שאם כואב לך הגב, אז תיקח כדור נגד כאבים, אבל אם לא תטפל בסיבה שבגללה כואב לך הגב, ברגע שתפסיק אם הכדורים, יחזור הכאב.
זה אותו דבר אם תזונה, אם אתה מגביל את עצמך בקלוריות ומרזה, ברגע שתפסיק להגביל את עצמך, אתה מיד תשמין בחזרה, כי לא באמת נגעת בבעיה.
וכמו שכתבתי, בסופו של דבר, יוצא שאתה נמצא בגירעון קלורי, אבל בדרך טבעית, ובלי להיות רעב (גם שהגוף נמצע במצב של רעב הוא מתחיל לפרק שריר…)
שוב פעם, רק כתבתי את דעתי והנסיון שלי על עצמי.
שיהיה שבוע טוב 🙂
31 במאי 2012 ב-02:10 //
"זה אותו דבר אם תזונה, אם אתה מגביל את עצמך בקלוריות ומרזה, ברגע שתפסיק להגביל את עצמך, אתה מיד תשמין בחזרה, כי לא באמת נגעת בבעיה."
המשפט הנ"ל נכון לגבי כל דיאטה. ברגע שתסיר את המגבלה שהדיאטה מציבה ותחזור להרגלי האכילה הקודמים שלך, אתה עלול לעלות חזרה במשקל.
אבל דווקא דיאטה שבה אדם מיישם את העקרון הפשוט של יצירת גרעון קלורי, ללא הגבלה של בחירת המזונות, גורמת לו לגעת בשורש הבעיה. ברגע שאדם עוקב אחרי הצריכה היומית שלו, הוא מתחיל להבין מהיכן הגיעו הקלוריות העודפות שגרמו לו להשמין מלכתחילה (במקום לחשוב שפחמימות הן מקור הרשע בעולם). אותו אדם ייאלץ בסופו של דבר לאמץ הרגלי אכילה נכונים אשר יאפשרו לו לתפקד ביום-יום מבלי להיות רעב, ומבלי להגביל את עצמו בסוגי המזון שהוא אוכל.
אבו שוקי – מה שכתבת נכון חלקית. ישנם מדענים שסבורים כי חלבון מכיל כ-3 קלוריות לגרם לעומת 4 כפי שמקובל היום, עקב חוסר היעילות בניצולו להפקת אנרגיה ע"י הגוף. עם זאת, משוואת האנרגיה עומדת בעינה: לא ניתן לרדת במשקל ללא חוסר קלורי, ולא ניתן לעלות במשקל ללא עודף קלורי, למעט שינויים זמניים בכמות המים הנאגרת בגוף.
למעט הדרישה לאכול כמות מספקת של חלבון ע"מ לשמור על מסת שריר ולגרום לתחושת שובע, בשביל האדם הממוצע אין כמעט שום חשיבות ליחס בין שומנים ופחמימות בתוך מסגרת קלורית כלשהי כאשר מנסים לרדת במשקל.
31 במאי 2012 ב-02:16 //
אלי, אתה מתעקש לחזור על המנטרה של לא יורדים במשקל ללא חוסר קלורי, למרות שבקישורים שהביאו אחרים קודם היתה דוגמא מצויינת לגברים שצרכו 2100 קלוריות ביום ונשים שצרכו 1800 קלוריות ובכל זאת ירדו במשקל…. אז יורדים במשקל ללא חוסר קלורי ? בוודאי. כי הרכב הקלוריות והיחס בין סוגי המזון הנצרכים מאוד משפיע על התוצאה הסופית.
ואם אתה עדיין מתעקש: האם אדם שיצרוך 3,000 קלוריות חסה ביום במשך שבוע יעלה או יוריד ממשקלו ?
31 במאי 2012 ב-11:31 //
בלתי אפשרי לרדת במשקל ללא חוסר קלורי. נקודה. (למעט איבוד מים כתוצאה מהתייבשות). אפילו בסיכום המחקר שהובא לפה, מוסבר כי בסופו של דבר אנשים אכן יוצרים חוסר קלורי בדיאטת אטקינס, מכיוון שהדיאטה גורמת לירידה בתאבון והאנשים אוכלים פחות קלוריות מבלי להיות מודעים לכך.
http://www.bestlowcarbs.com/article1100.html.
למי שמתעצל, הנה ציטוט:
"The basis of ketogenic diets, such as the Atkins Diet, is a restriction of carbohydrate-containing foods in favor of fat and protein containing foods, which causes the state of ketosis resulting in significant decrease in appetite. Since appetite decreases, most of low carb dieters consume significantly less calories WITHOUT INTENTIONAL CALORIE RESTRICTION. "
אם האנשים במחקר אכלו 2100 קלוריות וירדו במשקל, ז"א אומרת שהם בחוסר קלורי. אני לא מבין מה מפתיע אותך במספר הזה, אדם שמן ששוקל 100 ק"ג שורף כ-3000 קלוריות ביממה גם בלי פעילות גופנית.
באשר לשאלתך, תאורטית אדם שיצרוך 3000 קלוריות של חסה יעלה במשקל אם הוא חורג ממכסת הקלוריות שלו, השאלה האמיתית היא האם קיים אדם שמסוגל לאכול 3000 קלוריות של חסה ביום אחד (כ-20 ק"ג) מבלי לעבור לגור בשירותים לאחר מכן?
31 במאי 2012 ב-13:17 //
אלי, באותו סיכום מחקר שאתה מצטט נאמרו (בתיאור המחקר השני) הדברים הבאים –
Results:
1. All dieters lost weight, but those on low carb diet lost more than the low fat group — even while consuming MORE calories:
– Group on lower-cal, low-carb diet lost an average of 23 lbs.
– Group on same-calories low-fat diet lost an average of 17 lbs.
– Group on extra 300 calories, low-carb diet lost an average of 20 lbs.
2. Over the course of the study, the group of low carb dieters who got an extra 300 calories a day consumed extra 25,000 calories. That should have added up to about seven pounds. But for some reason, it did not.
אתה פשוט לא מסוגל לראות את הדברים שלא מתאימים לפרדיגמה, אה ?
31 במאי 2012 ב-13:34 //
כבר הערתי על זה.
הממוצע חושב כממוצע בין *כל* המשתתפים בכל דיאטה. כלומר, אם בקבוצה מסויימת אנשים עזבו באמצע, הם עדיין שוקללו בממוצע והשפיעו על התוצאה. בקבוצה עם הדיאטה דלת הפחמימה הייתה התמדה גדולה יותר בדיאטה, לכן היו פחות אנשים שהורידו את הממוצע.
עוד גורם שיש להתייחס אליו הוא איבוד מאגרי גליקוגן (שסופחים אליהם מים בנוסף) בדיאטה דלת פחמימות, שיכול להוביל לירידה במשקל של כמה ק"ג, שכמובן חוזרים לגוף ברגע שאוכלים שוב פחמימות.
אגב שים לב לציטוט הבא:
If the researchers in the Study #2 would have measured resting energy expenditure and the thermic effects of the meals, they would probably have registered the same changes. Then everybody would make a sigh of relief: none of the laws of thermodynamics have been violated: yes, the low-carb dieters COULD INDEED eat more calories and lose more weight than the low-fat group while violating no physical laws because — they just burnt more, all the time, even at rest. It's that simple.
31 במאי 2012 ב-16:53 //
אלי, תקשיב לעצמך. בה בעת אתה מחפש תירוצים להסביר למה מה שנמדד הוא לא מה שנמדד, (למרות שזה כן מה שנמדד) ומצטט הסברים למה דיאטה שיש בו יותר שומנים וחלבונים עושה שכל מבחינת התרמו-דינמיקה, למרות שמדובר בחריגה ממכסת הקלוריות לפי המשטר התזונתי "הקלאסי".
ואגב, אין מצב שאדם שיאכל 3,000 קלוריות חסה יעלה במשקלו, מהסיבה הפשוטה ביותר שמבחינת התרמו-דינמיקה, בגוף האנושי עיכולה של החסה הוא פעולה של הפסד אנרגיה.
31 ביולי 2013 ב-13:36 //
200 קלוריות למנה חומוס בלי פיתות זה 15 דקות ריצה בשביל להוריד !!!זאת לא מקראת מנה דיאטה!!
9 בנובמבר 2014 ב-13:36 //
היי מה הגודל של מנת חומוס אליה אתה מתייחס כששאתה כותב 200 קלוריות במנה?
**אכלנית כפייתית בחרדה**
9 בנובמבר 2014 ב-16:20 //
רוני – מנה קטנה. אבל עזבי את הפרטים ונסי להבין את הרעיון – אי אפשר להשמין מחומוס.